שתף קטע נבחר

הכי מחדשת, הכי מטורללת

הכל פה יקר רצח ומזג האוויר לא משהו, אבל לונדון היא עדיין מלכת הבירות האירופיות. כמה המלצות עדכניות ואף לא מילה על תיאטרון

Westbourne Grove עוד באיזור אוכל פארק ומוזיאון 

שכנינו המכובדים מהדלת ממול הביטו בנו בשאט נפש. "אתם בטוחים שהייתם בלונדון ולא ראיתם אף הצגה?", שאלה הגברת. "איך אפשר לבקר בלונדון בלי ללכת לפחות פעם אחת לתיאטרון?", תמה האדון. אז זהו, שאפשר. ואפילו נורא נהנינו.

 

בטיול הראשון שלנו ללונדון, כשהיינו צעירים ומאוהבים, ובעיקר כשעוד היה לנו חשוב לעשות רושם פראי אחד על השני, רכשנו כרטיסים יקרים להצגה, שמבקרי התיאטרון הבריטים התעלפו מאושר בגללה. נכנסנו לאולם, ישבנו בשקט, ותוך זמן קצר מאוד התחלנו למולל במבוכה את שולי כרטיסינו היקרים.

הדמויות היו אמינות, התפאורה היתה מצוינת, הבימוי היה נפלא והאנגלית היתה שייקספירית למשעי. בקיצור, לא הבנו שום דבר. "שנסבול רק רבע שעה או שאת מעדיפה לסבול שלוש שעות?", הוא שאל אותי בלחש. דקה לאחר מכן כבר היינו בחוץ, מתפוצצים מצחוק ומבטיחים אחד לשני שמתיאטרון ניהנה בארץ. בלונדון יש אטרקציות אחרות שקורצות לנו. מאז אנחנו מקפידים להיות נאמנים להבטחתנו, ואף שכנה פלצנית לא תגרום לנו להרגיש אי נוחות בעניין הזה.

 

אז נכון שהכל פה יקר רצח, מזג האוויר לא משהו והבריטים נוסעים בכיוון ההפוך לתנועה, אבל לונדון היא עדיין מלכת הבירות האירופיות: הכי מעוצבת, הכי נועזת, הכי מחדשת והכי מטורללת.

 

Westbourne Grove

 

שילובים יאפיים חינניים

 

איפה עוד תוכלו למצוא שילוב יאפי בלתי אפשרי אך מאוד חינני, של בית קפה שהוא בעצם חנות רהיטים וכלי בית, שהתחפש לחנות בגדים, והכל בשיא הסטייל? הכוונה ל-202 To Drink, השוכן בבית מספר 202 ברחוב היפה והחביב עלינו ביותר בלונדון: Westbourne Grove.

 

אם בא לכם על יום של שיטוט משועשע בין מקבץ פנטסטי של חנויות מדהימות, גלריות אמנות ובתי קפה אופנתיים - זה המקום. רדו בתחנת נוטינג-היל ותתחילו לעשות חיים. בבית מספר 186 תמצאו חנות בגדים צרה, שריצפתה המשופעת גרמה לנו לאבד את היציבות.

מעבר לכביש, בבית מספר 187, מצאנו את Vom Fass, חנות שנפתחה לפני שנתיים ובה מבחר עצום של סוגי ליקר, שמן וחומץ בצבעים שלא הייתם מאמינים ובערבובים מקוריים. אפשר לטעום, המוכרים נחמדים וכל הנוזלים נתונים בבקבוקים יפהפיים. אם למישהו מתחשק למזוג לעצמו ליקר של תפוז-דם עם וודקה, מבקבוק בצורת נעל, הוא בהחלט מוזמן לסור לחנות (פתוח בכל יום עד 19:00, פרט לראשון, אז סוגרים ב-17:00).

 

בבית מספר 188 תמצאו את Zucca, בר-מסעדה שבו אכלנו ריזוטו נפלא, שלא היה מבייש אף טרטוריה באיטליה. בבית מספר 210 גילינו את Fresh&Wild, שהיא חנות אורגנית מקסימה. אנחנו דווקא ממש לא בקטע האורגני, אבל תצוגת הפירות והירקות המרהיבה, ועשרות סוגי התה, הפסטות, השמנים והמרקים גרמו לנו להתעכב שם ארוכות.

