לעבוד על הראש

"את רוצה שאשתנה בגילי? האישיות הרי נקבעת בגיל צעיר", העיר לי גבר בן 50. אני מאוד מקווה שהוא השתנה קצת מאז הילדות, מה עוד שהיום לא מדברים יותר על שינוי באישיות, כי אם על שינויי דפוסי חשיבה והתנהגות. כולם אומרים שצריך לעבוד על הראש, אז בואו נבדוק מה זה בכלל.
מעניין, אבל אירוע זהה יכול להביא לתגובות שונות לחלוטין. למשל, ירידה של חצי ק"ג עשויה לגרום תחושות שמחה, סיפוק או הישג מצד אחד, ותחושת אי שביעות רצון, אכזבה ואפילו כישלון מצד שני. מי ששבע רצון מהירידה הקטנה ימשיך לשמור, מי שמאוכזב יטוס לכיוון המקרר.
ולמה ההבדלים? התחושה שאחרי לא נובעת ישירות מהירידה, היא תוצאה של גורם שהפסיכולוגים קוראים לו "מחשבה אוטומטית". כל אחד מאיתנו מתייחס לחיים דרך המשקפיים הפרטיים שלו, וכך יוצא שיש מי שמתרגם ירידה של חצי ק"ג ל"יופי הצלחתי", מישהו אחר מגיב ב"נו, טוב, זה יותר טוב מכלום", ואילו השלישי לוקח את זה קשה" "רק חצי קילו? אני לא בסדר". וכל אמירה כזו גוררת התנהגות אחרת.
אז איפה בכלל השליטה שלנו על הראש ואיך מקדמים את השינוי? אם המחשבה האוטומטית שעברה לנו בראש היא מחשבה בונה - נטפח אותה. אם היא מחשה הורסת, לא מקדמת - נפנה לה עורף. וכך, אם נחשוב אחרת, נרגיש אחרת, והחשוב מכל - נתנהג אחרת.
מה אפשר "לקנות" בחפיסת עוגיות שבא לחסל כשנדמה לנו שירידה של חצי קילו לא מספיקה? 10 עוגיות (זה מה שנשאר בחפיסה) = 10 פרוסות לחם רגיל = 20 פרוסות לחם קל = מרק ירקות + סטייק + תפוח אדמה אפוי + 2 מנות פרי + חביתה + פרוסת לחם + כיף-כף קטן = 800 קלוריות. אז נכון שכדאי לעבוד על הראש?

הכותבת היא מרכזת סדנאות לירידה במשקל במרכז רפואי הרצליה.