אחד משלנו. על הנציג של ישראל באייאקס

בתחילת השבוע עלה על הדשא של ה'אמסטרדם ארינה' בחור צעיר לבוש חולצה מספר 27 של קבוצת אייאקס המקומית. היתה זו בסך הכל ההופעה הרביעית של דניאל דה-רידר בקבוצה הבוגרת של המועדון ההולנדי המפואר, אך זה לא מנע ממנו להוביל את קבוצתו לניצחון 0:4 גדול על דן האג.

הקשר בן ה-19 נבחר זה השבוע השני לאיש המשחק ובהולנד רואים בו כשרון גדול, כזה שינהיג בעתיד את הנבחרת. לא סתם כינה אותו אחד העיתונים המקומיים כ"אלוהים החדש של אמסטרדם". במקרה של דה-רידר מדובר באלוהים יהודי.

בזכות האוכל של סבתא

דה-רידר נולד באמסטרדם ביוני 1984 לאם ישראלית, בתיה גמליאלי, שחיה בהולנד, אולם הוא שומר על קשר רצוף עם ישראל, בה מתגוררים רבים מבני משפחתו. הוא מרבה לבקר במדינה ואת חגיגות בר המצווה שלו קיים במתחם הכותל המערבי בירושלים.

בעברית שוטפת מנסה דניאל לתאר את תחושותיו נוכח ההצלחה הגדולה בקבוצה של רונלד קומאן והיכולת המרשימה שלו שהביאה אותו למדי האוראנג' של הנבחרת האולימפית. "אני מרוצה מקצב ההתקדמות שלי. המאמן שלי מאוד מרוצה מהמשחק שלי וגם השבוע נבחרתי בפעם השנייה לשחקן המצטיין. הקהל אוהב אותי ואף חיבר שירים עבורי. לכבודי גם רואים יותר דגלים של ישראל ביציע".  

דה רידר גם מתאר את סגולותיו, שמסקרנות מאוד את אנשי המקצוע המקומיים: "אני שחקן מהיר וטכני בעל בעיטה טובה מאוד. מחפש כל הזמן את השער ואת הבישולים לחברים שלי. ההתאקלמות שלי טובה מאוד ואני שמח שאני יכול לתרום למועדון שגידל אותי".

לדה-רידר יש את כל הנתונים להצליח, שכן מלבד הכשרון הטבעי וחריצותו הוא ניחן גם במימדים המתאימים. הוא מתנשא לגובה 1.80 מ' ושוקל כ-70 ק"ג. לפי ראיון שנתן בהולנד, יתכן כי זוהי תוצאה של האוכל הישראלי-כורדי החריף ממטבחה של סבתו המתגוררת בישראל ואותו אוהב דניאל, יותר מכל אוכל אחר.

רוצה לשחק במילאן או ריאל מדריד

דה-רידר הוא כבר שחקן הרכב קבוע בנבחרת האולימפית של הולנד, אך הוא מאמין כי לא ירחק היום בו ייצג את הנבחרת הבוגרת של מולדתו. "אני משחק כבר תקופה ארוכה בנבחרת האולימפית ואני מאמין שאמשיך לשחק שם עד שאגיע לגיל נבחרת הבוגרת. אני מרוצה מאוד מכל מה שקורה לי, אולם יודע שאני חייב להמשיך ולעבוד קשה כדי לשמור על הכל. אני לא שוכח את זה אף פעם ותמיד חושב על העתיד".

והעתיד מבחינתו של הנער הצעיר הוא ללא ספק התקדמות לאחד ממועדוני הפאר של אירופה, אלה שבניגוד לאייאקס, יוכלו לשלם לו כסף גדול ולספק לו במה גדולה יותר להציג את מרכולתו. "כרגע אני חושב רק על הצלחה בבוגרים של אייאקס ולשחק שנתיים שלוש במועדון" מודה דה-רידר, "לאחר מכן, אשמח לנסות את מזלי באנגליה, בספרד ובאיטליה ולבדוק האם היכולות שלי מתאימות לרמה של הליגה".

בתשובה לשאלה מי היא הקבוצה המועדפת עליו, עונה דה-רידר: "מילאן האיטלקית זה החלום שלי ואולי ריאל מדריד בספרד, אבל זה עדיין רחוק מדי". 

ביקור שנתי בירושלים

דה-רידר, כאמור, רואה עצמו קרוב לישראל ונוהג לבקר בה במהלך כל קיץ. "יש לנו ארץ מדהימה. אני אוהב בעיקר את ירושלים ותל אביב. אני נהנה מאוד בכל חופשה שלי בישראל ומנצל את הזמן מהרגע בו אני מגיע, על מנת שאספיק לבקר בכל מני מקומות. אני מרגיש מחובר לישראל, בעיקר בגלל אמא שלי והביקורים התכופים בארץ".

אמו של דניאל, בתיה, מספרת על ההשקעה בבנה כשחקן כדורגל וכן כנער מוכשר ואינטליגנטי. "מדובר בנער נהדר, שמדבר שבע שפות שונות וסיים את בית הספר התיכון בהצטיינות" אמרה האם. "למעלה מעשר שנים אני מסיעה אותו לכל אימון ועכשיו הוא כבר הוציא רישיון ואני נגררת אחריו פחות ומגיעה בעיקר למשחקים. הוא ילד חכם וצנוע, שיודע להעריך את מה שיש לו. הוא עבר את כל הדרך במחלקות הנוער השונות של אייאקס עד החודש האחרון".

על הנסיבות שהביאו אותה להולנד, שם ילדה את דניאל, אמרה בתיה: "גדלתי בישראל ועברתי להולנד בעקבות הנישואים שלי שהתפרקו בהמשך. אביו ההולנדי של דניאל לא מעורב בשנים האחרונות בחייו ולכן החוויות המשותפות שלנו הן רבות ומגוונות. עכשיו, כשהגענו לדבר האמיתי, אני מאושרת לפחות כמוהו ושמחה לראות את החלום שלו מתגשם".

בתיה מציינת כי בנה פיתח הזדהות עמוקה עם ישראל, שלא מתמסמסת לרגע, גם על רקע ההצלחה הגדולה בהולנד. "בכל שנה אנחנו מגיעים לארץ" אמרה בתיה. "דניאל אפילו ערך את הבר מצווה שלו בכותל. הוא מרגיש קשור מאוד לישראל. בכל הזדמנות הוא מבליט את המוצא שלו וגאה בו".