אופניים: כל הסיבות לרכוב

בשנים האחרונות חלה עלייה מרשימה במספר האנשים במערב שהפכו את הרכיבה על אופניים לפעילות הגופנית המועדפת עליהם. העדות הבולטת לטרנד היא פריחתן של החנויות לממכר אופניים וציוד נלווה, וגם תחרויות האופניים – בשנה שעברה התקיימו 70 תחרויות כאלה בישראל.
מה הניע את גלגלי מהפכת האופניים? אולי העובדה שפעילויות גופניות אחרות משעממות הרבה יותר, או סיפור החלמתו ההירואית מסרטן של הרוכב האגדי לאנס ארמסטרונג. אולי זה קשור לכך שהאופניים מחזירים אותנו לזכרונות הילדות ומחברים אותנו לשמחה של ילד קטן, שאליה אנחנו מתגעגעים כל כך. ואולי העובדה שזהו ספורט שמתאים לכולם, ואפשר לפתח די מהר כושר רכיבה סביר. אבל לפי נתוני שירותי בריאות כללית, ששמה לה למטרה להקים אותנו מהכיסא ולהעלות אותנו על אופניים, הציבור בישראל עדיין לא הצטרף בהמוניו לטרנד החברתי והבריאותי שנמצא בתאוצה בכל העולם. מסקר שערכה עולה ש-75% מהנשאלים אינם רוכבים על אופניים.

כל הסיבות לעלות על האופניים

• הרכיבה מפעילה מערכות שונות של הגוף באופן אירובי ואנאירובי, והיא משפרת את הכוח, הסיבולת וכושר לב-ריאה. מחקרים מראים שרכיבה במשך מספר שבועות בקביעות משפרת את הכושר הגופני.
• הרכיבה עוזרת להוריד את לחץ הדם – ולכן מפחיתה את הסיכון לתחלואה שנגרמת כתוצאה מיתר לחץ דם – ואת קצב הלב במנוחה.
• הרכיבה מורידה את רמות הכולסטרול ומעלה את היחס שבין הכולסטרול הטוב HDL)) לכולסטרול הרע (LDL).
• בטווח הארוך, רכיבה על אופניים עוזרת בהפחתת הסיכון למוות בגיל צעיר יחסית ומגינה מפני כמה מגורמי המוות השכיחים ביותר: אי ספיקת לב – פעילות גופנית מהווה הגנה יעילה מפני מחלות לב. שבץ – לחץ דם גבוה מעלה בצורה משמעותית את הסיכון ללקות בשבץ. הרכיבה מסייעת כאמור להוריד את לחץ הדם, וגם מפחיתה את הסיכון לשבץ והתקפי לב כתוצאה מקרישת דם. נפילות, שברים ופציעות – רוכבי אופניים מָעדים פחות לתאונות, מאחר שהרכיבה משפרת כאמור את הכוח, את שיווי המשקל ואת הקואורדינציה. סיכונים מזיהום אוויר – רוכבי אופניים סופגים רמות נמוכות יותר של זיהום אוויר מפליטות מכוניות מאשר אנשים אחרים שמשתמשים בדרכים. סרטן וסוכרת – פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לפתח סרטן המעי הגס וסוכרת.
• כמו כל פעילות גופנית, הרכיבה משפרת את הההרגשה הכללית ומפחיתה סטרס. היא מעלה את רמת האנרגיה, תורמת לשינה טובה יותר ומשפרת את הבריאות הנפשית.
• הרכיבה מעלה את קצב חילוף החומרים, דבר שמסייע בהרזיה. בנוסף, שורפים יותר קלוריות, מפני שניתן להמשיך בפעילות זמן רב יותר לעומת פעילויות כמו ריצה.
• הרכיבה מחזקת את העצמות.
• זהו ספורט ידידותי לגוף, יחסית, במיוחד לברכיים.