הגלריה Themes & Variations, בבית מספר 231, לכדה את עינינו בזכות ספת עץ צרפתית מ-1930, שהוצבה במרכז החדר. מדובר בגלריה המציגה עיצובים ואמנות דקורטיבית משנות ה-30 ועד שנות ה-80 של המאה ה-20. חלקם מכוערים להפליא, חלקם נהדרים במיוחד. בכל מקרה, שווה ביקור.

 

חזור למעלה
עוד באיזור

 

ריזוטו וניל ומוס בזיליקום

 

רוצים להתפעל ממקום מוטרף באמת שנמצא בקרבת מקום? גשו למסעדת Beach Blanket Babylon, המוגדרת כ"היהלום שבכתר של נוטינג-היל".

האווירה שם דרמטית, אבל גם מבודחת: המון נרות, וילונות כבדים בצבע יין, ספות עור בצבעים תואמים, אח מבוערת עם נורות מנצנצות במקום אש, בר משקאות באדום מוזהב ומעליו כדור דיסקוטקים מוכסף ומסתובב, נברשות, מראות, פסלים, כסאות שידיותיהם אריות שואגים, ובעיקר - חדרי שירותים שנראים כמו מרתפי עינויים.

בשירותים, אגב, גילינו פטנט מעניין: על הקיר הודבקה מודעה של שירות הסעות, המיועד למי שגומר את הלילה כשהוא שיכור כלוט. בעל המודעה מתחייב לפנות אתכם מהבר, ואף להסיע הביתה אתכם ואת רכבכם בשעה שתתפסו תנומת שיכורים במושב האחורי. רעיון לא רע, בהנחה שאתם צלולים מספיק כדי לחייג אליו כמובן.

 

האוכל ב-BBB הוא "אירופי מודרני", והמשמעות היא שיש שם כמה מנות שנראו לנו מופרעות לחלוטין. למשל חזה עוף ממולא בשרימפס ברוטב פירות-ים, או ריזוטו וניל ומוס בזיליקום עם פטריות בר וחזה אווז מעושן. וגם דג קוד העין הכחולה עם קומפוט צ'ילי עגבניות, ברוטב ג'ינג'ר וחרדל.

אנחנו מחשיבים את עצמנו כבעלי תעוזה קולינרית, אבל גם לנו יש קווים אדומים. במקרה דנן העדפנו לשבת על הבר ולתצפת על הלונדונים שבאים לכאן: בני 30 ומשהו בדרך כלל, אם כי מולנו ישב גם תינוק ואכל גרבר להנאתו באישון לילה (כתובת: 45 Ledbury Road, טל' להזמנות: 72292907-020. סיור וירטואלי אפשר לערוך באתר של המסעדה).

 

למרות שכבר מזמן חצינו את גיל 16, השוק שעדיין אהוב עלינו ביותר בלונדון נמצא ממש בסביבה: פורטובלו, כמובן. אין, לדעתנו, שוק עם אווירה לונדונית יותר קסומה, ויעידו על כך יוצרי הסרט 'נוטינג-היל'. הכל שם מורח לנו חיוכי אושר דביליים על הפרצוף: החל משדרת הירקות והפירות, דרך ערימות הענתיקות והזבלאות, ועד חנויות הספרים המשומשים.

בסתר לבי קיוויתי למצוא באחת מהן את יו גרנט, אבל התבדיתי. בשישי אחר הצהריים אפשר למצוא פה מבחר גדול של מוצרי אופנה, מתחת לגשר של הרכבת, ב-Ladbroke Grove. השוק פתוח בכל יום מ-8:00, אבל אין ספק שהכי כדאי להגיע בשבת, אז היבול בשיאו והטיפוסים המצחיקים שמסתובבים בו - במיטבם.

