פס רחב מאוד

בהנחה (האופטימית, אולי) שהקשר הגורדי שנוצר על ידי הרגולטור הישראלי בסיועם של גופי תקשורת שונים, ואשר חסם במשך זמן רב את פרוץ האינטרנט המהיר אל חיינו, קרוב להתרה, הרי שתוך זמן קצר צפוי שינוי מהותי בהרגלי הגלישה של רבים.
יהיו גולשים שלא יעברו להשתמש בפס רחב. למשל, אלה שמשתמשים בעיקר בדואר אלקטרוני או בקבוצות דיון. אבל על פי הדיווחים של נסייני ה-ADSL של בזק והאינטרנט המהיר בכבלים, אחרי שמתרגלים לקצב, קשה לא להתמכר.
חברת נונסטופ היא מפעילת מיזם האינטרנט המהיר הגדול ביותר בישראל כיום, בהשתתפות 2000 נסייני הפס הרחב של מתב וכמה עשרות נסייני שירות ה-ADSL של בזק. נונסטופ, מקבוצת מתב תקשורת, תפעל כספקית גישה לאינטרנט (ISP) וגם כספקית שירותים ותוכנות מקוונים (ASP).
כל מי שמעורה בתחום יודע, שבעתיד הקרוב המשמעות האמיתית של "אינטרנט מהיר" בישראל היא "אינטרנט פחות איטי". קצב המעבר של תכנים באינטרנט נקבע תמיד על פי החוליה האיטית ברשת. גם בעידן האינטרנט המהיר, בשנים הקרובות צפויה הגלישה להיות איטית יחסית, כשתתבצע באתרים בחו"ל, במחלפי האינטרנט או באתרים על שרתים אחרים, הממוקמים על תשתית פחות מהירה. יניב מספר, שניתן להגיע למהירויות של 1.75 מגה בייט לשנייה בהורדה של משחקים מהאתר של נונסטופ, למשל, וכי גולשי נונסטופ מגיעים למהירות של חצי מגהבייטס לשנייה, לכל הפחות. נסייני הכבלים, לעומת זאת, מדווחים על מהירויות נמוכות בהרבה בשעת העומס.

המודל: ע"ע אמריקה

כיצד מתכוונת נונסטופ להתגבר על קצב השדרוג האיטי של תשתית האינטרנט הישראלית ועל המרחק של ישראל משדרת האינטרנט המרכזית בארה"ב, ולעקוף את "צווארי הבקבוק" בגלישה?
אייל יניב, מנכ"ל נונסטופ, נתלה בתשובתו באילנות הגבוהים של Road Runner ו-Home@, שתי החברות החולשות על שוק האינטרנט המהיר בארה"ב, ואשר פורטל הברודבנד של נונסטופ נבנה בצלמן. כמו ספקיות האינטרנט המהיר בארה"ב, נונסטופ מנסה "להביא" את תכני האינטרנט המהיר אל השרתים שלה, ללא כל "תיווך" איטי בדרך, במקום לחכות לעתיד הרחוק שבו האינטרנט יהיה מהיר באמת. הדרך תהיה בין אם באמצעות שרת פרוקסי חכם, ש"שואב" אליו תכנים דינמיים מאתרים ברחבי הרשת, שבהם ביקרו גולשי נונסטופ (לפי סטטיסטיקה המקובלת כ- 80 אחוזים מהגולשים מבקרים בכ- 12 אחוזים מהאתרים ברשת) ובין אם באמצעות העתקה של אתרים (MIRROR).
רוב התכנים של נונסטופ אינם מקוריים. החברה חוברת לגופים גדולים להם אין נוכחות באינטרנט בפס הצר, כדי להפיק במשותף תכני וידאו, מוזיקה, מולטימדיה ואנימציה. התכנים עוברים עיבוד לאינטרנט, כאשר מול כל אחד מספקי התוכן הוורטיקליים ממונה צוות של עורכים ומפיקים המשנים את החומר, מוסיפים לו מידע ומתאימים אותו למדיה החדשה.
בתחום התיירות חברה נונסטופ לתוכנית "מסע עולמי" עם אייל פלד. את פורטל הספורט הקימה נונסטופ בשיתוף פעולה עם ערוץ 5. בתחום החדשות והכלכלה החליטה נונסטופ לפתח תכנים עצמאיים, בעזרת צוות של 20 איש, בראשות קובי מרנקו. בצוות נוכחות מוגברת של יוצאי ערוץ 2, בהם גלית נחום ואורי גינוסר, שהצטרף בימים אלו. החברה חתמה גם על הסכמים עם רויטרס ובלומברג.
בתחום המוזיקה משתפת נונסטופ פעולה עם חברת Music Choice האנגלית, שמציעה ערוצי מוזיקה ללא פרסומות. נוסף על כך, נונסטופ חתמה על הסכמים לשיתוף פעולה עם הליקון להצגת קליפים על פי דרישה. בתחום הבידור חברה נונסטופ עם אולפני מימד, טדי הפקות והאתר האיכותי של סרטים הקצרים והפלאש Atom Films. נונסטופ הקימה בשיתוף עם הד ארצי את ערוץ GAMER לשחקנים, שבו ניתן לקרוא חדשות על משחקים ולהוריד דמואים שגודלם עשוי להגיע ל- 100 מגהבייטס.
תחום נוסף שנונסטופ מתכוונת להכנס אליו הוא הלומדות והכשרות המקצועיות. יניב חוזה שהאי לרנינג הסינכרוני, שכיום כמעט ולא קיים, יפרח בברודבנד, וחלק מהתקציבים של קורסים להכשרה מקצועית, תחום שמגלגל 300 מיליון שקל בשנה, יופנו לאון ליין.
בשנה האחרונה נכנסה נונסטופ לתחום פעילות נוסף, שלא תוכנן במקור. החברה משקיעה בחברות שתחום הפעילות שלהן מתאים להסבה לפס רחב. נונסטופ ביצעה מספר השקעות באמצעות קרן שהעמידה לרשותם חברת האם של מתב, דנקנר השקעות. למשל, נונסטופ משתפת פעולה עם קומפדיה, שמפיקה תכני מולטימדיה לילדים. נונסטופ מצרפת לשרתים שלה גם אתרי נישה שפועלים בגרסת פס רחב כבר היום, למשל, אתר מוזיאון נחום גוטמן שבמקור פותח עבור תקליטור.

