אריה זייף: אין מעשן בארץ שלא עישן טיים
קשה להבין מתי אריה זייף מספיק לעשן סיגריה: כשהוא לא עסוק בענייני דובק, החברה שבראשה הוא עומד בשנה וחצי האחרונות, הוא שקוע בעולם הספורט, מתוקף תפקידו כיו"ר איגוד שופטי הכדורגל בישראל; בראיון לממון הוא מספר למה טיים היא הסיגריה הכי טובה שיש (למרות שהוא עצמו מעשן גולף), מספר על המעבר החד שביצע מהמגזר הציבורי אל עולם העסקים האכזרי ומדרג את ארבעת שופטי הכדורגל הכי טובים בארץ
קשה להחליט מה אריה זייף עושה בקצב מהיר יותר: מדליק סיגריה בסיגריה או מקבל שיחות טלפון בנושא כדורגל, מתוקף תפקידו (בהתנדבות) כיו"ר איגוד שופטי הכדורגל בישראל.
לא קשה להכריע, לעומת זאת, מה הוא אוהב יותר: כשהוא מדבר על כדורגל הוא נעמד מיד על שתי רגליו, עיניו בורקות והוא יורה את המלים אחת אחרי השנייה בקצב מסחרר. שום מתיחת פנים לסיגריות של דובק, שלשמה התכנסנו, לא מצליחה להפיק ממנו התלהבות כזו.
זייף, כיום מנכ"ל חברת דובק ולשעבר מנהל המכס והמע"מ ויו"ר המועצה להסדר הימורים בספורט, מקפיד אמנם לשנן שטיים היא הסיגריה הטובה ביותר, אבל מעשן - מאז היכנסו לתפקיד - סיגריות גולף מתוצרת דובק, שמוחלפות בקצב רצחני בפומית המוזהבת התקועה בפיו ("את לא שמה לב, אבל אני לא לוקח לריאות").
את הסיגר הנצחי הוא שומר לאירועים מיוחדים. "סיגר זה לא עישון, סיגר זה פאן", הוא מסביר, "יש מעט אנשים כמו יגאל שילון או גברי לוי שמסתובבים כל הזמן עם הסיגר בפה. אני מצאתי שזו משימה קשה להסתובב כל היום כשסיגר תקוע בפה". מאז שמונה לתפקיד מנכ"ל דובק, אגב, עבר זייף לסיגרים מתוצרת דוידוף שמשווקת החברה.
לפני שנה וחצי התיישב זייף בכיסא מנכ"ל חברת דובק, יצרנית הסיגריות שבשליטת משפחת גהל - תפקיד מאתגר במיוחד, בהתחשב בעוינות הקיימת ליצרניות הסיגריות באשר הן ולחברת דובק בפרט, מאז ברח זורח גהל, הבעלים דאז, מהארץ.
נגד גהל נוהלה חקירה של שלטונות המס (כולל המכס), בטענה כי העלים הכנסות והשאיר אותן בחול. ב-1987 עזב גהל את ישראל עם משפחתו, בטענה כי הוא יוצא לטיפול רפואי - ממנו לא חזר. כעת הוא מתגורר בבית פאר בלונדון, ובמשק שנים ארוכות לא יכול היה להיכנס בחזרה לישראל.
אין ספק שבכל הנוגע לגהל, אריה זייף הוא בחירה אידיאלית: איש פופולרי ואהוד, בולדוזר ומחובר לכל העולם, במסדרונות השלטון ומחוצה להם. גם בימים אלה הוא מחזיק, לצד תפקידו בדובק, במספר תפקידים ציבוריים: סגן נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר איגוד שופטי הכדורגל.
חוץ מזה, הוא דירקטור בקבוצת מפעלים פטרוכימיים ובקרן הפנסיה מיטבית. אי אפשר להתעלם מתכונה נחשקת נוספת במיוחד עבור דובק - עברו המוצלח של זייף כמנהל המכס והמע"מ וקשריו שם. אין ספק שאם מישהו נדרש למשימה לשנות את תדמיתה של דובק, לפחות בעיני השלטונות, זייף הוא מועמד ראוי.
על פרשות דובק: אני מרגיש שינוי לטובה ביחס
במשך שנה וחצי מאז כניסתו לתפקיד נמנע זייף מהתקשורת. אחת הפעולות הראשונות שביצע עם היכנסו לתפקיד הייתה הפיכתה של דובק מחברה ציבורית, הנסחרת בבורסה ודו"חותיה גלויים לעיני כל, לחברה פרטית, באמצעות הצעת רכש לציבור.
צעד זה הקנה לזייף את השקט הנחוץ כדי לפתח את עסקי החברה ולהכניס בה חדשנות. כעת, עם השקת קו המוצרים המחודש שלה, הכולל אריזות חדשות לטיים ולטיים לייט, הוא נאות לראיון ראשון בתפקיד.
חשבת על הפסקת עישון, או שהתפקיד מחייב?
"מתי שאני רוצה להפסיק - אני יכול. גם בדובק יש אנשים שלא מעשנים. כשהייתי נציג ציבור בדירקטוריון עלית, היו שם עובדים שאמרו לי שמרוב שהם כל היום במגע עם שוקולד, הם לא יכולים יותר לסבול את המוצר.
בעבר הפסקתי לעשן מספר פעמים. ב-1993 חזרתי לעשן אחרי ארבע שנים של הפסקה. זה היה בארבע בבוקר: השתתפתי בשיחות פריז כמנהל המע"מ והמכס, ישבנו מול אבו-עלא והיה ויכוח קשה. אלוף דני רוטשילד, שהיה אז מתאם הפעולות בשטחים, ישב לידי ועישן קנט, ובאופן אוטומטי הושטתי את היד ולקחתי לו סיגריה.
הפסקתי לעשן שוב ב-1995, בזמן הסכמי השלום. יצחק רבין ז"ל הטיל עלי את המשימה להיות יו"ר ועדת המעברים, והייתי צריך תוך שלושה שבועות לפתוח את מעברי הגבול היבשתיים בינינו לבין ירדן ומצרים. היינו אחרי חנוכת הגבול עם ירדן והלכנו לחגוג, והיה אתנו גם בן-ציון סלמן, אז מנכ"ל מע"צ (וכיום מנכ"ל משרד התחבורה - נ.ז). שנינו עישנו, וכטוב ליבנו ביין אמרנו שנראה מי יותר גבר, ויכול להפסיק לעשן בלי להישבר ראשון.
הפקדנו את המציתים והסיגריות אצל המזכירות, ובמשך חודש הן היו כל בוקר מתעדכנות ביניהן מי עומד במשימה. ההפסקה הזאת החזיקה שלוש שנים. בבית גם אשתי מעשנת, אבל הילדים, ששניהם בוגרי משפטים ממכללת רייכמן, לא מעשנים".
כשקיבלת את תפקיד מנכ"ל דובק, לא הפריע לך שמדובר במוצר שמזיק לבריאות?
"התדמית של דובק היא עניין מורכב. מדובר במוצר שמותקף בכל העולם. נכון, זה לא בריא לעשן, אבל זה חוקי ואין מדינה אחת בעולם שאין בה תעשיית סיגריות, והכי חשוב - זו תעשייה עתירת מס: 76% ממחיר הסיגריה משולם למדינה. כמיליארד שקל לשנה. אני צוחק ואומר שדובק זה בכלל מפעל ממשלתי, כי במילא 76% מהמחזור שלנו עובר לממשלה. זו תעשייה ותיקה ויציבה, שמעסיקה 400 איש בייצור.
צריך לזכור שאני מוכר מוצר חוקי. הטענה כי סיגריות מזיקות לבריאות כבר אינה יחידה, הנה עכשיו בארה"ב התחילו להתלבש על מקדונלד'ס, שמייצרת מוצר לא בריא. אני מכיר אנשים שלא עישנו, עסקו בספורט וחיו נכון ובריא - וחטפו סרטן. באירופה אין תביעות נגד יצרני סיגריות, כי התפיסה שם היא שיש בחירה חופשית. אנחנו לא מכריחים אף אחד לעשן. כל צרכן אחראי על הבריאות שלו.
אני מרגיש כעת שינוי לטובה ביחס לדובק. אני לא מרגיש יחס אחר כי אני בראש יצרנית סיגריות. רק לאחרונה נסעתי עם משלחת אנשי עסקים שליוותה את נשיא המדינה, משה קצב, לטורקיה ולמולדוביה. לא קרה שדלתו של שר או של מישהו אחר לא הייתה פתוחה בפני מאז שנכנסתי לחברה".
ואין לך בעיה עם העובדה שאתה מועסק על ידי משפחת גהל?
"פרשת גהל היתה כבר כמעט לפני 20 שנה, ואני לא חופר בהיסטוריה. זורח גהל לא נמנה כבר על בעלי מניות דובק, אלא משמש כיועץ לחברה בנושא טבק. אני לא חושב שזו המשפחה היחידה בישראל שהיה לה אירוע מס.
אנשים אפילו לא מודעים לכך שבשנת 1997 זורח גהל הגיע להסדר עם שלטונות המס בארץ, ומאז הוא יכול להיכנס לישראל ולצאת ממנה כרצונו. לפני שנה הבן שלי התחתן וזורח בא לחתונה, ועד היום אנשים שואלים אותי 'מה, זורח היה בחתונה? איך הוא נכנס לארץ?'.
אני מודה שיש פה בעיית תדמית, אבל זה חריג שגם אחרי 20 שנה לא שוכחים לו את הפרשה. האירוע שלהם היה לפני שהיתי מנהל המכס והמע"מ, ובמסגרת תפקידי במכס לא טיפלתי מעולם בנושאים שקשורים אליהם.
גם הטיעון כאילו עברי במכס צריך להוות חסם לעבוד בדובק לא רלוונטי, כי אז גם יורם טורבוביץ', הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, לא יכול לטפל בנושא חברות הכבלים, כי הוא טיפל בהן כשהיה ממונה, ונציב המס לשעבר לא יכול לטפל בענייני מס הכנסה.
אני הגעתי לדובק ב-2003, ובכל קנה מידה זה עומד בתקופת צינון (את המכס עזב זייף ב-1997 נ.ז). עשיתי תפקידים ציבוריים, התגלגלו סביבי מיליונים ובחיים לא דבקו בי פרשיות. לא הייתי בחיים שלי במשטרה ולא דבק בי רבב.
אני מהטיפוסים שאם צריך לשלם מסים, אני אשלם 103% כדי להשאיר מרווח בטחון. בכל פעם שנכנסתי לתפקיד ציבורי תמיד אמרו עלי שזה מינוי פוליטי, ובכל פעם שעזבתי את התפקיד אמרו שביצעתי אותו בצורה מקצוענית. אני אולי לא עשיר גדול, אבל אני ישן טוב בלילה".
כמה משלמת דובק עבור שכרו של זורח גהל היועץ?
"30 אלף דולר לחודש. זה זול, בעולם משלמים הון ליועצי טבק, וזורח הוא מהטובים בתחומו. אני לא מומחה לטבק, אני מומחה לניהול. תערובת הטבק של דובק טובה בהרבה משל סיגריות מתחרות מחו"ל, אבל לצערי אנחנו מדינת מותגים, ומותג אמריקני ישר תופס. דווקא בגלל שאנחנו קטנים, אנחנו יכולים לקנות איכויות טובות יותר ממקומות מגוונים יותר, כי אנחנו לא צריכים כמויות ענק."
על תפקידי העבר: למנכ"ל ממשלתי אין בעל בית
החוק אוסר לפרסם סיגריות בטלוויזיה והאווירה סביב תעשיית הטבק עוינת. איך מקדמים ככה עסקים?
"זה אפשרי. טיים היא הסיגריה הנמכרת ביותר בישראל - גם בדיוטי-פרי. זה הפתיע אפילו אותי. דובק תרוויח השנה 16 מיליון שקל. אנחנו תופסים 40% משוק הסיגריות בישראל. מחירי הסיגריות הוצאו מפיקוח עוד לפני שהגעתי לחברה, ודובק השכילה לשמור על מחיר המתאים לצרכן הישראלי.
יש לנו מגוון גדול - שרתון, ברודווי, מוסטנג, טיים, נובלס, שהיא סיגריה מצ'ואיסטית מטבק וירג'יניה, שמאוד אהובה על חבר'ה צעירים שיצאו מהצבא, בעיקר מקיבוצים ומושבים. טיים היא כעת בת 40 שנה, ואין מעשן בארץ שלא עבר דרכה. כיום, 19% מבין אלה שמעשנים מעשנים טיים. היא נמכרת בישראל יותר ממרלבורו.
השקנו כעת את גולף החדשה, ואנחנו מקווים לחזק את המעמד שלנו ולחזור לנתח שוק של 50%. אני גם עובד על יצוא לחו"ל, שיגיע השנה לחצי מיליון דולר. כעת אנחנו בודקים לראשונה רכישת מפעל לטבק בחו"ל, כדי להתקרב לשווקים ולהוזיל עלויות.
לאחרונה חזרתי מבוסניה הרציגובינה, בחנתי שם רכישת מפעל טבק. אני גם מתכוון לנצל את מערך ההפצה שלנו, שמגיע לכל קיוסק במדינה, ולהוסיף עליו מוצרים נוספים. לא מזון, כי טבק ומזון לא הולכים ביחד, אלא מוצרים משלימים".
אתה אומר שהתפקידים שהכי אהבת הם במכס ובמועצת הפרחים, שני גופים ציבוריים. פורסם שסילבן שלום הציע לך בזמנו את תפקיד נציב מס הכנסה. למה לא חזרת לשירות הציבורי?
"מנהל המכס והמע"מ זה תפקיד מרתק, ואני נפלתי אליו בתקופה נהדרת, בזמן הסכמי השלום. היופי שבתפקיד הזה הוא שאתה יכול להשפיע על הכלכלה בישראל דרך המיסוי. האמת שלא התכוונתי בכלל לעשות את התפקיד הזה: בשנות ה-80 היינו אני, איתן רוב, סילבן שלום ומיקי צולר ילדי יצחק מודעי ז"ל. לצערי הוא נפטר, אבל אם היה בחיים היה לו בהחלט נחת מהילדים.
אני, אחרי תשע שנים כסמנכ"ל משרד החקלאות, רציתי להתמנות למנהל רשות החברות. באתי למודעי והוא אמר לי שכבר יש מישהו, אבל שאל אם אני רוצה להיות מנהל המכס. אמרתי כן אינסטנקטיבית, והוא שאל אותי 'אתה יודע מה זה?'. אמרתי שאני אלמד.
שבוע ישבתי בבית עם חומר ולמדתי, ואחרי שבוע הוא קרא לי. הייתה לו תכונה כזו שהוא אהב לפעמים לתקוע למי שמולו, אז חשבתי שהוא יבחן אותי על המכס, אבל הוא אמר לי 'אתה מתחיל בתפקיד'.
אני מודה שאם יבוא תפקיד מעניין שאני יכול להשפיע דרכו, אז כן. הייתי רוצה לעשות עוד פעם אחת תפקיד רוחבי בממשלה. להצעה של סילבן לא יכולתי להיענות בגלל מחויבויות לקבוצת דיוויד פדרמן, שבאותו זמן הייתי פעיל בה".
היה קשה להתרגל למעבר מהמגזר הציבורי לעולם העסקים?
"כן. זה קשה, אחרי שעשית תפקיד עם השפעה במערכת הציבורית, להתרגל למגזר העסקי. כשעזבתי את המכס עברתי לסוכנות יבוא הרכב סמלת, שבבעלות מיכאל לוי. הייתי שם רק שנה, וזו לא הייתה הצלחה. לא עניין אותי למכור מכוניות. אני חושב שהמעבר היה מהיר וחד מדי ממה שהייתי רגיל בו - מערכת גדולה, עם 3,000 איש, כשאתה שולט בכל - לעסק פרטי.
עולם העסקים הרבה יותר אכזרי. הוא אכזרי אפילו יותר מהפוליטיקה. אני אומר לכל החברים שלי שעוזבים צבא, משטרה או משרות בכירות בממשלה - אתם כבר לא גיבורים גדולים. למנכ"ל בממשלה אין בעל בית, ואת המדינה מנהלים בסופו של דבר הפקידים הבכירים. בעסק הפרטי, בסופו של יום בעל הבית מודד אותך לא בעשייה, אלא בכמה כסף הכנסת לו לקופה.
היום אני כבר יודע שלא הכל כבוד, וששיקול הפרנסה בהחלט משמעותי. יש פיצוי במשכורות במגזר הפרטי לעומת משכורות בשירות הציבורי, בייחוד שאתה כבר לא ילד".
בעבר היית מזוהה עם המפלגה הליברלית, ואחר כך עם הליכוד. היית חוזר לפוליטיקה?
"אם היית שואלת אותי לפני 7-6 שנים, אז כן. כיום אני כבר לא בטוח. ככל שהזמן עובר, נושא הפרנסה הופך למשמעותי יותר".
על כדורגל: הרמה של השופטים בארץ טובה
לכל אורך הקריירה המקצועית שלו, הקפיד זייף להיות מחובר לעולם הכדורגל. כבר ב-1973 מונה למנהל קבוצת מכבי פ"ת, משם התקדם לתפקיד יו"ר הקבוצה, חבר הנהלת מרכז מכבי וההתאחדות לכדורגל ובהמשך יו"ר מועצת ההימורים וכיום יו"ר איגוד שופטי הכדורגל (זה עסק לא קל. 500 משחקים מדי שבת, מליגת ילדים ועד דרבי תל-אביבי לבוגרים).
במהלך הראיון קיבל שש שיחות טלפון. חמש מהן היו בנושאי כדורגל. אחת מהן עסקה בבעיית גיאוגרפיה קשה: שופט רביעי, ששובץ לשפוט במרחק גדול מהמקום בו הוא עובר קורס בימים אלה. זייף התבקש להתערב, ועשה את זה בעדינות. אתה צריך ללטף להרבה אנשים את האגו, נאנח בסיום אחת השיחות (בהמשך גילה לנו שלוני הרציקוביץ' ומאיר שמיר התייעצו איתו לפני שקנו קבוצות: אמרתי להם: אם יש לכם כסף ואתם רוצים ליהנות – תקנו).
זו אינה תקופה טובה מבחינת שופטי הכדורגל. פרשת שופטים באדום, הגיעה לבתי המשפט עם כתבי אישום נגד שופטים שבעבור שוחד הטו תוצאות משחקים בעשור הקודם. לפני שבועיים עלתה לכותרות פרשת השופט איתן תבריזי, ששלף חמישה כרטיסים אדומים במשחק אחד בליגת העל. הביקורת הציבורית הייתה גדולה, ולא בפעם הראשונה העונה.
זייף, בכל מקרה, מנסה לשדר עסקים כרגיל. "תנסה להזכיר לי עוד סיפור של שיפוט השנה? בכל עונה יש אירוע שיפוט שנחרט בזיכרון. השנה זה יהיה המקרה של תבריזי".
עושה רושם שמעמדו של שופט הכדורגל הישראלי מעולם לא היה נמוך יותר מאשר היום. הרמה נמוכה מאד. כמעט בכל שבוע יש שערורייה חדשה של טעויות שיפוט.
"אני לא חושב. השיפוט עומד באותה רמה כמו לפני שנים. ההבדל הוא שהיום נמצאת טלוויזיה שמצלמת כל משחק עם שמונה מצלמות, וכל שריקה של השופט מלווה ב-4-3 הילוכים חוזרים בטלוויזיה. הטעויות השנה הן מינימליסטיות.
עלי אין איומים. אלי לא מתקשרים מנהלי קבוצות להחליף שיבוץ של שופט, כי יודעים שאתי חבל על הזמן (אפשר לראות בדברים אלה ביקורת מרומזת על צבי רוזן, יו"ר הועדה המקצועית באיגוד, שכן החליף שופטים לבקשת מנהלי קבוצות - ג.ח).
הצערנו את סגל השופטים והרמה היום טובה. הייתי עכשיו בלונדון וראיתי משחק של מנצ'סטר יונייטד נגד סאותהמפטון. במשך שבוע התווכחו שם בטלוויזיה אם אחד השערים היה חוקי או לא".
למה שלא תשתמשו בצילומי טלוויזיה לפסיקות שיפוט?
"מי שקובע זה המוסדות העולמיים. זה יכול להרוס את המשחק. גם שופטים טועים, כמו ששחקנים טועים, וזה חלק מהמשחק. צריך גם לקחת את הטענות של הקבוצות בעירבון מוגבל. קח את בני יהודה: שנים הם בכו שדופקים את הקבוצות הקטנות. השנה הם רצים בצמרת, אז לא שומעים מהם מילה".
ומה לגבי פרשיית שופטים באדום?
"עברנו את הטראומה הגדולה הזו, שבוא לא נשכח, טיפלה בשופטים משנות ה-90, שנים בהן עדיין לא הייתי באיגוד. הפקנו הרבה לקחים. כל שופט חדש עובר מבחן יושר ומכונת-אמת. הרבה שופטים הם אקדמאים ובעלי רמה אינטלקטואלית טובה".
