ראיון: הילארי קלינטון לא חוששת מביקור בארץ

רעייתו של נשיא ארה"ב לשעבר, הילארי קלינטון, תגיע היום בערב (שבת) לישראל. "אני לא חוששת מן הביקור הזה", אומרת קלינטון לקראת ביקורה בארץ. "ביקרתי כבר בכמה מקומות מסוכנים: בבוסניה מיד לאחר הסכם דייטון, במקדוניה במהלך המלחמה בקוסובו, ואפילו בכמה רחובות בעיר שלי". קלינטון מוסיפה: "אחת הסיבות לביקור היא ההערצה שאני חשה כלפי החברים שלי בישראל. אתם ממשיכים בחייכם ולא נכנעים לפחד ולטרור, המנסה לא רק לגבות קורבנות בנפש, אלא גם לשבור את רוחכם. אני מקווה שהנסיעה שלי תעודד גם אמריקנים אחרים לגלות סולידאריות ולנסוע לבקר בישראל".

כיצד השפיעו פיגועי ה-11 בספטמבר בניו יורק ובפנטגון על השקפתך ביחס לישראל?

"אחרי ה-11 בספטמבר, אמריקנים רבים ובעיקר הניו יורקרים, הבינו את המחיר הכבד של הטרור שמשלמת ישראל, ואת הסכנה הקיומית של החיים בארץ, שאתם הישראלים נתקלים בה מדי יום. דעותי כלפי ישראל היו עקביות ועמדותי נשארו איתנות. החלטתי לבוא אליכם, כדי לראות מה אני אישית יכולה לעשות ומה ארה"ב יכולה לעשות למענכם".

בשנת 98' צידדת מפורשות בהקמת מדינה פלסטינית. האירועים האחרונים שינו את העמדה שלך ביחס לסכסוך במזרח התיכון?

"דעותיי לא השתנו. תמיד תמכתי במדינת ישראל, תמיד דאגתי לבטחון שלה ותמיד תמכתי בממשלות ישראל ותושביה, בנסיונותיהם להשיג שלום באזור. ההשקפות שלי היו במקביל למדיניות של ממשלת ישראל ולדעת הקהל בארץ. מזה תשע שנים, מאז הסכם אוסלו ובכל השנים של ממשל בעלי בבית הלבן, נקטה ארה"ב בגישה לפיה הצדדים צריכים להחליט ביניהם על גורלם, כאשר ארה"ב משמשת מתווך. ארבעה ראשי ממשלה התחלפו אצלכם במהלך השנים האלה. הכל ידעו כי התוצאה בסוף התהליך תהיה הקמת מדינה פלסטינית. אבל עתה השתנו הדברים ותמיכתו של ערפאת באלימות ובטרור יצרה את התנאים הקשים בהם נמצאת ישראל כיום".

הסנאטורית הילארי קלינטון היא פוליטיקאית הרבה יותר אינטיליגנטית והרבה יותר זהירה מן הגברת הראשונה קלינטון. היא מכלכלת צעדיה בזהירות רבה, ואפילו הראיון הקולקטיבי הזה עם התקשורת הישראלית עבר דיון קשה מאוד ולידה מסובכת עד שיצא לאוויר העולם. קלינטון מופיעה עתה בפני התקשורת רק כשהיא "סגורה" לחלוטין על הנושא, שקלה אותו ודנה עליו לפרטי פרטים עם יועציה.
קלינטון לא תיפול עוד לפח מסוג זה שטמנה לה סוהא ערפאת, באותו ביקור אומלל ברמאללה, כגברת הראשונה של ארה"ב. עראפת דיברה אז על חיילי צה"ל המרעילים בארות וילדים פלסטינים. קלינטון נותרה לשבת במקומה בלי למחות, להגיב או לעזוב את המקום. רק למחרת, כאשר הגיע לרבת עמון, מיהרה לפרסם תגובה. במבט לאחור נראה כי סוהא ערפאת אכן ניצלה את תום ליבה של הגברת הראשונה, שטענה כי התרגום של הדברים סולף, אבל לקלינטון נדרשו חודשים ארוכים, אולי שנים, כדי להסיר את הכתם.

את מצטערת על הביקור ההוא ברמאללה?

