גדר אופטית, חיישני-אדם, ומצלמות על בלונים

כמה מסצינות הפעולה הטובות ביותר לא מצויות בארכיוני הוליווד, אלא דווקא בכספות של פיקוד צפון. מדובר בקלטות וידיאו, המתעדות נסיונות חדירה של מחבלים לאורך גבול לבנון בשנים האחרונות, שצולמו ממצלמות המותקנות על כדורים פורחים.
הנסיונות התבצעו בעיקר בשעות החשיכה, אבל חיישני האור מהדור החדש הופכים את הלילה ליום של ממש: המצלמות האינפרה-אדומות הצליחו לקלוט את המחבלים כשהם מתקרבים לגדר, את הניסיון לחתוך אותה או לעבור מעליה, ואז את הירי של הכוח שהגיע למקום.

תשכחו מקונצרטינות

גדר גבול היא כבר מזמן לא רק תלתלי קונצרטינות ותיל דוקרני. הניסיון הוכיח, שגדר כזו גם אינה יעילה. ניתן לעבור אותה בקלות יחסית, ואפילו לגנוב קטעים ממנה. מי שעוסקים בימים אלה בהקמת גדר ההפרדה על קו התפר בין ישראל לגדה המערבית טרודים בדיוק בשאלה הזו: איך בונים גדר אחרת, חכמה ובטוחה יותר, שתאפשר גילוי מוקדם של נסיונות חדירה, כך שניתן יהיה להפעיל כוחות לסיכולם המיידי.
חברות ישראליות בעלות מוניטין מציעות למערכת הביטחון בימים אלה שלל מוצרים וטכנולוגיות, שהן המילה האחרונה בתחום. ההחלטות אלו מהן יאומצו יתקבלו בימים הקרובים.

גדר וירטואלית ניתנת להזזה

אחת החברות שמנסות עתה להתמודד על נתחים מפרוייקט ההקמה של גדר ההפרדה בשטחים היא רפא"ל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה), שהקימה, בזמנה, את גדר המערכת שלאורך גבול הצפון. על הפרוייקט, שהיקפו למעלה מ-100 מיליון דולר, מתמודדות מולה התעשייה הצבאית, אלביט מערכות, אלת"א וחברות אחרות. בשביל החברות הללו, הגדר היא לא רק פרוייקט מעניין מבחינה עסקית - טמונה בו גם יוקרה רבה. מדובר בבניית מערכת הגבול המתקדמת ביותר בעולם, שתתבסס בעיקר על אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, ועל שילוב של חיישנים ומחשבים. כל המתמודדות רואות בפרוייקט הזדמנות לקדם מכירת טכנולוגיות חדישות שפותחו על ידן.
המערכת שמציעה רפא"ל למשרד הביטחון ולצה"ל היא המשוכללת ביותר שהוקמה עד כה לאורך גבול כלשהו. היא כוללת כדורים פורחים, הקשורים לכבל בגובה של כקילומטר, ואליהם מחוברות מצלמות יום ולילה, חיישנים שונים ומערכת שליטה ובקרה ממוחשבת, המאפשרת לכל פיסת מידע להפוך לנתון מבצעי עבור הכוחות הפועלים בשטח. "זו למעשה מערכת אזעקה גדולה ומשוכללת", אומר אודי שמחוני, הממונה על מערכות יבשה ברפא"ל. לדבריו, המערכת המוצעת לקו התפר תהיה משוכללת יותר, ותכלול כלי רכב המצויידים בתרנים גבוהים ועליהם מצלמות, חיישנים המסוגלים לקלוט כל תנועה חשודה בשטח נתון, מכ"מים לגילוי אדם ומערכות אוטומטיות למעקב אחר תנועה חשודה. לטענת מומחי רפאל, הטכנולוגיה המצויה כיום בידם מאפשרת למעשה לסגור גבול בצורה הרמטית.
גם אלתא, החברה-הבת של התעשייה האווירית, נערכת במקביל לספק למערכת הביטחון פתרונות למערכת קו התפר. החברה, שפיתחה כמה ממערכות המכ"ם הטובות בעולם, מציעה מערכת הבנויה מחלקים שהוכחו מבצעית במקומות אחרים. בין השאר מדובר במערכת המכ"ם מדגם "אורן ירוק", שהיא חלק ממערכת הטיל נגד טילים חץ, ואת מערכת ההתראה המוקדמת פלקון.
נסים הדס, מנהל תחום המכם באלת"א, מסביר, כי כל פתרון צריך להיות מותאם לתנאי השטח: "אנחנו מציעים פתרון מודולרי, שיהיה מבוסס בעיקר על גדר וירטואלית", הוא אומר. גדר וירטואלית? אנשי אלתא אומרים, כי באמצעים שפיתחו ניתן להגן על גזרות גבול ארוכות ולמנוע כל נסיון חדירה, גם בלי למתוח גדרות לאורכן. את מיקום הגדר הזו ניתן יהיה לשנות בכל שעה, על פי הצרכים. זה היתרון הגדול שלה.
לדברי מוטי כץ, מנהל תחום הגנת גבולות באלתא, השילוב של מערכות מכם נייחות ומכ"מים מוטסים, בעיקר על מטוסים ללא טייס (מל"טים), יכולים לתת מענה מצויין לכל בעיה. לדבריו, אלתא מציעה לא רק את אמצעי הגילוי המתקדמים, אלא גם מערכת שליטה ובקרה מהמתקדמות בעולם. לגדר ההפרדה מציעה החברה מערכת מהפכנית, שתוכל להזרים את המידע המשוגר מחיישני הגדר הווירטואלית לכל הצרכנים לאורך הגיזרה. "את המידע מהמכ"ם יקלטו בחדרי בקרה מרכזיים, הוא 'יולבש' על מפה של האזור - וכך יועבר לכל מפקד בשטח - אם על צג של מחשב נישא ואפילו למסך של 'פאלם פיילוט'", אומר כץ. "העברת המידע המהירה והמדוייקת תאפשר לכוון את הכוחות בדיוק לנקודה בה התבצעה החדירה. אנחנו עובדים על אפליקציה מיוחדת ל'פאלם פיילוט', שתאפשר לנו לבצע את העברת המידע לכל מפקד בשטח. זו מהפיכה אמיתית בתחום העברת המידע המבצעי".

