מסלול רקפת
אין כמו רקפות לחן וליופי. הפרח הכפוף בעדינות, העלים המצוירים שצורתם מושלמת, הצבעים הרכים המגוונים. בקיצור - הכל. ליד קיבוץ גלעד פורח שטיח רקפות ששום יד אדם לא היתה יכולה ליצור כמותו
- נקודת מוצא וסיום: מגרש החניה של גבעת הרקפות
- אורך המסלול: כקילומטר
- משך הטיול: כשעה
- דרגת קושי: קלה מאוד
- ציוד: נעלי הליכה
- עונה מומלצת: דצמבר-אפריל (שיא הפריחה מסוף ינואר עד סוף מרץ)
- מפת טיולים וסימון שבילים: הכרמל (מס' 4)
קיבוץ גַלעֵד (אבן יצחק) שוכן ברמת מנשה. כדי להגיע אליו פונים במחלף אליקים אל כביש מספר 672 ונוסעים דרומה בין הגבעות המתונות של החבל. במהלך הנסיעה כדאי לשים לב לכתמי הפריחה המקשטים את הנוף באביב המוקדם.
אחרי נסיעה של כ-11 ק"מ מגיעים אל חניון גבעת הרקפות , שנמצא ממערב לכביש. במקום מגרש חניה קטן (עמוס בימי שבת), ולידו חורשת אורנים ובה שולחנות פיקניק אחדים. גבעת הרקפות נמצאת ממזרח לכביש, במרחק של כ-200 מ' מהחניון. חוצים את הכביש, עוברים ליד שלט המכוון אל גבעת הרקפות, חוצים גשרון עץ הנטוי מעל פּלגון סמלי, וכבר מגיעים אל גבעה מיוערת אורנים ובה המון רקפות.
הריכוז יוצא הדופן הזה של רקפות התגלה בידי חברי קיבוץ גלעד. השמועה על המקום הקסום עברה מפה לאוזן, ועוד ועוד אנשים באו לראות את היופי. ככל שגדל מספר המבקרים אוהבי הרקפות, כך הורע מצב הרקפות במקום, שהרי כולם רצו "רק" להצטלם בחברת הרקפות ורמסו בדרכם את הפרחים. בשלב זה נחלצו ילדי הקיבוץ להושיע, סללו שביל טבעתי המקיף את גבעת הרקפות, ועל-ידי כך הצילו את הרקפות מרגלי אוהביהן וסייעו להן לחזור ולהתאושש.
הרקפת והתנועה הציונית
הציונות, שעשתה רע לרבים מצמחי הבר, עשתה רק טוב לרקפות. מתברר כי חורשות האורן הרבות, שנטעה הקרן הקיימת במאה ה-20, מיטיבות עם הרַקֶפֶת המצוּיה: הרקפת צומחת להפליא בצל האורנים, ומכיוון שרוב הצמחים מתקשים לגדול שם, משתלטות הרקפות על שטחים נרחבים בחורשות האורנים ויוצרות בהן מרבדים מרהיבים.
בית הגידול הראשוני של הרקפת הוא חגווי הסלע - בית גידול דל שהתחרות בו מעטה. ייתכן כי העמידות היחסית של הרקפת לתנאי סביבה גרועים מחד גיסא, ומיעוט הצמחים שגדלים תחת האורנים מאידך גיסא, הם שהפכו את חורשות האורנים למקום מתאים במיוחד לרקפת. כך "כבשו" הרקפות את החורשות, שהן בית גידול מלאכותי, מעשה ידי אדם.
הטיול בגבעת הרקפות (המקום ידוע גם בשם יער הרקפות) פשוט מאוד וקל מאוד: עולים בשביל הטבעתי שסללו ילדי גלעד ופשוט סובבים את הגבעה. השביל עולה אל צידה הגבוה של הגבעה, יורד בקצה הרחוק שלה וחוזר בין החורשה לשדה אל נקודת המוצא. בחלק העליון של הגבעה פורחים באביב צמחים רבים, ובהם צִבעוני ההרים, עירית גדולה ועִיריוני צהוב.
בסוף הטיול בגבעת הרקפות כדאי להמשיך לטייל בחורשות באזור. ריכוז גדול ויפה של צבעונים וסחלבים יש ביער יופּ וֶסטרוַויל , שנמצא מעט מצפון לגבעת הרקפות. כדי להגיע לשם נוסעים מחניון גבעת הרקפות לכיוון מחלף אליקים (צפונה), ואחרי כ-300 מ' פונים ימינה אל דרך העפר הראשונה ושמאלה בפנייה הראשונה. הדרך עולה אל תוך חורשה נטועה דלילה, שיש בה ריכוז גדול ויפה של צבעונים. את הפיקניק אפשר לעשות בחניון יופ וסטרוויל, הסמוך ליער מצפון. יש בו מתקני פיקניק, לוח זיכרון, וכן, גם המון פרחים.
