טוסקנה מגיעה לתל אביב

לאלה שהיו, לאה שעדיין לא ולאלה שמתכננים לבקר בטוסקנה יש בשורה – טוסקנה מגיעה לתל אביב. בתחילת ספטמבר יפתח בבית לשימור ברחוב היכל התלמוד 4 (סמוך לפינת יהודה הלוי), על גבול נוה צדק, מרכז טוסקני שייקרא "טרה-טוסקנה". שלושה יזמים עומדים מאחורי המרכז – האיטלקי מסיינה ניקו (ניקולו) גרוסי ואשתו הישראלית אווה וכן רן נאמן.
ב"טרה-טוסקנה", שיפתח בקומה הראשונה של מבנה שהיה ידוע במשך שנים כ"מלון האמריקני", יהיו חנות למצרכי מזון מטוסקנה כמו פסטה, יין, שמן זית ועוד, ספרייה עשירה על טוסקנה, חנות לדברי קרמיקה, קריסטל וריהוט, בית ספר קטן שיעביר קורסים בבישול טוסקני, משרד להזמנת חדרים ובתים בחבל האיטלקי שהפך פופולרי מאד בארצנו וכן בית קפה, גם בחצר הבית, וארוחות "טעימות" בצהריים.
ניקו האיטלקי, צעיר שופע אנרגיה ואופטימיות, הוא בן למשפחה איטלקית שורשית מסיינה, שבבעלותה מלון שהיה בעבר מנזר. במלון, ששמו La Certosa di Maggiano, חמש עשרה סוויטות וארבעה חדרים. זה מלון משפחתי עם הרבה אופי. ב-29 בספטמבר חוגג אביו של ניקו יום הולדת, וההורים יגיעו לישראל כדי לציין ביום זה את הפתיחה החגיגית של "טרה-טוסקנה".
המשבר הכלכלי שפוקד את ארצנו אינו מרתיע את ניקו. לדבריו, הוא מאמין שיש כאן ציבור שממתין למרכז שכזה. "בארצות הברית או בצרפת היתה ההשקעה במרכז שכזה גבוהה בהרבה. כאן ההשקעה עדיין סבירה".

מרצפות מצוירות, עיטורים על הקירות

בעלי הבית המקוריים היו נחום ולאה ירוזלמסקי (ירושלמי), שעלו לישראל בתקופת העלייה הראשונה. הם עברו ליפו ובנו את הבית בן שתי קומות. בשנת 1913 כבר עברו לגור בו. אולם ב-1917, בעת גירוש יהודי יפו ות"א, נאלצו להפסיק את הבנייה. המשפחה הגיעה בנדודיה עד סוריה שם נפטר נחום. בשובם ארצה הוסיפו לבית את הקומה שלישית.
הבית, שנודע מאוחר יותר בשם "בית המלון האמריקני" ו"מלון גולדין", נבנה בסגנון התקופה עם קישוטי אבן מקומיים. מרצפות הבית המצוירות הובאו מצרפת והונחו בכל החדרים כשטיחים, חלקם בדגם נדיר של משושה. קירות חדרי הבית בכל שלושת הקומות והמרתף צוירו בעיטורי סטנסיל דקורטיביים צבעוניים, רובם פרחוניים וחלקם גיאומטריים.
על מלאכת שיחזורם של הציורים בקומה שתשמש את "טרה-טוסקנה" אחראי שי פרקש בעל חברת "תכלת - המרכז הישראלי לציורי קיר" בלוד, שמתמחה בשנים האחרונות בשימור ציורי קיר. עם פרקש עובדת האמנית הלנה קנטור שהשקיעה עבודה רבה בשיחזור הציורים במלון האמריקני.
בני המשפחה התפרנסו בעיקר ממפעל להכנת חומרי ריפוד מבד למזרנים ושמיכות שניהל הבן, יוסף ירושלמי. בני משפחת ירושלמי התגוררו בשתי הקומות העליונות, הקומה הראשונה ושני חדרי המרתף הושכרו למשפחת זוסמנוביץ לצורך הפעלת בית מלון ופנסיון.

מאיפה השם "אמריקני"?

פייבל וסוניה זוסמנוביץ ובנם גרשון הגיעו לארץ מאוקראינה בשנת 1921. סוניה, שהיתה בשלנית טובה, יזמה את הקמת המלון הקטן שהכיל כשמונה חדרי אירוח וחדר אוכל, חדרי רחצה ושירותים מרכזיים. המלון נפתח כנראה בשנת 1924. שנתיים אחר כך הגיע למלון אורח מאמריקה, שלמה ריצ'מונד. כאיש מכירות בעל ניסיון מוכח, הוא המליץ לבעלים לקרוא למלון "המלון האמריקני", כדי לעודד את שיווקו של המקום. ואכן המקום היה מאד פופולרי בקרב עיתונאים ואיש ציבור מהארץ ומהארצות השכנות.
האיש, שנולד בירושלים כשלמה לייב רייכמן, היגר לארה"ב ב-1887, עשה שם חיל ושב לארץ ב-1926 בן 56, ובשם משפחתו החדש ריצ'מונד.
ריצ'מונד התגורר באופן קבוע בבית המלון של משפחת זוסמנוביץ ועסק במתן הלוואות למוסדות ויחידים. בשנת 1932 עבר המלון למבנה אחר "בית מרגלית אליס פלמר" ברח' לילינבלום 39 וריצ'מונד עבר לשם. פייבל זוסמנוביץ נפטר בשנת 1944 ואשתו שלא יכלה להמשיך לבד בהפעלת המלון סגרה אותו. ריצ'מונד עבר לנתניה. הוא נפטר בשנות ה-50. לאחר ש"המלון האמריקני" עבר לרחוב לילינבלום נפתח במקומו מלון חדש בשם "מלון גולדין" שכנראה פעל במקום עד לאחר קום המדינה.
בני משפחת ירושלמי המשיכו לגור בשתי הקומות העליונות כאשר הבנות שנישאו גרות במקום עם משפחותיהם. משנות ה-50 החלו בני המשפחה לעזוב את הבית עד שנעזב כמעט לחלוטין. בשנות ה-70 נותרו בו רק דיירי משנה ומתפרה בשכירות בקומה השנייה. השנים הרבות שחלפו מאז הוקם נתנו את אותותיהם, המבנה הוזנח ונפרץ ורהיטים וחפצים יקרי ערך נגנבו ממנו. ציורי הקיר המרשימים שחלקם הגדול כוסה בצבע לבן והרצפות המצוירות שנותרו כמעט בשלמות הם עדות אילמת לתפארתו של הבית שנדם. בשנת 2001 הוחל בשיפוצו של המבנה אשר נמצא בבעלות עדינה (ירושלמי) בולקינד וילדיה והחלה תקופה חדשה.