סובארוגז

סובארו של היום, זו אינה סובארו של פעם. כולנו התרגלנו לכך בשנים האחרונות. יש מישהו שאינו מודע לכך שסובארו כבר אינה רק מכונית פשוטה וספרטנית, אלא גם שרירית עם ביצועים מרטיטים? פספסתם את העובדה שלא מדובר רק במכונית משפחתית משעממת, אלא אפילו אחת שמתגנבת בשקט, ותוך החלקה על ארבעה גלגלים אל החלומות המוטוריים הכמוסים שלנו?
כל כך הרבה אסוציאציות. כי יש לסובארו קולין מקריי וריצ'רד ברנס, יש ערבות שלג שוודי ומשעולי ספארי בקניה. היא מייד מעלה תמונה של ספוילרים עתירי מידות, או חישוקים מוזהבים, או מגדשי טורבו מפלצתיים ושיפורי כוח מדהימים. אפילו מעשים לא חוקיים ממינים שונים. אבל אם יש משהו שלא מתחבר לנו בקלות, זה מקור אנרגיה אלטרנטיבי. לא להזכיר גז בישול.
ובכלל, דומה שסובארו לא יכולים היו למצוא תקופה מוזרה יותר, להצגה מעשית של מכונית גז. הכיתובים הגדולים על דפנות המכונית העלו אצל השותפים לכביש, כפי שטרחו להביע בכל רמזור, רעיונות לא ממש חיוביים. כאלה הקשורים למשל לזיהום אוויר מסוג שונה. "יש גם כימי?" שאל אותנו נהג מונית מזדמן? הבלגנו, ולחצנו על הגז.

מה פתאום גז

רגע, מה בעצם מחפשת סובארו ישראל בגז? ולמה דווקא סובארו ולא אחרים? הרי לא מדובר כאן באידיאולוגיה מכל סוג, כמו למשל בנושא ההנעה הכפולה בדגמי חברה. הסיבה פשוטה הרבה יותר. לסובארו פשוט אין מנועי דיזל, והדבר פוגע בסוכנות המקומית בכל הקשור במכירות לציי הרכב. ומכיוון שגז הבישול זול למדי בארץ, העריך היבואן שמכונית מונעת גז תהיה חסכונית יותר מבחינת עלויות, אפילו מדיזלים.
עוד לא ברור כמובן אם המצב לא ישתנה בעתיד, אך בינתיים יוצאת יפנאוטו, יבואנית סובארו, למבצע כיבוש השוק המקומי בדלק אלטרנטיבי אמיתי. יש רק לזכור כי לא מדובר בחידוש מהפכני כלשהו. הערכות עדכניות בנוגע למערב אירופה, טוענות כי עד 10% משוק הרכב בחלק מהמדינות נע על גז. זה נקי יותר, וכתוצאה מעלות נמוכה מאד לליטר, גם זול בהרבה לצוברי הקילומטרים הסדרתיים. ההסבה מבנזין לגז? עניין פשוט וקל, ולרשותנו עומדות שתיים. B4 גדולה יותר, ואימפרזה קומפקטית ממנה - שתיהן סטנדרטיות למעט מערכת הגז המשולבת.

איך זה נראה

במבט ראשון כמעט ואין פרטים המסגירים את סוג הדלק החביב על מכונית זו, למעט דיווח שאי אפשר להתעלם ממנו על דפנות הרכב, מעשה ידי היבואן המקומי. יש פתח נוסף דמוי מכסה מיכל דלק (שאינו אסטטי במיוחד), ובפנים נמצא מתג קטן למעבר בין סוגי הדלק, יחד עם צג בקרה קטן ופשוט, המדווח באופן שוטף כמה ליטרים של גז נותרו במיכל, ובאיזה סוג דלק עושה כעת המנוע שימוש.
כי אם לא הזכרנו עד עכשיו, זה הזמן לציין. לאחר התקנת מערכת הגז, הופכת המכונית לכפולת הנעה מסוג אחר. שהרי מנוע הבנזין חי וקיים עדיין, ומסוגל להניע את הסובארו הנבחרת כרגיל. בכל אופן, תא המטען הוא היחיד שסובל, או יותר נכון נפח ההטענה. העובדה כי מיכל הגז הגדול תופס את מקום הצמיג הרזרבי, מאלצת את זה האחרון להמצא בתוך החלל עצמו. וזה כבר קצת פחות נוח.

איך זה נוסע

נכנסנו, התנענו. ברגע הראשון כמעט ואין הבדלים, למעט צג חדש וקטן בקונסולה המרכזית, ומתג הקובע את מקור האנרגיה בו אתה מעוניין. דווקא בתנועה התגלו הבדלים מוחשיים יותר. כך למשל הורגשה מסיבה כלשהי פחות חיבה לסל"ד גבוה בעת שימוש בגז, בניגוד לבנזין. ומשמעותית בהרבה הייתה התנהגות המנוע עם כניסתו לפעולה של מנתק ההצתה. במקום קיטוע עדין כמקובל, קבלנו ניתורים מאד לא נעימים, בעיקר ב-B4.
אך סביר בהחלט להניח כי מרבית נהגי הסובארו ימקמו את בורר ההילוכים במצב "D", וינועו לדרכם בעדינות ונינוחות. ההבדלים כאן יהיו כמעט ובלתי מורגשים, למעט נטיית תיבת ההילוכים לבצע החלפה מאד לא מעודנת עם הורדה של שני הילוכים בו זמנית. לא נתקלנו בזאת כאשר עברנו לבנזין.
ולבנזין נאלצנו לעבור מהר מאוד. רק כ-200 ק"מ הצלחנו לגמוע על גז עד אשר החלה הנורית הירוקה האחרונה להבהב, סימן למלאי הולך ואוזל של גז. במצבים אלה נעה המערכת אוטומטית בין דלק לגז, כולל מעט גמגומים קלים בזמן עמידה, עדות להחלפת מקור האנרגיה. סיבה לדאגה לא הייתה כמובן, שכן במכונית נותר גם בנזין במיכל הדלק הרגיל.

