מדריך למעסיקים: מה מגיע לעוזרי הבית?
מבצעי הגירוש של משטרת ההגירה הזרים פינו מקום לעוזרי הבית הישראלים, רגע לפני שסוגרים את תנאי העסקה כדאי לזכור, שככל עובד, מגיעות להם כל הזכויות הסוציאליות, גם אם הם מועסקים במשרה חלקית
מבצע הגירוש של העובדים הזרים אינו פוסח גם על מנקי הבית הזרים שמחזיקים ישראלים רבים בבתיהם. על-פי ההערכות מדובר בעשרות אלפי עובדים ועובדות זרים המועסקים כמנקים, מכבסים, מבשלים ומטפלים בילדים שיאלצו להפסיק את עבודתם. החוק קובע שהחזקת עובדת זרה כעוזרת בית אסור לחלוטין. מנגד גם אם אסור להחזיר עוזרת בית, חייבים לשלם עליה ביטוח לאומי ומס מעסיקים שנע בן 10% ל-18% משכרה.
במשרדי הממשלה מקווים שמבצע הגירוש ההמוני והקנסות שיוטלו על המחזיקים בעוזרי ועוזרות בית זרים יפנו מקומות עבודה לישראלים. אז אם החלטתם להעסיק עוזר או עוזרת בית ישראלית מומלץ לכם לדעת על זכויותיכם כמעסיקים ועל זכויותיהם כעובדים. בעזרתו של דוד שי מחברת חילן-טק אנחנו עושים סדר בעבודת עוזרי הבית.
בין העוזר לבעלי הבית שבו היא עובדת מתקיימים בדרך כלל יחסי עובד-מעביד. יחסים אלה אינם מתקיימים כאשר העובד נשלח לעבודה על-ידי קבלן כוח אדם. חשוב לציין שעוזר ששכרה משולם לפי שעות זכאית לתנאים סוציאלים, ביחס להיקף המשרה.
דיני העבודה, המעניקים גם לעוזר בית את ההגנה שלו זוכה כל עובד, הם אלה:
שכר מינימום: שכר המינימום לשעה הוא 17.93 שקל, ולחודש במשרה מלאה - 3,335.18 שקל.
חופשה שנתית: בעד כל אחת מ-4 שנות העבודה הראשונות זכאי העוזר לשבועיים חופשה שפירושם המעשי הוא שבועיים שבהם לא יעבוד, אך יקבל את השכר המגיע לה בעד ימי עבודתה הנכללים בשבועיים אלה. מכסת החופשה עולה עם הוותק במקום העבודה, עד למקסימום של 4 שבועות בשנה בעד שנת העבודה הארבע-עשרה ואילך. גם עוזר או עוזרת שעתית זכאית לחופשה שנתית.
איך מחשבים? ב-4 השנים הראשונות לעבודה, במקום שבועיים ימי חופשה, יקבלו את מספר השעות שהם עובדים במשך השבועיים. לדוגמה, עובדת העובדת 4 שעות בשבוע זכאית ל-8 שעות חופשה בשנה (בתקופת 4 השנים הראשונות לעבודה ויותר וביחס דומה בשנים הבאות).
דמי מחלה: כל חודש עבודה במשרה מלאה מעניק לעובד זכות ליום וחצי של מחלה. בעד יום המחלה הראשון אין העובד זכאית לתשלום, בעד יום המחלה השני והשלישי התשלום הוא בגובה 37.5% מהשכר הרגיל, ובעד יום המחלה הרביעי ואילך - 75% מהשכר הרגיל. תקופת המחלה נמדדת החל מיום המחלה הראשון, שהוא לא בהכרח יום עבודה. עובדת שעתית העובדת 4 שעות בשבוע והיתה חולה במשך שבוע זכאית לאותם 4 שעות שלא עבדה.
פיצויי פיטורים: מתום שנה לעבודת העוזרת היא זכאית, במקרה של פיטורים, לפיצויי פיטורים בגובה משכורת חודש לכל שנת עבודה, בהתאם למשכורתה האחרונה. אם במהלך תקופת העבודה חלו שינויים בהיקף המשרה, יש להביאם בחשבון בעת חישוב הפיצויים. עובדת שעתית זכאית לימי פיצויים ביחס למספר השעות שעבדה בחודש, כאשר חודש עבודה לשנה הוא הבסיס לחישוב.
הודעה מוקדמת: העובדת זכאית להודעה מוקדמת לפיטורים, ומעסיקה זכאי להודעה מוקדמת להתפטרות. משך ההודעה המוקדמת מתחיל ביום בגין כל חודש עבודה ב-6 החודשים הראשונים ועד למקסימום של חודש הודעה מוקדמת, בהתאם לוותק של העובדת. בתוך מסגרת זו, הכללים לעובדת יומית שונים מאלה החלים על עובדת חודשית.
צווי הרחבה שחלים על כל העובדים בישראל חלים גם על עובדים במשק בית. צווים אלה מקנים את הזכויות הבאות. תוספת יוקר: בהתאם לכללים החלים על כל העובדים. החזר הוצאות נסיעה למקום העבודה ובחזרה: ההחזר הוא בהתאם למחיר הנסיעה, עד לתקרה של 20.76 שקל ליום.
דמי הבראה: מספר ימי ההבראה תלוי בוותק במקום העבודה, החל מ-5 ימים בעד שנת העבודה הראשונה ועד 10 ימים בעד שנת העבודה העשרים ואילך. התעריף ליום הבראה הוא 306 שקל. זכות זו היא בעד משרה מלאה (43 שעות בשבוע) ובעד משרה חלקית יש לשלם באופן יחסי.
חוק הביטוח הלאומי: על המעסיק לשלם דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות (בשיעור מופחת) בגין עוזר הבית שהוא מעסיק. לקיום חובה זו חשיבות גדולה במיוחד כאשר העובד תובע גימלאות מהמוסד לביטוח לאומי, עקב פגיעה בעבודה, לידה וכדומה. כדי לקיים חובה זו על המעסיק להודיע למוסד לביטוח לאומי על העסקתה של עובד במשק בית, ובעקבות זאת ישלח לו המוסד אחת לחצי שנה (בינואר וביולי) פנקס תשלומים ובו כללי החישוב של דמי הביטוח המגיעים, בהתאם למאפייני העובד. בעד עובד תושב ישראל בגיל 18 עד 60 דמי הביטוח הם בשיעור 7.25% מהשכר. המעסיק רשאי לנכות מהעובד ת 2% משכרה למטרה זו.
מס הכנסה: חובת ניכוי מס הכנסה במקור, שחלה על מעסיקים, אינה חלה על מי שמעסיק עובד במשק ביתו הפרטי במשך פחות מ-18 יום בחודש. על משכורת המשולמת בעד עבודה של 18 יום בחודש ויותר חלה חובת ניכוי במקור, כלומר המעסיק חייב לחשב את סכום מס-ההכנסה החל על העובד, לנכות אותו משכרו ולהעבירו לפקיד השומה. במקרים רבים גובה המס המחושב הוא אפס, משום שלתושב ישראל ללא ילדים סף המס (השכר המינימלי שממנו משולם מס הכנסה) הוא 3,699 שקל לחודש. כאשר העוזר הוא עובד זר, חובת הניכוי במקור חלה בכל מקרה, גם אם היא עובדת שעות מעטות מאוד.
סף המס לעובד זר הוא 905 שקל לחודש למשרה מלאה. לעובד זר סף המס הוא אפס, כלומר הוא חייב במס מהשקל הראשון המשולם לו. בנוסף לכך, כאשר בבית יש עובד או עובדת זרה, כחוק או לא, יש לשלם בגינפ החל מחודש יולי 2003, היטל
מגובה 8% ועד 18% משכרה. פטור מהטל זה שכרו של עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי.
עוזר בית ישראלית - תנאים סוציאליים
שכר מינימום 17.93 שקל לשעה, או 3,335.18 לחודש.
חופשה שנתית: 14 יום ב-4 השנים הראשונות.
דמי מחלה: 18 יום בשנה. אין תשלום עבור היום הראשון, היום השני והשלישי - 37.5%, רביעי – 75%.
פיצויי פיטורין: חודש לכל שנת עבודה.
ביטוח לאומי: עד 7.25% מהשכר.
לפנייה לכתב/ת 