המודל העסקי

עלות הפעילות של פורטל הברודבנד (שכיום אינו פתוח לגולשי האינטרנט. אתר נונסטופ באינטרנט הוא גרסת פס צר של הפורטל, ולא הדבר האמיתי) יקרה מאוד, והחברה שורפת כסף רב מדי חודש. כיצד מתכוונת נונסטופ להרוויח בעידן שבו מחירי הגישה לרשת יורדים וצפוי כי בעתיד יהיה החיבור לאינטרנט חינם? הכיוון המסתמן הוא מסחר אלקטרוני ו- ASP (אספקת שירותים מקוונים מרחוק).
יניב מודה, שנונסטופ חייבת להרוויח ממסחר אלקטרוני כדי לשרוד. החברה מחזיקה בבעלות של 26 אחוזים באתר 4sale, שלהערכת יניב חולש על כ-33 אחוזים משוק ה-B2C (עסקי מול צרכן) האלקטרוני בישראל.
הכספים שנונסטופ מרעיפה על 4sale מיועדים להתאמת המסחר האלקטרוני לעידן הפס הרחב, שבו, לדבריו, "חווית הקניה תהיה שונה לחלוטין. נוכל 'ללכת' בין המדפים, להתמקד במוצר מסוים ולצפות בסרט הדגמה". יניב חוזה שהפרסום בפס הרחב יצליח, כי "הגולשים ימשכו לצפות בפרסומות כי לעתים הן יהיו מעניינות יותר מהתכנים", ואז נאמר שלום למודל הבאנרים הארכאי.
בניגוד לאינטרנט בפס הצר, שבו רוב האתרים שניסו לגבות תשלום עבור התכנים שלהם נכשלו, למעט אתרי הסקס המצליחים, יניב צופה ש"הפס הרחב יביא סדרה של מוצרים ושירותים, המהווים תחליף ראוי למוצרים מקבילים בעולם האוף ליין, שעבורם הלקוח יהיה מוכן לשלם". למשל, יניב חוזה שעבור מחיר תחרותי, גולש יעדיף לשלם עבור סרט וידאו על פי דרישה (VOD) במקום לגשת לספריית וידאו.
בדבריו יש כשל מסוים. בעולם של פס רחב, ספריית הוידאו צפויות להיעלם. ייתכן, לכן, שהתחרות תהיה מול אתרים שיספקו סרטים חינם. נוסף על כך, לא ברור מה עתידן של תוכנות שיתוף קבצים כגון סקאור (scour), שמאפשרות לגולשים לצפות בסרטים חדישים, חינם.
סביר להניח שבטווח הרחוק, המתחרים האמיתיים של נונסטופ יהיו ספקי התכנים לטלוויזיה האינטראקטיווית. חווית הצפיה בווידאו במסך טלוויזיה של 30 אינץ' תמיד תנצח את הצפיה באמצעות גלישה במחשב, שמחייבת את הגולש לרכון קדימה. אינטרנט בפס רחב אינו טלוויזיה אינטראקטיווית, למרות ששניהם פועלים על פס רחב. יניב רומז שנונסטופ שואפת להשתלב בתחום אספקת התכנים לטלוויזיה האינטראקטיווית, וצופה פריצת דרך בניסויי הטלוויזיה האינטראקטיווית בארץ בעוד כ- 10 חודשים.
לגבי שירותי הASP- , נונסטופ עדיין לא גיבשה מודל לתמחור. במסגרת שיתוף הפעולה של נונסטופ עם מיקרוסופט, נהנים נסייני נונסטופ משימוש בתוכנות אופיס ללא תשלום, בלי שיהיה צורך בהתקנה מוקדמת שלהם במחשב האישי.
יניב מציע מודל לפיו חברות ה- ASP ירכשו את החומרים מספקי התוכן, וצרכנים ובתי עסק ישלמו לחברות ה- ASP עבור חבילת תוכנות ושירותים, שתיגזר על פי צרכיהן, על פי מנוי חודשי או על פי דרישה. ניתוח זה רומז שתוכן יהיה רווחי בתחום הB2B.

