סודות הקרינה הסלולרית

למרות שאירגונים ירוקים שונים בעולם טוענים, כי גם מדד ה-sar מהווה אשליה לבטיחות הטלפון הסלולרי, הרי שזהו המדד שעליו מסכימה הקהיליה המדעית. לפי שיעורי ה-sar ניתן להשוות את רמות הקרינה בשני מכשירים שנבדקו באותה שיטה, מסביר ד"ר מנחם מרגליות מהמרכז למחקר גרעיני בנחל שורק, הנחשב למומחה עולמי לקרינה בלתי מייננת. לדבריו מכשיר סלולרי אחד שערך ה-sar שלו גבוה יותר, יפלוט יותר קרינה בלתי מייננת בתנאים זהים, בהשוואה לטלפון שה-sar שלו נמוך יותר.

אבל בפורום החברות הסלולריות חולקים אפילו על הקביעה ההגיונית הזו. לדברי איזין, אין משמעות לנתונים המספריים. בתנאים שווים, מכשיר עם רמת sar נמוכה יכול לפלוט יותר קרינה מייננת מאשר הטלפון עם רמה גבוהה. כל ניסיון להשליך מהיחס שבין רמות ה-sar של טלפונים שונים (כפי שהושגה בבדיקות המעבדה) על היחס שבין רמות הקרינה הנפלטות מהטלפונים בשימוש יום-יומי שוטף אינו מגובה בנתונים מדעיים. מה שחשוב הוא שהטלפון בטוח.

אין חולק על העובדה, שבדיקות ה-sar במעבדות נערכות כאשר הטלפון הסלולרי משדר בעצמה הגבוהה ביותר לה הוא מסוגל, ובכל תחומי התדרים שבהם ניתן לו רשיון לפעול. לעומת זאת בחיי היום-יום תנאים אלו נדירים יחסית. ככל שהמשתמש קרוב יותר לאנטנה של חברת הסלולר, הטלפון שלו יעבוד בהספק נמוך יותר, וה-sar ירד. וככל שהמשתמש נמצא באיזור דליל באנטנות, יש סיכוי גבוה יותר שהסלולר שלו יתקרב לרמת ה-sar המקסימלית.

לתושבי הנגב ורמת הגולן או למטיילים באיזור יש סיכוי רב יחסית לדבר ברמת sar מקסימלית, בהשוואה למי שמנהל את כל שיחות הסלולר שלו בתל-אביב צפופת האנטנות, קובע ד"ר מרגליות, גם הנוסעים בכבישים בין-עירוניים יכולים להגיע לרמת ה-sar המקסימלית, בעוד שבאיזורים עירוניים יגיעו לעוצמות של אלפית מגבולות ה-sar של המכשיר.

איזין טוען, כי בפועל הסיכוי שנדבר ב-sar המקסימלי של המכשיר זניחים לחלוטין.

שלמה אנג'י, מנהל תחום אינטרנט סלולרי בחברת נורטל נטוורקס ישראל, המספקת פתרונות תקשורת לסלקום, פלאפון ובזק, אומר כי שיטת השידור משנה: באיזור עירוני בולט יתרון שיטת ה-CDMA, אליה מתקדם כל העולם הסלולרי וגם שתי המפעילות האחרות יגיעו אליה בתוך שנתיים-שלוש. קשה לדעת בכמה מורידה שיטת השידור של פלאפון את ה-sar במקומות צפופים, אבל ברור שמדובר בסדרי-גודל של חלקי-אלפים.

ד"ר מרגליות דווקא לא מסכים עם הקביעה. בתנאים מסויימים יכול טלפון סלולרי המופעל על רשת CDMA לפלוט פחות קרינה בלתי מייננת, אבל גם אז הפער לעומת השיטות האחרות מסתכם באחוזים בודדים, ולעולם לא בהבדלים דרמטיים. בתנאים מסוימים השיטות האחרות יכולות לגלות עדיפות.

