קרית מוצקין: "בכל זאת יש בה משהו"

קריית מוצקין מתכוננת לחגיגות ה-70 שלה בשנה הבאה. ואיך מציינים יום הולדת שכזה אם לא בדרך של נוסטלגיה לימי הבראשית?
לשם כך הקימה העירייה צוות היגוי מיוחד בנושא שימור מבנים היסטוריים ברחבי העיר בראשות חבר מועצת העיר, יוסי מרקוביץ. צוות ההגוי בהשתתפות נציגי המועצה לשימור אתרים גיבש תוכנית פעולה תחת הכותרת "בכל זאת יש בה משהו", הכוללת פרויקטים חינוכיים ותרבותיים שיחנכו לקראת שנת ה-70 לעיר וגם שימור של מבנים.
מרקוביץ מסר ל-ynet, כי בכוונת העירייה להקים "מוזיאון פתוח", שיורכב משלושת מוקדים היסטוריים: מגדל המים, תחנת הרכבת ובית ראש עירייה הראשון, אריה גרושקביץ (ברחוב גרושקביץ 18). במתחם זה יוצבו שלטים שיספרו את תולדות העיר ובתיה. בדרך זו ניתן יהיה לקיים סיורים גם של קבוצות גדולות בגרעין ההיסטורי של העיר שהוקמה בשלהי 1934.
קרית מוצקין נקראה על שם ליאו-לייב מוצקין, מיוזמי הקונגרס העולמי הציוני, שנפטר שנה לפני הקמת היישוב. מייסדיה היו חיפאים מהמעמד הבינוני והיישוב הוקם כאגודה שיתופית.

השכונה הצפונית ביותר בין חיפה לנהריה

מסילת הרכבת קהיר-ביירות הייתה דרך התחבורה היחידה שקישרה את הקריה עם יישובי הסביבה. וגם לטקס הנחת אבן הפינה הגיעו המוזמנים ברכבת. לקרית מוצקין נודעה חשיבות אסטרטגית רבה. כשכונה הצפונית ביותר בין חיפה לנהריה, היא שימשה נקודות תצפית והגנה נגד כנופיות. מגדל המים של היישוב, שנבנה ב-1935, היווה נקודת קשר בין היישוב העברי לבין היישובים המנותקים בגליל המערבי ובעמק זבולון.
ב-1935 נבנה בית ספר 'אחדות', בו למדו תלמידים מכל הקריות, ושימש גם כ"משכן האמנות" של העיר. ב-1940 מונתה מועצה לניהול הקריה, וכעבור שנה נבחרה מועצה מקומית.
במלחמת השחרור התנהל סמוך לבתי הקריה קרב מכריע במערכה על שחרור חיפה, ויחידת פלמ"ח מחטיבת יפתח בלמה שיירה של כוחות ערביים שעשתה דרכה מלבנון לחיפה.
ערב מלחמת השחרור התגוררו בקריה 3,500 תושבים. גלי העלייה ממזרח אירופה ומצפון אפריקה הגדילו את אוכלוסייתה. בשנת 1976 קיבלה קריית מוצקין מעמד של עיר. כיום חיים בה כ-43 אלף תושבים.

פנינים לשימור

נציגת המועצה לשימור אתרים, ורד סלומון-ממן, אומרת כי מתברר שגם לקריית מוצקין כמה הפתעות בנושא של שימור. "במהלך העבודה נפגשנו עם ותיקים שסיפרו על ימיה הראשונים של הקריה השלובים בתחנת הרכבת הראשונה שעברה בחולות המפרץ דרך מועדון קציני הצבא הבריטי שפעל בעיר במבנה מיוחד שהשתמר עד היום ועד לוויכוח הידוע בין שכונת הצריפים לשכונת המייסדים – מי קדם למי", אומרת סלומון-ממן. במקביל, המליצו נציגי המועצה לשימור על שרשרת של פעולות למיסוד נושא השימור ביניהן הקמת ועדת שימור סטטוטורית. "הצורך ברישום מסודר ויצירת מנגנון ברור לטיפול במתחמים הראויים לשימור נועד כדי למנוע שגיאות שנעשו בערים אחרות", אומרת סלומון-ממן.
ואכן, גם למוצקין יש פנינים שכדאי לשמר. מספר שמות של אדריכלים מפורסמים גם הם נרשמו בתיקי הבניין של העיר ביניהם ניתן למצוא את האדריכל משה גרסטל, מי שתכנן את שוק תלפיות המפורסם שבחיפה, זוג האדריכלים ראט וקומט שגם הם תכננו מבנים בסגנון הבנייה הבינלאומי בעיקר בחיפה, אך מתברר שלא רק שם.

בית גרושקביץ

לדברי סלומון-ממן ביתו של ראש העיר גרושקביץ, שעתיד כאמור להפוך לחלק ממוזיאון העיר, נבנה בסגנון הבנייה הבינלאומי, גיאומטרי נקי וקובייתי. לדבריה הוא מזכיר קצת את סגנונו של האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה (המזוהה עם תקופת הבאוהוס),
הבית נמצא בבעלות העירייה ועומד כיום ריק. בעבר היתה בו הספריה העירונית הראשונה של הקריה וכן ארכיון העיר. ככל הנראה הבית יעבור שינוי פנימי בהתאמה לצרכי המוזיאון אך החלל המרכזי יישאר מלבני. נותרו פרטי ריהוט וגופי תאורה מיוחדים שישומרו ויישארו כחלק מן המוזיאון.
עוד בתוכנית, המרכז החינוכי בעיר, מרכז משמעו"ת (מורשת, שואה, מסורת, ערכים ותקומה), יקיים פרויקטים של תיעוד ועריכת עבודות חקר בנושאי היישוב שלי, והתמודדות עם דילמות של שימור מול פיתוח.