שתף קטע נבחר

סוף עידן המחיר הקבוע

חדשות רעות למשתמשי "קאזה" ותוכנות שיתוף הקבצים האחרות. ספקי האינטרנט מודיעים חד משמעית: החגיגה לא תימשך. זה לא יקרה מחר אך לבסוף נאלץ לגבות תשלום ממנויי האינטרנט המהיר על פי רוחב הפס שהם צורכים ולא על פי מחיר קבוע, כנהוג כיום. ועוד: מדוע הספקים אינם מפצים את הגולשים על תקלות בשירות?

השנה האחרונה היתה שנת הפריצה של האינטרנט המהיר בישראל. כ-200 אלף מנויים לבזק, יותר מ-60 אלף גולשים לחברות הכבלים, על-פי ההערכות. כ-30 אלף גולשים מתחברים לאינטרנט המהיר מדי חודש בישראל. אין ספק ש-2003 תהיה שנת האינטרנט המהיר בישראל.
למרות שבזירת הפירסומת בטלוויזיה התנצחו ביניהם המתחרים באמצעות השוואה בין האינטרנט המהיר למקלחת הביתית -ההשוואה אינה מדוייקת. במים, אנחנו משלמים על-פי הצריכה. על-פי נתונים שמסרה בזק באחרונה, רוב גולשי ה-ADSL הם גברים, מחציתם צעירים בני 14-24, שבמשך רוב שעות היממה ממלאים את הדיסקים הקשיחים שלהם בסרטים ובמוזיקה אמצעות יישומים כמו קאזה, eDonkey ו-eMule.

לא להגדיל רוחב הפס

כל נציגי ספקי האינטרנט מתנגדים באופן חד-משמעי להגביל את רוחב הפס המוקצה למנויי האינטרנט המהיר שמשתמשים בתוכנות כמו קאזה, אף שלפחות אחד מהם ניסה לעשות זאת בעבר (ונסוג בו בעקבות מחאת הגולשים). אולם, אנשי ברק, 012 קווי זהב, נטוויז'ן, בזק בינלאומי ואינטרנט זהב כמעט תמימי-דעים כשהם מודים, כי בעתיד ייאלצו לגבות תשלום ממנויי האינטרנט המהיר על-פי רוחב הפס שהם צורכים ולא על-פי דמי מנוי קבועים, כנהוג כיום.
הסיבה פשוטה: יישומי שיתוף הקבצים זוללים רוחב-פס לתיאבון, והמשתמשים בהם חוגגים למעשה על חשבונם של ספקי האינטרנט (ולמעשה, על חשבון אלו שאינם עושים בהם שימוש). "גולשי האינטרנט המהיר 'הקלים' מסבסדים למעשה את הגולשים 'הכבדים'", אמר אלי בירן, המשנה למנכ"ל בחברת ברק.
גם דורון שקמוני מאיגוד האינטרנט סבור, כי לספקים לא תהיה ברירה. "מנוי שרוכש חבילה של 5.1 מגה-ביט בשנייה אינו יכול לצפות לקבל את רוחב הפס הזה לאתרים בחו"ל במשך 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע עבור מחיר קבוע. עלות הפס במקרה כזה אינה נמדדת במאות שקלים בחודש אלא הרבה יותר".

מתי יתחיל השינוי

מתי יתחיל השינוי בשיטת הגבייה? זה לא יקרה מחר. "אולי כאשר פרופיל הגולש באינטרנט המהיר ישתנה ויתבגר, והספקים יחששו פחות מגודל ההימור.הכל מחכים לספק שיבצע את הצעד הראשון", אומר נעם יעקבי, סמנכ"ל השיווק ב-012.
מנכ"ל מרנטיקס, מנחם ריינשמידט, מזכיר כי אינטרנט מהיר הוא המצאה ישראלית. "המונח המקובל במערב הוא פס רחב, Broadband. אינטרנט מהיר? מהיר עבור מה - זו השאלה. כלומר, לא המהירות קובעת אלא ביצועי הרשת על-פי היישומים בהם אנחנו מבקשים להשתמש בהם".
"יש מידה רבה של היתממות בנושא האינטרנט המהיר והגדרתו. ספקי האינטרנט גייסו מנויים רבים על בסיס ההבטחה לאינטרנט המהיר", אומר אייל לוין, מנהל התקשורת השיווקית בחברת ברק, "ורצוי שגורם כלשהו יקבע מהו הרף המינימלי לאינטרנט מהיר". לדבריו, אף שגם ברק מוכרת חבילות שמוגדרות מתחת לרף המינימלי על-פי הגדרת רשות התקשורת האמריקאית (200 קילו-ביט לשנייה), הוא קורא לספקים לא לכנות חבילות כאלה אינטרנט מהיר, אלא חבילות של חיבור רציף (Always On), כדי לא להטעות את הגולשים.

האם יפצו הספקים את הגולשים?

ואם ניתן להשוות אינטרנט מהיר למכונית, האם מוכנים ספקי האינטרנט לקחת אחריות על השירות שהם מספקים ולפצות את המנויים במקרה של תקלה שמשביתה את השירות. על אף שחלק מהספקים מפצים את המנויים העסקיים שלהם, הגולשים הביתיים הוזנחו בהקשר זה. רק ברק הביעה נכונות לפצות את הגולש במקרה של תקלה.
בנטוויז'ן מציינים כי האפשרות של הגולשים להחליף בקלות ספק אינטרנט היא הנשק העיקרי שלהם נגד ספק שייסרח. בבזק בינלאומי מסתייגים מהרעיון ובאינטרנט זהב מצטרפים וטוענים כי חלק מההפסקות בשירות אינן באחריות ספק האינטרנט.
הספקים אינם מתחייבים למנויים שלהם באמצעות הסכם רמת שירות (The Service Level Agreement) אמיתי, שיבטיח להם כי הם יקבלו את השירות אותו הם רכשו, אמר דורון שקמוני, "טוב יעשו הספקים אם יובילו בעצמם את הנושא של הסכמי רמת שירות", ציין.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים