כנס קיסריה: משק במשבר כלכלי

להערכת חברי הצוות, פגיעת הטרור במשק הישראלי תסתכם בשנת 2002 לבדה בקרוב ל-5% מהתוצר (כ-30 מיליארד שקל). עוד הם מעריכים, כי מדובר במצב פרמננטי, שיימשך עד שישתנה המצב הביטחוני והמדיני באזור.

לדעת חברי הצוות, מדיניות תקציבית מרחיבה של הממשלה יכולה אומנם להקטין את הפגיעה במשק בטווח הקצר. אולם מדיניות כזו אינה רצויה, שכן היא תחליף פגיעה כלכלית קשה בטווח הקצר (ירידה בתוצר) בפגיעה כלכלית קשה יותר שתתרחש תוך פרק זמן לא ארוך (אפשרות להתגברות האינפלציה ואף ליצירת משבר פיננסי).

מאבדים עשור שלם של צמיחה

חברי הצוות חישבו כי עם התעצמות גל הטרור וכאשר שאר התנאים קבועים, הכפלת מספר הנפגעים הורידה את ערך שוק המניות הישראלי בכ- 6% בהשוואה לשוויו של שוק המניות האמריקני. לדעתם, מדינת ישראל, שאיבדה עשור שלם של צמיחה בשנות האינפלציה שבאו לאחר מלחמת יום כיפור, מאבדת בסכסוך הנוכחי עשור נוסף של צמיחה לנפש. מציאות כלכלית קשה זו, מעריכים חברי הצוות, תוכבד עוד יותר בעתיד.

בפרק ההמלצות, כותבים חברי הצוות כי ככל שהוצאות ביטחוניות ספציפיות מקטינות את הפסד התוצר בשיעור העולה על עלותן – יש לבצע אותן בהקדם, כדי להגדיל את חוסנו הכלכלי של המשק.

גדר כצורך חיוני

בהקשר זה בדקו חברי הצוות את סוגיית הקמת גדר ההפרדה בין ישראל לבין שטחי הרשות הפלסטינית. עלות הקמת גדר חיץ אמיתית והרמטית אמורה להסתכם בכמיליארד דולר. השאלה היא, אומרים חברי הצוות, מה יכולה גדר ההפרדה לתרום לתוצר,והתשובה היא שהגדר היא צורך ראשוני לכלכלת ישראל.

ממשלת ישראל, קובעים עוד חברי הצוות, חייבת להקטין עד כמה שאפשר את רמת אי הודאות במשק. לדעתם, הממשלה אחראית לחלק גדול מאי הודאות ולכן כל מהלך של מקבל החלטות בממשלה ובבנק ישראל צריך להישקל לפי אמת מידה של תרומתו לרמת אי הוודאות במשק.

הצוות התייחס גם לנושא הפרטת הביטחון ולדעת חבריו, מדובר בסוגייה מאוד בעייתית, הדורשת התייחסות מצד הממשלה. זאת בעיקר על רקע העלייה הגדולה שנרשמה באי השוויון החברתי במהלך שני העשורים האחרונים.

להערכת חברי הצוות, המשבר הכלכלי הנוכחי בישראל אינו דומה למשברים קודמים בעבר. זאת בשל כמה גורמים, המגינים על יציבות המשק הישראלי: ההתאוששות הצפויה בכלכלת העולם, הגירעון הנמוך במאזן התשלומים, החוב החיצוני הנמוך ויתרות המט"ח הגבוהות.

חשש מגלישה לאזור המסוכן

חברי הצוות מותחים ביקורת גם על דרך ניהול מדיניות התקציב שבאחריות האוצר וגם על דרך ניהול מדיניות הריבית שבאחריות בנק ישראל. לדבריהם, בתחום התקציב חלה לאחרונה נסיגה בכל הממדים, הן ביחס למגמות שאפיינו את המשק הישראלי בעבר והן ביחס להתפתחויות בעולם. כתוצאה מכך צפוי הגירעון התקציבי להיות גדול השנה מהיעד הרשמי שקבעה הממשלה.

נסיגה זו במדיניות התקציבית, מזהירים חברי הצוות, המושפעת בעיקר מהירידה בתוצר, גולשת לעבר האזור המסוכן ומציבה סימני שאלה לגבי היציבות הפיננסית ויציבות המחירים. חברי הצוות מציינים במסקנותיהם, כי "ניהול המדיניות המקרו כלכלית חייב להיות מודרך על רקע האבחנה כי כלכלת ישראל נתונה בסקנת משבר".

ההחטאות של בנק ישראל

בתחום מדיניות הריבית, מציין צוות מקרו כלכלה כי בנק ישראל מחטיא את יעד האינפלציה כלפי מטה כבר 3 שנים רצופות. החטאה שיטתית זו, נכתב בסקירת הצוות, מראה כי בנק ישראל מייחס משקל מועט מדי ליעד המשני של הגברת הפעילות הכלכלית בזמן מיתון.

