טיפים לקניית מחשב חדש

המחשב הישן שלכם כבר ישן מדי, והחלטתם להחליף אותו. מצד אחד, זו לא צריכה להיות משימה קשה יתר על המידה בתקופה שבה אפשר לקנות מחשב בסיסי ב-2000 שקלים. מצד שני, אם כבר לקנות אז עדיף לעשות את זה כמו שצריך.

מובן שאם השימוש שלכם במחשב מסתכם בקצת עיבוד תמלילים וגלישה באינטרנט, אתם לא זקוקים למחשב הרבה יותר מבסיסי. מצד שני, אם אתם יכולים להרשות לעצמכם הוצאה קצת יותר גדולה, חבל לקנות מחשב חלש - מחר או בשבוע הבא תחליטו פתאום שאתם רוצים ללמוד פלאש, לערוך וידאו או להתקין משחק חדש, ותגלו שהמחשב שזה עתה קניתם עושה עבודה הרבה פחות טובה ממה שרציתם.

איזה מחשב לקנות?

כיצד תוכלו גם לחסוך וגם לקבל מחשב טוב? ומה תוכלו לעשות כדי להבטיח שהמחשב הזה לא יתיישן מהר יותר מהקודם?

בתור התחלה, עליכם להגדיר את סוג השימושים שאתם מייעדים למחשב, ואת התקציב שאתם רוצים ויכולים להקדיש לקנייה. במצב האידיאלי, המחשב שתקנו יוכל להתמודד בכבוד גם עם המשימות הרגילות שמאפיינות את השימוש שלכם היום, גם עם היישומים החדשים שתרצו להריץ עליו, וגם ישאיר לכם מקום לשדרוג פשוט ואפקטיבי בעתיד.

הדרך הטובה ביותר להגיע לזה, היא להגדיר לעצמכם תצורת מינימום שמתאימה לשימושים הנוכחיים, ולנהל לצדה רשימה מסודרת של תוספות אפשריות, מדורגת לפי סדר עדיפויות הגיוני. כשתבקשו הצעות מחיר מספקים, תוכלו להגדיר כבסיס את תצורת המינימום, ולבקש מהם לציין כמה עליכם להוסיף עבור הזיכרון הגדול יותר, המעבד המהיר יותר וכו'.

במה להשקיע ובמה לא

קל מאד לחרוג מהתקציב שלכם. תוספת קטנה פה, שיפור קטן שם, ותמצאו את עצמכם משלמים פי שניים. לכן, בתור התחלה, החליטו מה שווה השקעה ועל מה אתם מעדיפים לא לבזבז.

מסך למשל - אם תקנו מסך טוב, קרוב לוודאי שהוא ישרת אתכם גם עם המחשב הבא, ומכיוון שלאיכות המסך יש השפעה גם על בריאותכם ואיכות חייכם, עדיף לא לחסוך. מצד שני, אם כבר יש לכם מסך טוב מהמחשב הקודם, אפשר להמשיך להשתמש בו (למרות שכדאי להשאיר בצד כמה שקלים, למקרה שהוא יחליט להתפגר מתישהו בעתיד הקרוב).

קל להוציא הרבה כסף על כרטיס גרפי, אבל אם אתם לא גיימרים אדוקים שחייבים להריץ בצורה האופטימלית כל משחק חדש, תוכלו לוותר על כרטיס יקר מהדור האחרון, ולהסתפק בכרטיס סולידי מאחד הדורות הקודמים. מקובל לחשוב שמעבד מהיר והרבה זיכרון הם המפתח לביצועים גבוהים - זה נכון רק לפעמים, תמיד עד גבול מסוים. ונכון, דיסק קשיח ענק הוא תמיד יתרון, והמחיר נוטה לרדת עם העלייה בנפח, אבל לא חייבים לקפוץ מ-20GB ל250GB- בין לילה. במה כדאי להשקיע בכל זאת? בלוח-האם.

לבחור לוח-אם

הצרכן הממוצע מקדיש תשומת לב מעטה לבחירת לוח-האם, ובדרך-כלל משאיר את העבודה למשווק. התוצאה, לעיתים קרובות, היא בחירה שגויה ומגבילה. הפרש המחיר בין לוח בסיסי ומוגבל, לבין לוח מתקדם מבית טוב, הוא לעיתים קרובות לא יותר מ-100 או 200 ש"ח. בתמורה, תקבלו מחשב יציב ומהיר יותר, ואפשרויות שדרוג גמישות יותר בעתיד.

לוח-האם הוא הפלטפורמה. זיכרון תמיד אפשר להרחיב (בעיקר יש תושבת פנויה), ואת המעבד המהיר יותר תוכלו לקנות בשנה הבאה בחצי או שליש ממחירו היום. אם אתם רוצים לחסוך, עדיף לעשות את זה בכל מה שמסביב - לא בלוח-האם, שהוא זה שיגדיר את גבולות השדרוג העתידי.

לוח עדכני צריך לתמוך ברכיבי זיכרון מסוג DDR400 ובממשק הכוננים המהיר S-ATA. אם זהו לוח בטכנולוגיה אינטלית, חפשו תמיכה גם באפיק מערכת מהיר (FSB800) ובטכנולוגיית ריבוי-הנימים HT (Hyperthreading). גם תמיכה מובנית ברישות מקומי בשיטת GbE (Gigabit Ethernet) היא לעיתים חלק מהחבילה, למרות שהיא פחות חשובה.

