אין מסר, יש יופי

ברוכים הבאים לעולמו הקסום של אוהד נהרין. הכניסה על אחריותו הבלעדית של המשתמש. זהירות! תשובות לשאלות, לא תמצאו בסרט "טנגו לליקוי חמה".
"טנגו לליקוי חמה" הוא פרי יוזמה של המפיק אודי קלינסקי, שחיבר אליו את תחנת הטלוויזיה הגרמנית NDR, ערוץ הטלוויזיה האירופאי "ARTE", אוהד נהרין ואת הבימאי שמוליק מעוז. הסרט מבוסס על יצירת המחול "סבוטאז' בייבי" של נהרין ומחבר תחומי יצירה שונים כמו תיאטרון, טלוויזיה, קולנוע, מחול, מוסיקה ופרסום. יש כאן שילוב של שיחות עם נהרין שנותנות תחושה תיעודית, קטעים מצולמים וערוכים מחדש מתוך המופע "סבוטאז' בייבי", דיאלוג ויזואלי בין נהרין לבין השחקנית יבגניה דודינה, חברת תיאטרון "גשר".
הסרט מורכב מיצירה בתוך יצירה בתוך יצירה, דינמיקה המזכירה את דרך העבודה של נהרין. אפשר ללכת לאיבוד בתוך היצירה וברגע שנראה כי מבינים את המסר הוא נעלם ונמוג מבין האצבעות. הסרט לא מרצה את המציצנות האנושית ובכל-זאת מוליד את הצורך לדעת עוד על נהרין. בלי לקבל מידע מילולי על האיש, הצופה חווה את מה שמרכיב את יצירתו ואישיותו.

להיות אוהד נהרין

"אז, מה הייתה השאלה?", שואל נהרין את בימאי הסרט שמוליק מעוז, במיצג הויזואלי ההזוי הזה. בסרט, כמו בחיים, נהרין לא נותן תשובות חד-משמעיות, משאיר לצופה את עבודת הפענוח ולועג למסר שאנשים נוטים להיאחז בו. הוא מדקלם שאלות שנשאלות לרוב על-ידי עיתונאים או אנשים הצופים ביצירותיו "למה רקדנית? למה זרקת פרה על הבמה? תגדיר לי את זה! תגדיר את עצמך! תפתח! תחשף! מי זו זינה? למה אתה לא מגולח? זה מחול? מה המסר?" וגם בסרט הוא מסרב לפשט את המורכב, מסרב לעשות הנחות. אל תחפש משמעות, אין מסר, יש יופי.
הסצינה הזו הזכירה לי מסיבת עיתונאים בהשתתפותו של נהרין בה תקפו אותו על הדמיון בין העבודות האחרונות שלו – חיבור והדבקה מחדש של יצירות קודמות. לא שאלו אותו על המסר אבל זה הספיק בשביל לעצבן אותו. במשפט אחד שנאמר בתוך הסרט הוא מתמצת את עצמו: "אלה החיים שלי", הוא אומר, "החיים שלי, הם לא דבר שעומד לקרות. החיים שלי מורכבים מהעשייה שלי". ובזה גדולתו של הסרט, כמו גדולתו של הכוריאוגרף הישראלי המוביל של סצינת המחול בארץ, הוא לא עוסק בפרשנות אלא בעשייה שהיא הדבר עצמו.

שלוש שנים של מורכבות

הפקת הסרט ארכה כשלוש שנים. שנה וחצי נדרשו לפיתוח וכתיבת התסריט המורכב מראיונות עם נהרין, סיפור מסגרת עלילתי וקטעי מחול שנשזרים בו. צילומי הסרט בוצעו בצרפת, רומניה וישראל. מיכל רנון ערכה את הסרט ואת פס הקול עיצב אלכס קלוד, מי שאחראי גם לפס הקול של הסרט "כיפור" של עמוס גיתאי.
הסרט יוקרן בתאריכים 18, 19 ו-21 בדצמבר במרכז סוזן דלל כחלק מאירועי חגיגות העשור לאוהד נהרין ב"בת-שבע" ויוצג בתחילת ינואר 2001 בערוץ ARTE המשודר גם בארץ.