מחקר: כמחצית ממשפחות מצוקה בדרום חוו רעב

סקר שנעשה בקרב אלף בני אדם בערי פיתוח בדרום, שמשפחותיהם מסייעות בשירותי הרווחה ביישוביהם, חושף ממצאים קשים: 42% מהנסקרים סבלו מדי פעם חרפת רעב. 36% מהם אומנם לא סבלו מרעב, אך חששו שיגיעו לחרפת רעב ("חוסר ביטחון תזונתי" בלשון הסקר). רק 28% מהנשאלים אמרו שאין הם חוששים שיגיעו למצב שבו ירעבו ללחם.
כך נמסר אתמול בכנס, שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון ביוזמת המחלקה לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה תחת הכותרת "הזכות לאכול בכבוד בישראל".
בכנס נמסרו ממצאי מחקר, שנערך ביוזמת ד"ר אוני קופמן, ואשר בחן אם קיימת בעיה משמעותית של מחסור במזון ושל מצבי רעב בקרב אוכלוסיות מצוקה, מהם ממדי הבעיה, מיהן האוכלוסיות בסיכון, שנפגעות מהתופעה, וכיצד מתמודדות המשפחות בסיכון עם מצוקת הרעב.
המחקר מדד את מידת "הביטחון התזונתי" של המשפחות, כלומר: היכולת לרכוש באופן מסודר מזון מזין לכל בני המשפחה. השימוש במדד זה משותף גם לארה"ב, לאנגליה ולאוסטרליה. במדינות אלה, כמו בישראל, קיים שפע מזון, ואין חשש לסכנת חיים עקב תת תזונה, כמו שקורה בעולם השלישי. אבל מסיבות שונות קיימות קבוצות ומשפחות שנמצאות בסיכון קבוע להגיע למצבים, שבהם הן אינן מסוגלות לספק לעצמן מזון מזין על בסיס קבוע, ולא אחת סובלות מרעב.
עשרות סטודנטים ומרצים לעבודה סוציאלית השתתפו במחקר זה, שממנו מתברר, בין התר, כי גם בשכונות שיקום מגיע מספר הנשאלים, שחוו חוסר ביטחון תזונתי עם רעב, ל-35%. ביישובים הבדואיים הממדים הם כפולים: 71% מהמשפחות דיווחו על מצב של חוסר ביטחון תזונתי עם רעב.
ממצא חשוב אחר מגלה כי רוב הילדים, החיים במשפחות שסובלות מחוסר ביטחון תזונתי עם רעב, הם ילדים בסיכון. 86% מהילדים במשפחות הללו דיווחו כי הגיעו בשנה האחרונה לבית הספר בלי אוכל ובלי שאכלו ארוחת בוקר. זה לעומת המשפחות בעלות הביטחון התזונתי, שאצלן רק 4% מהילדים דיווחו על כך שהגיעו לבית הספר בלי כריך.
עוד העלה המחקר כי 76% מהמשפחות, שקצבאות הביטוח הלאומי מהוות את מקור ההכנסה העיקרי שלהן, סובלות מחוסר ביטחון תזונתי.
85% מהנשאלים גילו כי הם נוהגים לפנות לקרובי משפחה בבקשת עזרה. כמו כן רוב המשפחות הללו נעזרות בארגוני צדקה ובעמותות לחלוקת מזון.
רוב משתתפי הדיון אמרו כי הם מצדדים בהחזרתה של תוכנית ההזנה לילדי בתי הספר כפתרון מיידי ואמיתי לבעיות הרעב של הילדים.
עו"ד גילי חריש, שמנהל בתי תמחוי בתל אביב, אמר כי הוא נגד השימוש האינפלציוני במילה רעב, ולדעתו יש בארץ אנשים שסובלים בעיקר ממצוקת מזון חמורה, אך לא מרעב.