איך מתמודדים עם קשיים חברתיים?
אורך חייהם של רוב הפרחים הוא כשלושה ימים. משך חיי פרח הרקפת ארוך במיוחד - יותר משבועיים. מסתבר כי אורך חיי הפרח נמצא ביחס הפוך לקצב ביקורי המאביקים אצלו. ככל שקצב הביקורים נמוך יותר, כך משך חיי הפרח ארוך יותר: דומה הדבר לבעל חנות שיש לו מעט לקוחות. מה יעשה? יאריך את שעות הפתיחה של החנות. ומה יעשה צמח שיש לו מעט לקוחות? יאריך מאוד את חיי פרחיו וכך יזכה בכל זאת לביקורים.
נדיר ביותר לפגוש דבורה המבקרת ברקפת. אחד הגורמים למיעוט המבקרים אצל הרקפת הוא המיבנה המיוחד של הפרח: הוא הפוך על ראשו, והדבורים המבקרות בו צריכות להתהפך כדי להגיע לאבקה. רוב אוכלוסיות הרקפות בארץ פורחות בחורף, והפרח ההפוך מסוכך על אברי המין מפני הגשם. עוד גורמים למיעוט המבקרים הם הגמול המועט שמציעה הרקפת (אבקה בלבד) ועונת הפריחה שלה: הרקפת מתחילה לפרוח באמצע החורף, כאשר המאביקים עדיין נדירים.
"קשיי החברה" של הרקפת סייעו לה לזכות באהבת האדם: כאשר תירבת האדם צמחים, הוא בחר בצמחים שפרחיהם גדולים וצבעוניים ומאריכי חיים. אחד מאותם נבחרים היה הרקפת המצויה, שהיא מין הרקפת בעל הפרח הגדול ביותר. ממנה תורבתה רקפת הנוי הנפוצה כצמח בית וצמח גינה. ואנו למדנו כיצד נוכל "לצוד" צמחי בר בעלי משך חיי מדף ארוכים: עלינו לשים לב בטיולינו לשכיחות הביקורים בפרח ולבחור דווקא את המינים שחרקים נמנעים מלבקר בהם.
עוד בסביבה
טייפון: פארק אתגרי גדול ליד קיבוץ רמת השופט. במקום אומגות, מתקן גלישה, קיר טיפוס, ארמון מבוכים ופארק חבלים. הכניסה בתשלום. פתוח בכל יום מתשע בבוקר עד שש בערב (טל' 9898190 - 04).
חניון שער הכרמל: חניון פיקניקים מצפון-מזרח למחלף אליקים ולידו ריכוז יפה של רקפות. בסמוך לחניון ממערב נמצאת חורבת חֶרמֵש (ח'ירבת חראמיס) שהיתה מיושבת מאז התקופה הפרסית ועד התקופה הצלבנית ובה קברים חצובים ושרידי בית בד. מהחניון יוצא גם שביל ההולך כחצי קילומטר צפונה, אל עיי הכפר הערבי אוּם א-זינאת. ואל ריכוז של מערות קבורה מהתקופה הביזנטית (מערות אליקים) שנמצא בקצה הדרומי של עיי הכפר.
חוות הסחלבים: חממת סחלבים בשטח חצי דונם במושבה בת שלמה. הביקור בתשלום (10 שקלים). פתוח בסופי שבוע בלבד, מתשע בבוקר עד שלוש בצהריים (טל' 412834 - 064, 660145 - 058).
תורמוס אליקים: שדה תורמוסים גדול ליד הכניסה לבסיס אליקים. שיא הפריחה בראשית חודש מרץ.
אתרי רקפות מומלצים
- נחל תבור: רקפות וגם תורמוסים בקניון נחל תבור.
- חורשת שריד: חורשת אורנים לצד כביש 73, מול הכניסה לקיבוץ שריד בעמק יזרעאל.
- חניון שער הכרמל: חניון לצד כביש 70, מצפון-מזרח למחלף אליקים (ראו גם: עוד בסביבה).
- קיבוץ מענית: חורשות אורנים וברושים בצידי כביש הכניסה לקיבוץ וביער מענית ממזרח לקיבוץ.
- חורשות מנזר לטרון: בייחוד בחורשה שמדרום למנזר.
- חורשת גיזו: חורשה ממזרח לצומת הכניסה למושבים גיזו וצלפון, כ-2 ק"מ ממזרח לצומת נחשון.
- יער המלאכים: יער אורנים גדול בצד כביש מספר 35, כ-5 ק"מ ממזרח לקריית גת.
מסלול הטיול פורסם בספר 'מדריך מפה לטיולי פרחים' מאת אבי שמידע והגר לשנר בהוצאת 'מפה'.
לפנייה לכתב/ת 