איך אתה רוצה שיכבדו את השופטים שלך, כשבעלי הקבוצות כמו לוזון במכבי פ"ת או גפני בבני יהודה, וגם אחרים, נמצאים בתוך המגרש ואומרים בקול לשופט מה הם חושבים?
"במקרה הספיציפי של מכבי פ"ת, ארבע שנים לא התערבתי בדברים שהם היו קשורים, בגלל הרקע שלי. כשהיה צורך, העמדנו גם את הלוזונים לדין. יש איזו בעיה עם ההתבטאויות שלהם, אבל בסך הכל הם מנהלים את העסק יפה מאד. עד המקרה של תבריזי לא הייתה איתם שום בעיה השנה.
בכל זאת, יש הבדל גדול בין המשחקים בארץ לאירופה. גם כשקבוצות ישראליות משחקות באירופה, מאמנים לא יוצאים מהשטח הטכני, כי הענישה חמורה והקנסות גבוהים. מי שלא מורשה לא יושב במגרש. בארץ הכל פרוץ.
אנחנו מקפידים שחברי הנהלת התאחדות לא יישבו במגרש. גם עם המאמנים מקפידים. חוץ מזה, גם באיטליה המאמנים חוצים 5-4 פעמים במשחק את האזור הטכני. הבעיה איננה בשופטים. ההבדל קיים בהתנהגות הכללית, מהשחקנים ועד המאמנים והקהל.
המשחק בארץ מופסק הרבה פעמים כי השחקנים לא למדו לתת כבוד למקצוע ולעמיתים שלהם ועוברים עבירות קשות. כל האמצעים כשרים. באירופה יש יותר כבוד, והפאולים קלים יותר ולא אגרסיביים".
מיהם ארבעת השופטים הטובים בארץ, לפי הסדר?
"1. אלון יפת. 2. מאיר לוי. 3. חיים יעקב. 4. אסף קינן. דני קורן הוא המבוגר והבכיר, וישתלב במערכת עם פרישתו בסוף השנה".
יש לך שאיפות להיות יו"ר מרכז מכבי?
"לא חשבתי על זה. לא חושב שזו מטרה שלי. זה תפקיד שצריך לעשות אותו בפנסיה".
ויו"ר ההתאחדות לכדורגל?
"זה דווקא מעניין אותי יותר. בסיטואציה מסויימת כן הייתי עושה את התפקיד. היום יש את איצ'ה (מנחם) שעושה עבודה טובה".
אחרי 40 שנה: טיים משנה צורה
בשבוע שעבר הודיעה דובק על מיתוג מחודש לסיגריית טיים הוותיקה, החוגגת 40 שנה. במסגרת המיתוג איחדה דובק את כל חפיסות משפחת טיים - סיגריות 80 ו-100, רגילות ולייט - והן יצאו למכירה בצורתן החדשה אתמול בחנויות. הסיגריות הרגילות מותגו בצבע אדום, והלייט בכחול.
המהלך השיווקי יכלול קמפיין בשני שלבים: בשלב הראשון יתפרסמו מודעות בעיתונים, ובשלב השני, שייחשף במהלך מרץ, יעלה קמפיין תדמיתי חדש, שבחברה מבטיחים שטרם נראה בארץ במסרים שלו, הקשורים לסיגריות.
לדברי החברה, השינוי בוצע לאחר מחקר צרכנים מקיף שנערך בתקופה של יותר משנה, ובו אמרו צרכני טיים כי הם מבקשים רענון של אריזת המוצר. אחרי סקרים הגענו למסקנה שאין מקום לשנות את טעמה של סיגריית טיים, אבל צריך להחליף את האריזה למודרנית יותר, אומר זייף, בסיגריות, גם הוויזואליות חשובה. כשאדם שם על השולחן את חפיסת הסיגריות שלו, זה כמו כרטיס ביקור: זה מלמד מי הוא.
על פי נתוני סקר גיאוקרטוגרפיה מספטמבר 2003, טיים הוא המותג המוביל בקרב האוכלוסיה המעשנת הבוגרת בישראל: כרבע מהישראלים העידו על עצמם כמעשנים, ומתוכם כ-19% ציינו כי הם מעשנים טיים.
לפנייה לכתב/ת 
זייף: מעבר חד לעסקים
צילום ראובן שוורץ
לא בריא, אבל חוקי
צילום: דובר משרד הבריאות
אלון יפת - השופט הטוב בארץ. צילום: ראובן שוורץ
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