גדר ארוגה מסיבים אופטיים

אבל עם כל הכבוד לגדר וירטואלית, הרי שקשה עדיין לדמיין גבול בלי גדר ממש, כלומר בלי מחסום פיזי. חברת מגל, למשל, מייצרת גדר רגילה, אבל כל ניסיון להפריד את כבלי המתכת מהם היא עשויה גורר התראה על חדירה.
ויש גם סוגים אחרים של גדרות, שהשימוש בהם תופס עתה תאוצה גדולה. חברת טרנס מערכות, לדוגמא, פיתחה גדר גבול הבנויה כולה מסיבים אופטיים. הראיון פשוט: כל הגדר ארוגה מסיבים אופטיים מחוזקים, שדרכם עובר אור. כל חיתוך של סיב אחד, או אפילו כיפופו, גורם להפרעה בזרימת האור ולהתראה על פגיעה בגדר. הגדר הזו מצטיינת באתראות-שווא מעטות ביותר. לדברי מיקי ויינשטיין, מנהל השיווק של החברה, הגדר עמידה בתנאי מזג אוויר קשים ואינה דורשת כמעט תחזוקה.
כמו חברות אחרות, גם טרנס מערכות ומגל מקוות שהגדרות שלהן יהוו את הבסיס של מערכת קו התפר. השאלה היא האם מערכת הביטחון תחליט לבסס את מערכת קו התפר על מחסומים פיזיים או על טכנולוגיה. גורמים העוסקים בכך מעריכים, כי ההחלטה תהיה מבוססת על שילוב בין השניים.
באיזו מידה יכולים אמצעים פיזיים, חיישנים ומצלמות, לחסום אזור גבול רגיש, שבו יש נסיונות חדירה רבים? המומחים העוסקים בטכנולוגיות שהוזכרו כאן מאוחדים בדעתם, כי האמצעים הקיימים כיום מסוגלים לחסום גבול בצורה הרמטית כמעט. שילוב של מערכות מכם ומערכות תצפית קרקעיות או אוויריות, חיישני תנועה ומערכת ממוחשבת שתייצר את התמונה הכוללת, יכולים לספק לכוחות הצבא בגיזרה מסויימת מידע בזמן אמת על כל נסיון חדירה.
אולם גדר המערכת של העתיד הקרוב לא תסתפק בהעברת התראות לכוחות הפועלים בשטח. מכיוון שמדובר בגדר ממוחשבת, היא כבר תלך צעד אחד קדימה, תיקח בחשבון את כל הגורמים המבצעיים הפרושים לאורך הגבול, ותפנה למקום בו מתבצע נסיון החדירה את הכוחות היעילים ביותר לטיפול בבעיה.
"באמצעים העומדים לרשותנו ניתן כיום להביא את הכוחות לפירצה בגדר בדיוק של כמה ס"מ", אומר נסים הדס מאלתא.