מחקר: רק 18.5% מהערביות בישראל עובדות
לקראת יום האשה הבינלאומי שיצויין מחר, התפרסם מחקר חדש שמצביע על פערים גדולים מאוד בין הנשים היהודיות לערביות. תוחלת החיים של ערביות נמוכה בארבע שנים בממוצע. כ-18.5% מהערביות עובדות, לעומת 61.8% מהיהודיות
שני מגזרים - פערים עצומים: מחקר חדש שנערך לקראת יום האשה הבינלאומי שיצוין מחר (יום ג') מציג פערים גדולים בין נשים יהודיות לנשים ערביות. בין השאר נמצא בו שתוחלת החיים של נשים ערביות נמוכה בארבע שנים בממוצע מזו של נשים יהודיות. כ-60% מהנשים הערביות לא עובדות, לא לומדות ולא מחפשות עבודה. רק 18.5% מהערביות עובדות לעומת 61.8% מיהודיות.
שורוק איסמעיל, שביצעה את המחקר מטעם מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל ועמותת נשים נגד אלימות, ניתחה נתונים ממחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות והציגה את מצבה של האישה הערבית. האוכלוסיה הערבית מתפלגת ל 83% מוסלמיות, 9% נוצריות ו-8% דרוזיות.
תוחלת החיים של נשים ערביות נמוכה מזו של נשים יהודיות בארבע שנים - 77.9 שנים בממוצע לעומת 81.9. יותר של ערביות מתות משבץ מוחי, סוכרת ופגיעות חיצוניות, בעיקר תאונות (21% לעומת 15.4% ביהודיות). היהודיות מתות יותר מסרטן וממחלות לב (57% לעומת 45% אצל נשים ערביות).
הממצאים משקפים פערים גם בתחום התחלואה. שיעור התחלואה המדווח בסוכרת בקרב נשים ערביות הוא כמעט פי שלושה לעומת נשים יהודיות (13.5% לעומת 4.9%). יותר משליש מהנשים הערביות בנות 64-55 דיווחו על סוכרת בהשוואה לכ-10% מהיהודיות באותה קבוצת גיל.
גם שיעור התחלואה בסרטן עלה באופן דרמטי בקרב יהודיות ובקרב ערביות ב-30 השנים האחרונות. בקרב הערביות נרשמה עלייה גדולה של 66% לעומת 20% אצל נשים יהודיות. הגידול היה בולט במיוחד בסרטן השד, שבו נרשם גידול של 100% בקרב נשים ערביות. שיעור התחלואה של הסרטן על כל סוגיו נמוך יותר בקרב הערביות.
עובדות הרבה פחות
האישה הערביה עובדת הרבה יותר בענף החינוך - 38% לעומת כ-19% מהיהודיות והרבה פחות בשירותים פיננסיים ועסקיים (7% לעומת 17%). כ-70% מהנשים הערביות עובדות ביישוב מגוריהן לעומת כמחצית מהנשים היהודיות. שיעורי התעסוקה מושפעים מאוד ממספר ילדים.
באוכלוסייה הערבית, המשכילות עובדות הרבה יותר. לדברי איסמעיל, נשים ונערות ערביות בישראל מתמודדות עם אתגר מיוחד מעצם היותן מיעוט בישראל והיותן נשים בחברה ערבית מסורתית: "הן בחברה הערבית והן בחברה היהודית בישראל גוברת המודעות לחשיבות הבנת הצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו כבסיס חיוני לפיתוח מדיניות ושירותים אפקטיביים כמענה לצרכים אלו. בה בעת, חשוב לבחון יוזמות שכבר ניכרת השפעתן החיובית על אוכלוסייה זו כדי להשיג הבנה טובה יותר של אסטרטגיות מוצלחות לשינוי".