פורום החברות הסלולריות טוען בתגובה: הנתון הרלוונטי היחיד שניתן להפיק ממדד ה-sar הוא האם הוא נמצא מתחת לסף התקן שעל-פיו הוא נבדק.

חרשנו את העלונים לאורך ולרוחב לא מצאנו כל הסבר למספרים השונים, ולכן שוב נאלצנו להיעזר בשירותיו של המומחה ד"ר מנחם מרגליות. הוא הסביר לנו, כי בעולם קיימים שני תקנים לפיהם עורכים את הבדיקות למכשירי הסלולר. התקן האמריקני נחשב למחמיר יותר, וקובע רמת חשיפה מקסימלית של 1.6 w/kg בממוצע לגרם רקמה, ואילו התקן האירופאי נחשב למקל יחסית, וקובע את גבול רמת החשיפה ב-2 w/kg בממוצע ל-10 גרם. לא ניתן להשוות בין טלפונים שנבדקו בשיטות השונות.

למה לא מגלים לצרכן, שהנתונים המסופקים לו על העלונים מבוססים על שיטות שונות, וכי כתוצאה מכך קשה להשוות בין דגמי טלפונים גם כשמדובר באותה רשת? איך הפכה ישראל לאחת המדינות הבודדות בעולם, שמאשרת את שני התקנים? עד כמה תרם לכך לחץ מצד חברות הסלולר - כי הלא אין ספק, שקבלת התקן האמריקני בלבד היתה גורמת לפסילה של מכשירים אירופיים וחלק מהמכשירים המיובאים מהמזרח הרחוק, ואשר זוכים לפופולריות רבה בארץ?

עו"ד יצחק קמחי מודה, כי בראשית הדרך רצה להכניס רק את התקן האמריקני, אבל בכך הייתי פוסל את התקן האירופאי והמכשירים הקשורים אליו, ואני לא חושב שהאירופאים דואגים פחות לתושביהם. שוכנעתי כי מבחינה בריאותית שני התקנים טובים, מה גם שהמשרד לאיכות הסביבה קבע ששני התקנים טובים.

מהמשרד לאיכות הסביבה נמסר לנו כי המשרד קיבל את שני התקנים גם האמריקני וגם האירופאי לגבי המכשירים הסלולריים, בגלל העובדה שבארץ אין מעבדה המסוגלת למדוד את רמת ה-sar מהטלפונים הסלולריים. התקנים הם תקנים להגנת הצרכן לצורך פרסום מידע, ואינם מחייבים את היבואנים. המשרד לאיכות הסביבה מקדם בימים אלו את החוק לקרינה בלתי מייננת, שמכוחו יהא רשאי השר לאיכות הסביבה להתקין תקן ישראלי למדידת ה-sar.

על-פי התקנות החדשות יש להניח עלוני מידע נגישים בעמדה מיוחדת באיזור המכירה - אך בפועל זה לא קורה תמיד, ואת העלון ניתן למצוא רק בתוך אריזת הטלפון הסגורה. אם לשפוט לפי הקשיים בהם נתקלנו אנחנו כאשר פנינו לחברות הסלולר, וביקשנו את כל העלונים של כל הדגמים, אנחנו מתקשים להאמין שאכן בכל עמדת תצוגה יזכה הצרכן לראות את כל העלונים של כל מגוון הדגמים ויוכל להשוות ביניהם.

בשש מבין 14 נקודות המכירה שנבדקו על-ידי מכון חותם או שלא היו עלונים, או שהיו - אבל לא של כל דגמי הטלפונים.

רונית אקשטיין, דוברת פורום החברות הסלולריות: זו תקלה שהעלונים לא מוצגים בצורה הראויה. אנחנו מטפלים בנושא, ובודקים פיזית את כל נקודות המכירה של מכשירי הסלולר בישראל כדי להבטיח שהתקנות תקוימנה במלואן.