רוב הלוחות מגיעים היום עם מתאמי אודיו ואתרנט מובנים, ובניגוד למצב לפני מספר שנים - כבר מדובר בתחליף סביר בהחלט לכרטיס קול וכרטיס רשת נפרדים. קניית לוח עם מאיץ גרפי מובנה, לעומת זאת, היא אפשרות פחות אטרקטיבית. מאיץ כזה יעשה עבודה טובה עם רוב היישומים, אבל יאכזב קצת במשחקים (אם אתם מנסים לחסוך בכל מחיר, ורוצים לחסוך גם כאן, תבדקו לפחות שהלוח תומך בשער AGP x8 וכולל חריץ מתאים. אחרת, כשתרצו לשדרג, אתם עלולים לגלות שזה בלתי אפשרי).

הקפידו לקחת לוח עם לפחות ארבע תושבות זיכרון ושישה שערי USB 2.0, וכדאי שיתמוך גם ב-Firewire ויגיע עם מספר חריצי PCI פנויים. אם אתם מוכנים להשקיע, וממילא הולכים על לוח שמחירו מעל ל-700 ש"ח, חפשו כזה שגם תומך ב-RAID (כדי שתוכלו להוסיף בעתיד דיסק נוסף, וליהנות משיפור ביצועים יפה). והכי חשוב: קחו לוח מבית טוב. אין עוד הרבה דברים שיעלו לכם ביוקר כמו לנסות לחסוך 100 שקלים על לוח-האם.

איזה מעבד לקנות

המעבד שיותקן במחשב החדש שלכם לא חייב להיות מהדגם הכי מהיר ויקר בשוק. למעשה, רוב הסיכויים שלא תרגישו הבדל ניכר בין הביצועים של מעבד כזה לבין מה שתקבלו מאחד המעבדים הזולים. ברוב היישומים והשימושים היום, הביצועים של סלרון 2.4GHz או Athlon XP 2500+ יהיו דומים מאד לאלו שייתן לכם דגם ה-Prescott של פנטיום 4 2.8GHz, שעולה לפחות 600 ש"ח יותר. זה, אגב, הדגם הכי בסיסי של פנטיום 4 שכדאי להתעסק איתו - הדגמים הזולים יותר של המעבד הם גם מיושנים וגם לא זולים בהרבה.

כדאי בכל זאת, לשים לב שמעבדי Athlon תומכים בזיכרונות 333MHz רק מדגם 2500+ ובזיכרונות 400MHz רק מדגם ה-3000+. בעיה דומה קיימת עם מעבדי סלרון, אפילו בגירסאות ה-Prescott החדשות שלהם (Celeron D) שתומכות באפיק מערכת מהיר קצת יותר (FSB533). עדיין, הן עדיפות על גירסאות הסלרון הקודמות, ולא עולות הרבה יותר. טיפ: בחצי השני של אוגוסט, 2004, יוזלו מעבדי Celeron עם ההכרזה על Semparon, מעבד רמת-הכניסה החדש של AMD (שגם אחריו כדאי לעקוב).

ככלל, ההשקעה בדגמים המהירים של פנטיום 4 ו-Athlon, כדאית בעיקר אם אתם עוסקים בעיבוד תמונה, עריכת וידאו, פיתוח תוכנה לסוגיו או סתם אם אתם גיימרים כבדים במיוחד. וכמובן - אם יש לכם את הכסף. במקרה כזה, כדאי להביא בחשבון גם את האפשרות לקנות מחשב עם מעבד ממשפחת Athlon 64. למרות שהיתרון האמיתי של מעבדים אלה יבוא לידי ביטוי רק בסביבת 64 ביט (כלומר, לא במערכת ההפעלה שמותקנת לכם היום על המחשב), הם מצליחים כבר היום להציג ביצועים יפים מאד ביישומי מולטימדיה ומשחקים, ועושים את זה ברמת מחיר דומה לדגמי הביניים של פנטיום 4 (כלומר, תמורת החל מ-1,000 שקלים יותר ממה שתשלמו על מחשב עם מעבד סלרון בסיסי).

כמה זיכרון?

הבחירה ברכיבי זיכרון הפכה הרבה יותר פשוטה בשנה האחרונה: לכו על רכיבי DDR400 (כלומר, SDRAM DDR 400MHz, שמכונה לעתים גם PC3200). לא בטוח שאתם זקוקים היום לביצועים הגבוהים שלהם, אבל יש סיכוי טוב שתזדקקו בעתיד, וממילא הם עולים כמעט כמו DDR333.

כדאי להיזהר מרכיבים קיקיוניים ששם יצרן אינו מודפס עליהם ("No name") ולבקש מהספק רכיבים מקוריים ואיכותיים, או רכיבי OEM מתוצרת טובה. אתם תשלמו קצת יותר, אבל תראו פחות חלונות כחולים.

השאלה שנשארה פתוחה היא כמה זיכרון לקנות. בוודאי כבר אמרו לכם שכל המרבה הרי זה משובח, ובאופן מאד תיאורטי זה נכון, אבל אם התקציב שלכם מוגבל אז הניחו ש-256MB זה מספיק, 512MB זה טוב, ויותר מזה יהיה מיותר.

256MB יספיקו להרצת Windows XP ולשימוש סביר ברוב היישומים. 512MB יתנו לכם בסיס טוב להרצה של תוכנה גרפית כדי לערוך תמונה כבדה, לעריכת קובץ וידאו בגודל בינוני, או כדי להריץ תריסר יישומים אחרים בו-זמנית בלי שיורגש מחסור בזיכרון. יותר מזה? רק לשימושים ממש מקצועיים.

בכתבה הבאה: האחסון, התצוגה, וכל מה שמסביב כשקונים מחשב חדש.