גם קצת זה הרבה

מחקר הולנדי שהתפרסם בשנת 2000 הראה שדי ברכיבה קצרה על אופניים כדי לשפר את הכוח ולהפחית את הסיכון למחלות לב.
אגודת הלב האמריקאית ממליצה, בין השאר, לרכוב על אופניים 3-4 פעמים בשבוע, 30-60 דקות, לשיפור כושר הלב והריאות. החוקרים ההולנדים בדקו האם גם רכיבה בעצימות נמוכה יכולה להועיל. "כשרוכבים לעבודה עצימות הרכיבה אינה גבוהה, כי אנשים לא רוצים להגיע מיוזעים", הם הסבירו.
87 גברים ו-35 נשים בני 65-25 – בריאים אך לא פעילים – התנדבו לרכוב בקביעות למקום עבודתם. הם חולקו לשתי קבוצות. 'קבוצת הרכיבה' רכבה על האופניים כ-3 ק"מ בממוצע לפחות שלוש פעמים בשבוע במשך חצי שנה. קבוצת הביקורת המשיכה להגיע לעבודה כמו קודם, ואחרי חצי שנה גם היא התחילה לרכוב על אופניים לעבודה.
אחרי חצי השנה הראשונה נמצא שכוח השרירים עלה ביותר מ-10% אצל הגברים והנשים בקבוצת הרכיבה. בסוף שנת המחקר, תוצאות קבוצת הביקורת התקרבו לאלה של קבוצת הרכיבה. לדברי החוקרים, הממצאים מלמדים שקצב השיפור בכושר מגיע לשיאו אחרי חצי שנה, ואז עולה במתינות.

אופניים במקום ויאגרה

הוויאגרה היא מחוץ לתחום עבור גברים שסובלים מאי ספיקת לב כרונית ומאימפוטנציה במקביל. רבים מהם נוטלים תרופות שמכילות ניטריטים (כגון מונוניט, קורדיל, איזוקט), שעלולות להיות קטלניות בשילוב עם ויאגרה. רכיבה על אופניים, מתברר, היא אלטרנטיבה טובה. מחקר איטלקי הראה שרכיבה קבועה יכולה לשפר את הבריאות הכללית, כמו גם את התפקוד המיני, אצל גברים עם אי ספיקת לב.
החוקרים בדקו 60 גברים בני 57 בממוצע, עם אי ספיקת לב כרונית יציבה. כמחציתם נטלו ניטריטים. חלק מהגברים רכבו על אופניים נייחים שמונה שבועות תחת פיקוח, שלוש פעמים בשבוע, וחלק המשיכו באורח חייהם הרגיל. כל הגברים המשיכו ליטול את התרופות.
בתום המחקר התגלה אצל קבוצת הרוכבים שיפור במערכת הלב וכלי הדם ובבריאות הכללית. ספיגת החמצן המרבית השתפרה ב-18%, וכלי הדם הגיבו טוב יותר. במקביל חשו המשתתפים שיפור באיכות החיים ובתפקוד המיני.
לדברי החוקר ד"ר רומאלדו בלרדינלי, מנהל מכון הלב לנצ'זי באנקונה, פעילות גופנית יכולה לשפר את הבריאות בזכות שינויים בתאים שמרפדים את דפנות העורקים. משמעות השינויים היא שיותר דם רווי חמצן מגיע לכל חלקי הגוף, כולל הפין. "פעילות גופנית יכולה להוות טיפול רפואי לשיפור התפקוד המיני ואיכות החיים אצל החולים האלה", כתב החוקר.