"צריך לזכור שהזמנים היו שונים והתפקידים היו שונים. הנסיעה שלי היתה מתוקף תפקידי כאשת נשיא, כאשר בעלי היה מעורב אז עמוקות בנסיון לפורר את הסכסוך במזרח התיכון ולגבש הסכם. המצב השתנה עתה באופן קיצוני, בעקבות סירובו של ערפאת בקמפ דיויד לנהל משא ומתן אמיתי. סירובם של ערפאת והארגונים הפלסטינים להפסיק את האלימות והטרור כאמצעי פוליטי, הוריד לטמיון את כל המאמצים של בעלי וראשי הממשלות בישראל לאורך התקופה הנדונה.

בביקורו האחרון בארץ, אמר בעלך כי ערפאת החמיץ הזדמנות נדירה לשלום והטיל עליו את כל האשמה לכך. את מסכימה עמו?

"אני מסכימה עם הניתוח של בעלי, שערפאת החמיץ הזדמנות להציל חיים ולבנות עתיד טוב לאנשיו. האחריות להידרדרות לאלימות מוטלת כולה על ערפאת ואינני מבינה איך אפשר לא להגיע למסקנה הזו כאשר בוחנים את כל הנתונים. כל ראשי הממשלה של ישראל – מרבין, דרך פרס, נתניהו וברק - היו מלאי רצון טוב, שלא נמצא גם בצד השני".

בידיים של בוש

הילארי קלינטון מגלה חושים חדים, התמצאות טובה ובעיקר הבנה בהתנהלות הפוליטית שמכתיבה וושינגטון. רבים האמינו כי תחת המטרייה הדמורקטית תרבה לתקוף את הנשיא ג'ורג' בוש, יורשו של בעל הבית הלבן, ואת רעייתו לורה, שירשה אותה כגברת ראשונה.
נכון שכאשר הנשיא נהנה מ-85% תמיכה בציבור קשה לתקוף אותו ולזכות באהדה אצל אותו ציבור. אף על פי כן לא היסס הסנאטור טום דאשל, מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, להתנפל על הנשיא בנושאים כלכליים, בהם תכנית בוש לקיצוץ מאסיבי של מסים, אולם הילארי, הוכיחה כי היא בודקת דברים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. לפני כ-10 ימים נשאה לורה בוש נאום חשוב בזכות טיפוח והשקעה בחינוך. הילארי קלינטון היתה הראשונה שהגיבה ותמכה פומבית, באופן נלהב, בדברים של מחליפתה.

האם את תומכת בדברי הנשיא בוש על שלוש מדינות "ציר הרשע"?

"הנשיא צודק בהחלט. עיראק, איראן וצפון קוריאה הם משטרים שיש להם כוונות זדון כלפי ארה"ב, ישראל והעולם החופשי כולו. הם אינם היחידים, אך בהחלט היותר מאיימים. ההצהרה של הנשיא איננה בהכרח מדיניות, אלא דרך טובה ליצירת מודעות לנושא בדעת הקהל העולמית. זו הצהרה חשובה בהצגת הדאגה הקיימת אצלנו מפני המשטרים האלה".

האם, לדעתך, ארה"ב צריכה לנתק את יחסיה עם הרשות הפלסטינית?

"אני משאירה את ההחלטה לנשיא. אני יודעת שהממשל עוקב מקרוב אחר הנעשה ומשקיע מאמץ רב כדי להפסיק את האלימות ולחזור לנוסחאות של הסנטור מיצ'ל וג'ורג' טנט. זו חייבת להיות החלטה של הנשיא".

נראה כי קלינטון סוללת דרך פוליטית משלה, ויש בממשל כאלו שלא חוששים לחזות את המירוץ העתידי שלה לנשיאות.
"הילארי בהחלט רשאית לומר שהיא לא תרוץ לנשיאות ב-2004 ואנו רשאים להאמין לה", אומר האסטרטג הפוליטי פיליפ פרידמן, "אבל הפעילות שלה איננה מעוררת את השאלה האם תרוץ לנשיאות, אלא מתי תרוץ".
קלינטון משיבה להשערות ולספקולציות: "אני רוצה להמשיך להתמקד בעבודתי כסנאטורית, ולהיות הטובה ביותר שאפשר להיות".

הראיון המלא התפרסם במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות"