טרנד חדש: השתלת שבבים בגוף כתחליף לסיסמאות
צעירים אמריקנים משתילים בגופם שבבי RFID, שמאפשרים להם לקבל גישה למחשב או לבית בהינף יד. "זה כמו גאדג'ט, אבל יותר מרשים להחזיק אותו בגוף מאשר על מחזיק מפתחות", אמר יזם המקדם את הטכנולוגיה
אין דבר מתסכל יותר מלשכוח את סיסמת הכניסה למחשב או לחשבון הדואר האלקטרוני שלכם ב-Gmail או Yahoo! Mail. גולשים בוחרים בשיטות שונות כדי להתמודד עם הבעיה, אחדים שומרים את כל הסיסמאות בקובץ, אחרים כותבים אותם על פיתקית ומדביקים על הצג (ומתעלמים מחוסר התבונה שבכך), חלקם בוחרים סיסמאות המורכבות מצירופים שרק הם יודעים, אך יש גם כאלה שישתלו בגופם שבבים.
כן, שבבים
אמל גראפסטרה, יזם קנדי בן 29, פותח את דלת ביתו בעזרת נפנוף של ידו. בעזרת ידו השניה – הוא מתחבר אל המחשב שלו. שבב RFID (ראשי תיבות של Radio Frequency IDentification) זעיר שמושתל בידו הוא שמאפשר זאת.
"אני פשוט לא רוצה שתימנע ממני הגישה לדברים שאני זקוק. גם במקרה הגרוע ביותר, אם אמצא את עצמי עירום בסימטה, למשל, אני רוצה שתהיה לי האפשרות להיכנס לביתי", אמר גראפסטרה, ששוהה בניו יורק כדי לנסות ולקדם את הטכנולוגיה.
לא כואב
השבבים, שמחירם כשני דולרים ליחידה, מתקשרים עם התקני קריאה המותקנים במחשבים, בעלות כ-50 דולרים ליחידה. השבבים המושתלים בגוף מופעלים כשהם נמצאים במרחק של כשמונה ס"מ מהתקן הקריאה, שסורק את המידע שעל השבב. (ניתן לקרוא מידע נוסף בפורום של אתר Tagged).
לדברי גראפסטרה, לפחות 20 מחבריו חובבי הטכנולוגיה כבר השתילו שבבי RFID בגופם. "אני לא מרגישה בזה בכלל. זה לא מפריע לי בחיים ולא כואב. לפעמים אני כמעט שוכחת שיש לי את זה", אומרת ג'ניפר טומבלין, סטודנטית בת 23 לשיווק ובת זוגו של גראפסטרה.
"הטכנולוגיה מספקת לך מעין כוח קסמים", מתלהב מייקי סקלאר, תושב ברוקלין בן 28, "אומרים 'אבראקדאברה' הדלתות נפתחות בפניכם, והסיסמאות מוזנות באמצעות נפנוף של היד".
שבב ה-RFID הושתל בידו של סקלאר על ידי מנתח מלוס אנג'לס. מדובר ברכיב ששטחו קטן מגרגר אורז ותומך בפעולה רציפה במשך כ-100 שנים.
גם לחיות
גראפסטרה מציין, כי גם וטרינרים ומקעקעים מורשים ומסוגלים להשתיל שבבי RFID בבני אדם. אין בכך שום דבר חדשני באמת - וטרינרים נוהגים להשתיל שבבים דומים בחיות בית במשך שנים, כך שבמקרה והן אובדות – ניתן יהיה לאתרן ולהשיבן לבעליהם.
בעיניו, התועלת העיקרית של שבבי RFID כאלה היא להקל על החיים בעידן הטכנולוגי, אולם סקלאר רואה כבר השלכות יותר נרחבות של הטכנולוגיה הזו. בעתיד, הוא חוזה, פיתוחים טכנולוגיים יאפשרו לאנשים לאחסן, לשדר ולקבל גישה למידע אישי מוצפן, במגוון רשתות אלחוטיות.
חיים אורגניים
כדי לשמור על פרטיות המושתלים, גראפסטרה מפתח "מגן" בד, שיגן על השבבים הללו מפני אפשרות קריאה על ידי זרים, שמעוניינים לגנוב מידע אישי או זהות.
לדברי גראפסטרה, אחד היתרונות של שבב ה-RFID, הוא העובדה שלא ניתן לגנוב אותו או לאבדו. נוסף על כך, תמיד ניתן להוציא את השתל מהגוף. "זה כמו גאדג'ט, אך יותר מרשים כשהוא בתוך הגוף ולא נתלה על מחזיק מפתחות", אמר סקלאר, שמודה כי "זה לא מתאים לכל אחד".
חברתו של סקלאר, וונדי טרמיין, טרם השתכנעה. היא סבורה שלא תשתיל בגופה את השבב, אלא אם תחוש שמדובר בעניין "הכרחי". "אם זה יהפוך למשהו יותר נוח, אולי אעשה זאת. אבל אני מעדיפה לנהל חיים אורגניים יותר", אמרה האמנית בת ה-28 שעובדת כמורה ליוגה.
לפנייה לכתב/ת 