אין גז

וכאשר החלו הנוריות מהבהבות לאות כי מלאי הגז עומד להסתיים, התקשרנו לסוכנות המקומית. וכאן המתינה לנו הפתעה קלה, שכן לא הייתה כל אפשרות לתדלק עקב מצוקת גז גם אצל היבואן. וכאן אנחנו מגיעים לבעיה הגדולה ביותר של השימוש בגז להנעת מכוניות בישראל. בינתיים לפחות.
יונתן וולד, מנכ"ל סובארו, צופה כי תוך כשלושה חודשים יסתיימו תהליכי התקן לתחנות תדלוק, ואז יהיה אפשר להקים עמדות בתחנות דלק או אפילו "תחנות חצר" עצמאיות לשימוש ציי רכב גדולים. בינתיים, יש אולי חוק, אבל אין שום פעילות בנושא. הקשיים הבירוקרטיים שמערימה מדינת ישראל, אינם מאפשרים בינתיים למכור אפילו מכונית אחת לצרכן - למרות ההתעניינות הגדולה, לדברי סובארו.
ובהתחשב בכך שלבסוף יהיו תחנות תדלוק מתאימות, האם השימוש בגז אכן מצדיק עצמו? ובכן, נראה כי בכל הקשור לנסיעה עצמה, ניתן להגדיר את ההבדלים לנהג הממוצע כזניחים למדי. הן האימפרזה והן הלגאסי הפגינו כי הן מעדיפות בנזין באוקטן גבוה כמשקה מועדף, אבל ברור כי ה"גימגומים" הקלים לא יטרידו יתר על המידה.
כדאי להזכיר כי בכל מקרה, סובארו פונה עם המכוניות האלה לציי רכב גדולים, או כאלה הצוברים קילומטרים רבים, מרביתם תוך שימוש בסולר. אלה האחרונים למשל, צריכים הרי להסתדר עם מנוע פחות מעודן ויותר רועש בכל מקרה. למעשה, הטרדה הבולטת ביותר כרגע היא הוויתור הנדרש על נפח תא המטען. בסובארו מציעים אמנם צמיג רזרבי קטן יותר, אך הפתרון הזה אינו מושלם.

וכסף?

אז ככה. צריכת הגז שלנו הייתה בקצב של 5 ק"מ לליטר בערך. בהתחשב במחיר יעד של 2.5 שקלים לליטר גז, זה אומר עלות של 50 אגורות לליטר מבחינת צריכת דלק. עם זאת, נסיעה רגילה ולא בתנאי מבחן, תאפשר תוצאה טובה יותר, קרוב לשבעה קילומטר לליטר. וכאן מדובר בהבדל מקובל בעולם של 15% עד 20% פחות קילומטרים לליטר בשימוש בגז, לעומת בנזין.
כמו-כן צריך לקחת בחשבון שהסבת המכונית לשימוש בגז עולה כ-8,000 שקלים, נכון להיום. וכדאי גם לדעת כי משרדי הממשלה השונים הבטיחו שלא להטיל מיסוי על הגז או אגרות והיטלים על רכב שמונע בו, בחמש השנים הקרובות. כך יוצא שהבחירה במערכת גז תאפשר נסיעה במחיר זול יותר. ועוד לא הזכרנו את התרומה החיובית לסביבה, שהרי הגז כמעט ואינו מזהם כלל.
כאשר מעמידים את הבחירה בין גז לסולר, העסק כבר פחות פשוט. לפי חישובי היבואן, נראה כי העלויות השוטפות, החל מרכישת הרכב דרך השימוש בו, יעמדו בסופו של דבר על סכומים דומים. אלא שבצדק מסביר וולד כי ירידת הערך של מכוניות מונעות דיזל צונח במהירות גבוהה, בעוד מכוניות מונעות בגז אינן צפויות לאבד מערכן יותר מאלה המונעות בבנזין.

ותכניות?

כאשר יסתיימו כל השלבים הבירוקרטיים, וסובארו תמכור מכוניות מונעות בגז, ייצא היבואן במבצעי היכרות, במסגרתם יספוג חלק מעלות ההסבה. אבל זה יקרה, להערכת סובארו, רק כאשר יצטרפו יבואנים נוספים אל הניסיון המעניין. יש, כדאי להזכיר, מותגים רבים המייצרים מכוניות מונעות גז היישר מהמפעל. שם ההתקנה טובה (ונאה) עוד יותר, והניסיון רב.
וסובארו עצמם? אלה חולמים כי דרך הגז, יצליחו למשל להשתלט מחדש על שוק המוניות, כמו בתקופות הטובות של שנות השמונים. מבחינתם, ניתן למכור כאן עד 2000 מכוניות מונעות גז לשנה. והמספר הזה, מבחינת יפנאוטו לפחות, מאד-מאד משמעותי.