חפשו את המושב הנכון

בספטמבר 1997 התוודה אד פבלקה, בעל טור במגזין 'Bicycling', בפני קוראיו שהוא סובל מבעיות זקפה כתוצאה מרכיבה על אופניים. "בדיקות גילו שזרימת הדם לפין שלי כל כך מוגבלת, שלא יכולתי להגיע לזיקפה מוצקה מספיק כדי לקיים יחסי מין", כתב.
ד"ר איאן גולדשטיין, מומחה לבעיות זקפה מהמרכז הרפואי באוניברסיטת בוסטון, אישר שגברים שרוכבים על אופניים נמצאים בסיכון לבעיות זקפה. גולדשטיין פרסם בשנת 97' מחקר, שלפיו רוכבי אופניים סובלים מבעיות זקפה, חוסר תחושה במפשעה ובפין ובעיות במתן שתן יותר מספורטאים שעוסקים בענפים אחרים.
מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, בשיתוף עם יצרנית אביזרי אופניים, מצא שהבעיה טמונה במושב האופניים. "גברים עלולים לפתח בעיות זקפה אחרי ישיבה על מושב אופניים קשה שעות רבות, מאחר שהם דוחסים את חיץ הנקביים (האזור שבין פי הטבעת והאשכים)", הסבירו החוקרים. הישיבה הממושכת על המושב מפעילה לחץ על עורקים חיוניים ועצבים, שדרושים לתפקוד מיני תקין.
מצוידת בנתונים החדשים, 'סרפס', יצרנית אביזרי אופניים, תכננה מושב שיעביר את משקל הרוכב מחיץ הנקביים. התוצאה היא ה'אלימינטור' – מושב שלאורכו, במרכז, עובר חריץ, והוא חלול בקצהו הקדמי. באפריל 99' נבדק המושב על 15 רוכבי אופניים, שדיוושו 480-240 ק"מ בשבוע. נמצא שכ-80% מאלה שהשתמשו במושבים קונבנציונליים סבלו מחוסר תחושה, לעומת 14% בלבד מאלה שהשתמשו במושב החדש.
חברה אחרת שהרימה את הכפפה, 'ספיישלייזד בייסיקל קומפוננטס' מקליפורניה, נעזרה במעצב רפואי, שקיבל הנחיות מאורולוגים וממחלקת האופניים של המשטרה. המושב החדש שלהם צר מאוד, דמוי V חד. ד"ר רוברט קסלר, פרופסור לאורולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, גייס במרס 99' 25 רוכבי אופניים שרכבו בקביעות לפחות שש שעות בשבוע וסבלו מכאבים בפין, מחוסר תחושה ומבעיות זקפה. הם השתמשו במושב החדש במשך חודש. הממצאים, שעליהם דווח באותה שנה בכנס אגודת האורולוגים האמריקאית, הראו ש-14 רוכבים דיווחו שהסימפטומים חלפו, ותשעה דיווחו על הקלה כמעט מלאה בסימפטומים; רוכב אחד דיווח על הקלה חלקית, ואצל אחד לא היה שינוי. מחקר אחר שהוצג בכנס מצא שמושבים לא מרופדים הפחיתו את זרימת הדם לפין יותר ממושבים מרופדים.
לא כל רוכב אופניים מפתח בעיות זקפה, אבל ברור שהמושבים הסטנדרטיים מהווים גורם סיכון. גורמי סיכון נוספים: השמנת יתר, ירכיים רחבות מהממוצע, ורכינה קדימה מעל הכידון בזמן הרכיבה – כולם מגבירים את הלחץ על חיץ הנקביים.