 

ויש לנו גם המלצה על מלון זול באזור, רק 65 פאונד לחדר זוגי: The Gate Hotel, ב-6 Portobello Road. החדרים בו בסיסיים ונקיים, לא יותר מזה, ומי שבוחר בו עושה זאת בגלל המחיר הנמוך במיוחד והמיקום המצוין: מרכז פורטובלו, בלב שכונת נוטינג-היל (טל': 72210707-20)

 

חזור למעלה
אוכל

 

הודית במחיר של כל המסעדה

 

אפרופו שוק, סטייה קטנה מהמסלול: אחד הגילויים האחרונים שלנו היה שוק האוכל Borough Market, בגדה השניה של התמזה. לא שאנחנו מכירים את כל שוקי לונדון, אבל כגרגרנים מקצועיים התלהבנו ממנו מאוד.

השוק נמצא מאחורי קתדרלת Wark South, והוא פתוח בכל יום שישי בין 12:00 ל-18:00, ובכל שבת בין 9:00 ל-16:00.

 

אומרים שבלונדון אפשר למצוא מסעדות הודיות טובות יותר מאשר בהודו עצמה. בתור מי שהיתה כבר בהודו (ואף סבלה כדבעי), אני מאשרת חגיגית את האמירה הזאת. אלא שאליה וקוצון בה: עלות הסעודה. במחיר של ארוחה אחת בלונדון הייתם יכולים לקנות את כל המסעדה בהודו. אבל מה זה לעומת השקט הנפשי שלכם, שהאירוע יסתיים בשלום וללא קלקולי קיבה מיותרים - אימתו על כל תייר מערבי המטייל בתת היבשת.

ריכוז של מסעדות הודיות מהטובות בעיר נמצא גם ברחוב Westbourne Grove. אנחנו קיבלנו המלצה על המסעדה בעלת השם המצחיק Standard Indian Restaurant, התפרענו שם עם כמות בל תיאמן של מנות, ופשוט התמוגגנו מכולן (כתובת: 21 Westbourne Grove, טל': 77274818-020).

 

אתם כבר בסביבה אבל לא בא לכם על הודית? אז יש לנו גם המלצה על סינית. יודעי דבר טוענים שהדים-סם הכי טוב מחוץ להונג-קונג מוגש במסעדת רויאל צ'יינה. התור הגדול, שמתחיל להשתרך עוד לפני שעות הפתיחה, באמצע היום, הוא הסימן הכי בדוק לנכונות הטענה הזאת. כמו במקרה של הודו, גם את הסיניות שלי אני מעדיפה כמה שיותר קרוב לבית (כתובת: Road Queensway 13. טל': 72212535-020).

 

חזור למעלה
פארק ומוזיאון

 

מסתכנים בפלצנות

 

המסלול הטבעי מכאן הוא התקדמות במורד Queensway Road, היישר אל פארק קנסינגטון, שם אפשר לשכור סירה או להאכיל את הברווזים השמנמנים המשוטטים בנחת. אבל אם כבר אנחנו בענייני פארקים, אצלנו שמור מקום של כבוד לסיינט ג'יימס פארק.

אנחנו, טיפוסים נוסטלגיים שכמונו, לא שוכחים את הטיול הרומנטי הראשון, אז צעדנו בשביליו כמרחפים, לא יודעים אם זו האהבה שמסממת אותנו כך או יפי הגן. מעל האגם מעופפות ציפורים אקזוטיות, ולא רק תיירים, גם המקומיים מגיעים אליו בשקיעה, כדי להחזיק ידיים ולהתנשק על הגשר.

 

ובלי מוזיאונים בלונדון אי אפשר, אחרת אנחנו מסתכנים בהתפלצות נוספת של שכנינו. כולם הולכים לבריטיש מוזיאון, לראות את המומיות המצריות. אבל מה לעשות שהמומיות לא עושות לנו את זה? במקום זה העדפנו לבקר בנשיונל פורטרט גאלרי ולראות שם כמה תערוכות שוות ביותר (המוזיאון פתוח משבת ועד רביעי בין 10:00 ל-18:00, ובחמישי-שישי, עד 21:00. הכניסה חינם).

 

חזור למעלה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
פאב אופנתי בנוטינג-היל. אטרקציות שקורצות לנו
צילום: איי פי
צילום: איי פי
שוק פורטובלו. חיוכי אושר דביילים נמרחים על הפרצוף
צילום: איי פי
מומלצים