על הפחתת הריבית החדה, שביצע בנק ישראל בסוף השנה שעברה, אומרים חברי הצוות כי היא הפתיעה את הציבור ואילצה אותו לעדכן את ציפיותיו. לדעתם, הפחתת ריבית זו, יחד ההסלמה הביטחונית והתרחבות הגירעון התקציבי, פעלו לעלייה חדה בשער החליפין ובאינפלציה.

התפתחויות אלה, הם מזהירים, מהוות איום על התבססותה של יציבות המחירים ועל הגברת אי הודאות לגבי מידת היציבות הפיננסית של המשק הישראלי. סימן ראשון לכך אפשר לראות, לדעתם, באיום של סוכנויות הדירוג הזרות להוריד את דירוג האשראי של ישראל.

להקים מועצת נגידים

חברי הצוות ממליצים למעצבי המדיניות הכלכלית לקחת בחשבון גם את שיקול היציבות החברתית. לדבריהם, יעד הגירעון שנקבע לשנת 2002 גבוה מדי. הרכב תוכנית החירום הכלכלית כולל יותר מדי מסים, קיצוץ בלתי מאוזן בקצבאות וקיצוץ קטן מדי בשכר.

בתחום המדיניות המוניטרית ממליץ הצוות להבטיח את עצמאות בנק ישראל, להקים מועצת נגידים תוך שמירת עצמאות הבנק, לקבוע כי היעד המרכזי של בנק ישראל הוא יציבות המחירים לצד היעד המשני של רמת פעילות כלכלית גבוהה.

לדעת חברי הצוות, עידוד הקמת חברות רב לאומיות בישראל מחייב שינוי התנאים המקרו כלכליים, שינוי במדיניות הממשלה ושינוי בסביבה העסקית. לשם כך יש לדעתם להתאים את חוק עידוד השקעות הון לקיומן של חברות אלה ולתקן את תקנות המס בהתאם.

צוות הגלובליזציה מונה 13 חברים והוא נחלק ל- 5 צוותי משנה, שעסקו בנושאי החברות הרב לאומיות, המגבלות על מדיניות התקציב והריבית, המגבלות על שיטת המיסוי, השלכות החשיפה על המשק המקומי וההשלכות על שוק העבודה.

ביקורת חריפה על הנגיד

חברי צוות המשנה למדיניות הריבית והתקציב מותחים ביקורת חריפה על מדיניות הריבית של נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, ובמיוחד על הפחתת הריבית החדה שביצע בסוף השנה שעברה. לדעתם, תפקידו העיקרי של בנק ישראל הוא לפעול להשגת יציבות מחירים ולשמירתה לאורך זמן.

"שינויי ריבית שאינם מדורגים", הם קובעים, "מהווים גורם לא מייצב בשוק ההון ולפיכך משפיעים גם על תנודות התוצר. בנק ישראל הפך לגורם בלתי מייצב, ולכן חייב הבנק לנהל מדיניות ריבית שתביא להחלקת תוואי הריבית על פני זמן".

עוד קובעים חברי צוות המשנה כי על בנק ישראל לתמוך גם במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית, ובכללן סיוע במיתון תנודות מחזוריות בצמיחה ובתעסוקה, ההופכות לחריפות יותר בעידן הגלובליזציה.

פגיעה באמינות הממשלה

על המדיניות התקציבית של הממשלה כותבים חברי הצוות, כי אחת הבעיות העיקריות שלה בסביבה הגלובלית היא שימור האמינות של קובעי המדיניות. לדעתם, הסטיות התכופות ממדיניות הקטנת יעד הגירעון של הממשלה גרמו בעשור האחרון לפגיעה באמינות זו.

חברי הצוות ממליצים כי הדגש במדיניות התקציבית יושם בשנים הקרובות על ביצוע המדיניות שתביא לבנייה מצטברת של אמינות. לצורך זה הם מציעים להגדיר יעד אסטרטגי למדיניות התקציבית, שעל פיו יירד החוב הציבורי לרמה של 60% מהתוצר תוך פרק זמן של 12 שנים.

מלחמה בעובדים הזרים

צוות המשנה לשוק העבודה גיבש כמה הצעות לצמצום מספר העובדים הזרים: להטיל מיסוי על המעסיקים שישווה את שכר העובדים הזרים והישראליים, לצמצם או לבטל כליל את ההיתרים לייבוא עובדים זרים, לאכוף את חוק שכר המינימום וחוקי עבודה אחרים ולתת את אישורי השהות לעובדים הזרים ולא למעסיקים.