סיכון לפציעות

כמו בישראל, אנשים בלונדון לא רוכבים על אופניים גם בגלל החשש מתאונות. אך לפי הסטטיסטיקה שם, על כל 18 מיליון מייל רכיבה יש רק מקרה מוות אחד כתוצאה מהרכיבה, ופציעה קשה אחת על כל 900 אלף מייל. לכן מומחי בריאות בממשלת בריטניה קבעו שהתועלת ברכיבה על אופניים עולה על הסיכון לפציעה.
המצב בישראל שונה. בשנת 2002 נהרגו 32 רוכבי אופניים בהתנגשות עם כלי רכב, ו-85 נפצעו קשה. "32 הרוגים זה נתון מדהים", אומרת אהובה שפיגלמן, מנהלת אגף התכנון ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים. "כמדיניות אנחנו בהחלט לא מעודדים שימוש באופניים בכבישים. הכביש הוא סביבה מסוכנת לרוכבי אופניים. הפתרון הטוב ביותר הוא שכל רשות תסלול בתחומה מסלולי אופניים סגורים ורצופים שלא עוברים בכבישים, או לצאת לרכיבה בשטח בחיק הטבע". לדבריה, העלייה בשימוש באופניים גררה גם עלייה במספר הנפגעים מקרב הרוכבים.
בישראל אין חוק שמחייב רוכבי אופניים לחבוש קסדה, ומנתוני הסקר של ה'כללית' עולה נתון מדהים: 79% מרוכבי האופניים, ביניהם ילדים, אינם חובשים קסדה. "רוב הפגיעות אצל רוכבי האופניים הן פגיעות ראש, שיכלו להימנע עם קסדה", אומרת שפיגלמן. קסדה היא בבחינת קודש הקודשים בכל הנוגע לציוד הבטיחותי לרוכבי האופניים, בכל רכיבה. לדברי שפיגלמן, מחקרים מלמדים על ירידה חדה במקרי פגיעות הראש מאז שהרוכבים התחילו להשתמש בקסדות.
לפי נתוני איגוד האופניים בישראל, 70% מהרוכבים שייכים לחטיבת רוכבי השטח (אופני הרים) ו-30% עושים את זה בכבישים. עד לפני שנים לא רבות רוכבי הכביש שלטו ברמה, אבל נראה שתרבות הנהיגה בישראל, ואולי גם האתגרים החדשים שהציבו אופני ההרים, היטו את הכף לטובת חטיבת השטח.

כמה דברים לפני שאתם קמים מהכורסה

הקפידו לחבוש קסדה בכל רכיבה, צייתו לתמרורים ולרמזורים, שמרו מרחק ממכוניות חונות, הקפידו על תנאי שמיעה טובים, ואל תרכיבו אוזניות ווקמן/דיסקמן, הקפידו להרכיב משקפי שמש כדי להגן על העיניים מפני קרינת שמש וחדירת גופים זרים, התגוננו מפני קרינת השמש באמצעות כובע, קרם הגנה, שרוולים ארוכים וכו', הקפידו על שתייה מספקת ושאו בקבוק שתייה בשעת הרכיבה, הצטיידו באמצעי זהירות לרכיבה בחושך – בגדים בהירים, מחזירי אור, פנס קדמי, הצטיידו בכפפות שמונעות את החלקת הידיים מהכידון כתוצרה מהזעה, לפני שאתם עולים על האופניים, בצעו תרגילי חימום.

הרוב מעדיפים את המכונית

מסקר שערכה שירותי בריאות כללית עולים הנתונים הבאים:
• 75% אינם רוכבים על אופניים מסיבות שונות – מעדיפים לנסוע ברכב ממונע, לא אוהבים לרכוב ועוד.
• 52% לא רוכבים בקביעות כי בארץ אין מסלולי רכיבה ותשתית מסודרת לרכיבת אופניים, והרכיבה בכבישים מסוכנת.
• 40% סבורים שהממשלה ומשרד התחבורה צריכים לקדם את נושא הרכיבה בישראל.
• 79% מהנשאלים המבוגרים שרוכבים על אופניים אינם חובשים קסדה במהלך הרכיבה.
• 60% מרוכבי האופניים מדווחים שהרכיבה שיפרה את מצבם הגופני והבריאותי.
• 59% רוכבים על אופניים לבדם.
• 41% מהרוכבים עם בני זוג ציינו שהרכיבה ביחד שיפרה את האווירה המשפחתית ויצרה גיבוש ואחדות.