"באינטרנט אין בלעדיות"

מי יוכל להתחבר לנונסטופ? יניב מצהיר שהחברה לא תספק גישה לרשת רק למנויי מתב, חברת האם של נונסטופ, ואף לא רק למנויי ערוצי זהב או תבל על תשתית הכבלים. "נונסטופ תספק גישה לאינטרנט באמצעות כל תשתיות הפס הרחב, בהן ADSL וLDMS (אינטרנט אלחוטי) לאחר שהתשתית תופעל", הוא אומר.
לפורטל האינטרנט המהיר של נונסטופ ניתן יהיה לגלוש באמצעות כל ספק גישה ועל כל תשתית. על פי ההסדר המסתמן, לקוחות מתב יוכלו לגשת לאינטרנט המהיר בכבלים גם דרך ספקי גישה אחרים, מלבד נונסטופ, והם לא יחוייבו לעבור דרך הפורטל של נונסטופ.
" באינטרנט אין בלעדיות", אומר יניב. זאת, למרות שהנטייה העכשווית של מיזמי פס רחב היא לנסות ליצור מעין "גן סגור", שיפתה את הגולשים להשאר בפורטל הבית ויקשה עליהם לצאת.
האם נונסטופ ערוכה להפעלת השירות? יניב אומר ששבוע לאחר מתן אישור להפעלת אינטרנט מהיר תוכל החברה להתחיל לחבר מנויים, בתחילה מנויי מתב ובהדרגה גם את יתר המנויים על תשתית הכבלים ועל תשתיות אחרות. עבור הגישה לאינטרנט תגבה נונסטופ מחיר חודשי של כ- 30 עד 35 דולרים.

יריבות על הבכורה

מי הם המתחרים של נונסטופ בתחום התוכן? יניב סבור שוואלה וגם ynet לא ירשו לעצמם לא לספק שירותי פס רחב. את "נענע" של נטוויז'ן הוא לא הזכיר.
האם זו תחילתה של יריבות מופלאה בין נטוויז'ן לנונסטופ על התואר חברת האינטרנט של חברת הכבלים המאוחדת? יש סימנים שמעידים שאכן כך הוא הדבר.
במקביל לכניסתה של נטוויז'ן לתחום ה- ASP, לאחרונה החלה נונסטופ לחבר מנויים לחיבור בחיוג רגיל (מודם) במחיר הזול של 10 דולרים בחודש, תמורת גלישה בלתי מוגבלת בזמן. פעילות זו של נונסטופ, שלא לוותה בפרסום, מיועדת לצבור כמה שיותר לקוחות מהאינטרנט בפס הצר, עד שיינתן האישור המיוחל.