עוד גילינו, כי עם מכשירי הסלולר מופצים שני סוגים של עלונים. זה שהונפק על-ידי פורום החברות הסלולריות בישראל מצורף ל-58 דגמים של טלפונים סלולריים הנמכרים על ידי שלוש החברות הגדולות: סלקום, פלאפון ואורנג'. נתון ה-sar של הטלפון קבור בתוך העלון, אם כי באותיות מודגשות. רק בחמשת העלונים שמנפיקה חברת מירס בולט נתון זה על הכריכה החיצונית של העלון.

אגב, עו"ד יצחק קמחי, מגלה שחברות הסלולר נאבקו קשות - הן ישירות והן באמצעות הפורום - שלא לחשוף את ה-sar של המכשירים השונים, ובהמשך שלא לכלול נתון זה בתוך עלוני המידע המצורפים לטלפונים.

המועצה הישראלית לצרכנות לחצה על פרסום רמת ה-sar על האריזה החיצונית של המכשירים, כדי להקל על הצרכנים. בחברות הסלולר ובמשרד הבריאות התנגדו לכך. הועלתה טענה, שאם אתה כותב נתונים כאלו על האריזה בלי הסבר אתה יוצר פניקה, וצריך לדעת ללכת בין הטיפות בין אספקת מידע שקול, לבין יצירת פניקה מיותרת, מסביר עו"ד יצחק קמחי.

אגב, עוד דבר שכדאי לדעת הוא שכאשר לוקחים מכשיר סלולר לחו"ל - משתנה רמת הקרינה שהוא פולט. בדקנו באמצעות האינטרנט וגילינו, כי לגבי אותם דגמים מדווחים בעולם על שיעורי קרינה שונים. דגם טי.81 די של אריקסון מדווח בישראל עם sar של 0.465 w/kg לעומת 0.805 w/kg בארה"ב; על דגם פי.7389 של מוטורולה מדווחים בארץ על רמת קרינה של sar 1.07w/kg, ובארה"ב ברמה של - 1.53 w/kg בשני המקרים על בסיס התקן האמריקני. אבל גם העלון המצורף למכשירים מדגיש, כי נתוני המכשירים רלבנטיים רק לישראל.

המועצה הישראלית לצרכנות חוזרת על דרישתה לחיוב החברות בהצגת המידע גם על גבי האריזות בעקבות ממצאי התחקיר של ידיעות אחרונות.

החלטת המחוקק לחייב את חברות הסלולר בגילוי רמות הקרינה הקיימות במכשירים השונים באה לאור החשש שמדובר בסיכון בריאותי, בעיקר במצטבר מזכירה גם גלית אבישי מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות לפי שעה קיים מחסור בנתונים הנובע מהתקופה הקצרה יחסית בה משתמש הציבור במכשירי הטלפונים הסלולריים. לכן מדינות רבות בעולם אליהן הצטרפה לאחרונה ישראל, נערכו ליצירת הגנה מוקדמת לציבור. מטרת התקנות: מידע זמין לצרכן בטרם רכישת המכשיר באופן שיוכל לערוך השוואה לפני ההחלטה על רכישת מכשיר זה או אחר, לצד עמידת המכשיר הספציפי ברמת הקרינה המותרת.

"התקנות עברו מספר גלגולים, הושקעה בהן עבודה רבה. ושמרתי לעצמי את הזכות במקרה של טעויות או דברים שמשתנים לשנות את לשון העלון" מבטיח הממונה על הגנת הצרכן עו"ד יצחק קמחי.

"אנחנו ממליצים לקרב את המידע לצרכן בצורה ידידותית ושימושית יותר מכפי שהדברים נעשים היום, להעלות את המידע על כל נתוני ה-sar של המכשירים לאתר האינטרנט של משרד המסחר והתעשייה, ולחייב את החברות להזרים באופן שוטף מידע ברור.

כדאי גם לשנות את העלונים, להוציא את הנתון על sar החוצה. ולקבוע צבעים שונים לעלונים המתייחסים לתקנים השונים כדי שהצרכן יוכל להשוות בין דגמים שנבדקו באותה שיטה ומופעלים באותה שיטה, כי זו ההשוואה הרלבנטית לגביו.