דוגמה לממצאי מחקר זה מיושמת בכפר מע'ר שבצפון. בסוף החודש יתחיל השלב השלישי בפרויקט משולב שבמסגרתו קיבלו 52 נשים דרוזיות מהכפרים בצפון הזדמנות לפרוץ קדימה. רכזת חברה וקהילה במתנ"ס במע'ר, נדא אבו-זידן, סיפרה על היוזמה המוצלחת: "לפני שנתיים השתתפתי בצוות היגוי והסברתי את הצורך שלנו במע'ר לעזור לנשים רווקות בגיל 25-45 שלא התמזל מזלן להתחתן.
"כאלמנת צה"ל, הרגשתי את הצורך של נשים רווקות לעבוד. רווקה במגזר שלנו יושבת כל היום בבית, ללא מסגרת, אין לה איפה להיפגש עם נשים דומות לה, אין מועדונים בהם אפשר להיפגש ולדבר. יש גם הרבה משפחות שלא מרשות לבנות שלהן לצאת לעבוד מחוץ למע'ר ואין מקומות עבודה בשבילן. הן כל הזמן יושבות בבית, ימים שלמים, עוסקות רק במלאכת הבית. זה מתסכל".
מנהל המתנ"ס, עדנאן טרבוש, המודע לצורך של האשה הדרוזית להשתלב, הקים יחד עם נדא אבו-זידן את הפרוייקט. אבו-זידן: "בסופו של דבר, הרעיון התקבל על-ידי שיקום שכונות, משרד החינוך ומתנ"ס מע'ר. התחלנו בפרויקט שמטרתו למצוא לאותן נשים מסגרת כלכלית וחברתית. הגיעו ממע'ר 120 נשים, שהן אחוז קטן מהרווקות אצלנו. מהכפרים באזור הגיעו עוד כ-80. מתוכן נבחרו 52 בחורות שעוברת את הפרויקט".
הקורסים: איפור, תכשיטים, טיפול בקשישות ומנהיגות קהילתית
תחילה השלימו הנשים השכלה תיכונית עד לכיתה י"א וכעת הן עומדות להתחיל את ההכשרה המקצועית. אבו-זידן: "בנוסף להשכלה הבסיסית הנשים קיבלו גם קורס העצמה נשית בו הן הם שמעו הרצאות על נשיות, מעמד האישה, תקשורת. אפשר היה לראות איך זה עזר להן מאוד, הן התחילו להתארגן, הקימו וועד משלהן, מקבלות החלטות. קיימו גם סיורים ומפגשים עם נשים רווקות מכפרים אחרים. עכשיו בשלב השלישי הן בחרו את המקצועות בהן הן רוצות לעסוק.
"בהתאם לזה אנחנו פותחים ארבעה מסלולים - איפור מקצועי ובניית ציפורניים, יזמות עסקית לתכשיטנות- שזה אומר קורס על יזמות עסקית, איך לפתוח עסק ולנהל אותו וגם הכשרה על תכשיטים. המטרה הסופית היא שהקבוצה תשווק את התכשיטים תחת המטריה של המתנ"ס. הפרויקט השלישי זה פרויקט מטפלות לקשישות, מקצוע שמאוד חסר למגזר. הקורס הרביעי הוא מנהיגות קהילתית - קורס מודרך שבמסגרתו הן יבחרו את הפרויקט שהן רוצות להקים ולעבוד בו. הן חשבו בכיוון של הפעלת מועדון רווקות בתוך המתנ"ס.
יונתן אורן מלכא מג'וינט ישראל, המנהל את תוכניות היישובים הדרוזים, סיפר על הצלחת הפרויקט על אף הקשיים הנובעים מהחברה שמרנית. "הגענו להסכם עם אנשי הדת הדרוזים שהנשים תצאנה כל יום בהסעה מאורגנת שמיועדת רק להן מביתן אל המתנ"ס במע'ר ובחזרה. היינו חייבים להתאים את עצמנו לנורמות שלהם וזה הצליח. ארבעה ימים בשבוע הן לומדות ומעשירות את עצמן".
לפנייה לכתב/ת 
