שתף קטע נבחר

לינוקס בבתי הספר בארץ: אגוז קשה לפיצוח

מתנדבים בעמותת המקור לעידוד קוד הפתוח מספרים איך למרות הקשיים, ולמרות ההסכם של משרד החינוך עם מיקרוסופט, הם מצליחים לשלב תוכנות קוד פתוח בבתי הספר. השיטה: עוד עז ועוד דונם

תומכי הקוד הפתוח אינם מתייאשים. על אף שמספר המשתמשים במערכת ההפעלה החופשית לינוקס על שולחן העבודה אינו עולה על אחוזים בודדים מכלל המשתמשים, הם יודעים כי המפתח לשינוי טמון בחינוך.

 

לכן, עמותת המקור לתוכנה חופשית ולקוד מקור פתוח בישראל פועלת לעודד בתי ספר לעבור לשימוש בלינוקס ובתוכנות חופשיות ומבוססות קוד פתוח. מתנדבי העמותה, שהשתתפו ביום ו' בפאנל בנושא החינוך בכנס "אוגוסט פינגווין", שאורגן בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי, סיפרו  על הקשיים הבירוקרטיים והטכנולוגיים הניצבים בפניהם.

 

פעילות העמותה עד כה הובילה להתקנת לינוקס בשבעה בתי ספר בלבד. עם זאת, יעל טלמור, מנהלת מכון Vaya למחקר קוד פתוח ותוכנה חופשית, מסבירה ל-ynet כי מדובר במאמץ לטווח ארוך אשר תוצאותיו יימדדו רק בחלוף שנים. "יחלפו שנה-שנתיים בטרם נוכל לראות אם הפרוייקטים מצליחים, ולאחר ההטמעות בבתי הספר התלמידים נשארו עם לינוקס".

 

מפחדים משינויים

 

המכשול הגדול, כמובן, הוא ההסכם מעורר המחלוקת של משרד החינוך עם מיקרוסופט מ-2004 (ה-Schhol Agreement), המציע לבתי הספר לרכוש תוכנות מיקרוסופט מוזלות מאוד בהסכם לחמש שנים. מנהלים שבתי הספר שלהם קנו תוכנות במסגרת העסקה, לא רואים סיבה לבצע שינוי, לפעמים אף חוששים להכניס משהו חדש ולא מוכר, למרות שניתן להכניס את המערכות הללו במקביל.

 

"בחלק מקומות יש לחץ מהעיריה, או ממשרד החינוך, לא לשנות וללכת עם הזרם. כשאתה עושה משהו חדש לא משנים את כל הבית ספר, אלא מתחיל בקטן וברוב בתי הספר הולכים על פרוייקטים שמצליחים מאוד", אומר ל-ynet ליאור קפלן, חבר עמותת המקור שפעיל בתחום החדרת הקוד הפתוח לחינוך.

 

"ההסכם עם מיקרוסופט משתלם לבתי הספר", מודה קפלן,  "בתי ספר בהם יש מחשבים נהנים מתנאי ההסכם והתוכנות משלימות להם את הצרכים בצורה מספקת. הבעיה מתעוררת ביתר שאת בבתי ספר ללא מחשבים וללא ידע לתחזק אותם". 

 

מתחילים מלמטה

 

"יש בתי ספר שאין להם די תקציב כדי לקחת חלק בהסכם עם מיקרוסופט. כמו כן, גם אם מחלקים Windows ו-Office חינם אין מישהו עם ידע לתחזק את זה", מסביר קפלן. "אנחנו פועלים בקרב בתי ספר חסרי יכולת, כי הם הכי זקוקים לזה. המתנדבים שלנו 'מסתערים' על בתי הספר; אחד מלמד, שני מתחזק תוכנה ואחר דואג לחומרה רק כדי לתרום לעניין". 

 

במשך השנה העמותה אספה תרומות של מחשבים ישנים מאוד, ובפסח ערכה מבצע של פירוק והרכבה של מחשבים בסיסיים מאוד. "הרכבנו מחשבים חלשים ממעבדי פנטיום 1 ו- 32 מגהבייט של זכרון בלבד, אבל זה בהחלט מספיק לשרת את מטרות בתי הספר שלפני כן לא היה להם כלום", מספר קפלן.

 

לא לכבוש בבת אחת

 

שי, רכז פרוייקטים של לינוקס בבתי ספר, מספר על שני מכשולים. אחד הוא חוסר תמיכה של אתרי אינטרנט בלינוקס. הפתרון שלו הוא להציע לבתי הספר לגלוש רק לאתרים הפועלים לפני סטנדרטים. מכשול נוסף הוא בבתי ספר בהם רוב התוכנה והחומרה והרשת הבית ספרית מבוססת מיקרוסופט. בסוף, הוא אומר, המתנדבים מצליחים להטמיע לינוקס גם במקומות כאלה. 

 

אחד מבתי הספר אף ביקש לאפשר לו להמשיך להשתמש באאוטלוק כמערכת מייל ופגישות, למרות המעבר ללינוקס, ובקשתו נענתה.

 

"כשמשהו ב-Windows לא עובד, המשתמשים רגילים לזה ואומרים לעצמם 'בסדר', אם זה לינוקס, הם מתעצבנים ואומרים 'זה בטח לא עובד כי זה לינוקס'. לכן, אנחנו נענים לבקשה של בתי הספר ונותנים להם בדיוק את מה שהם רוצים כדי שלא יקטרו", מסביר קפלן.

 

"נכון שזה מחמיץ את המטרה, אבל לחבר'ה פה יש סבלנות. בחלק מהמקרים תהליך השינוי יתחיל בתוכנת קוד פתוח אחת, ולאחר מכן יתווספו עוד. לא צריך לכבוש את בתי הספר עם לינוקס. בהתחלה דוחפים את הרגל לדלת, אחר כך פותחים את הדלת, אחרי זה בסופו של דבר מסתדרים".

 

מחלקים הפצות לינוקס לתלמידים

 

רוב התלמידים משתמשים ב-Windows בביתם. הדומיננטיות הזו לא באמת מפריעה להחדרת הקוד הפתוח למערכת החינוך. "לצורך כך מסייעת לנו ההתנסות של המשתמשים עם תוכנות חופשיות ל-Windows", מספר קפלן.

 

נוסף על כך, באחד מבתי הספר ועד ההורים חילק LiveCD (דיסק המאפשר שימוש במערכת הפעלה מבוססת קוד פתוח ללא התקנה - א.ק.) כדי שיתנסו במערכת, ורק לאחר מכן הוכנסה המערכת לבית הספר.

 

תמיכה מהקהילה

 

בתי ספר ואוניברסיטאות מתקשים לקבל חבילת תוכנות ומערכות שאין אף חברה העומדת מאחוריהן. נחשון צוק, פעיל בהטעמת מערכות קוד פתוח במערכת החינוך, סיפר כי הצליח לשכנע אוניברסיטה להשתמש במערכת פורומים מבוססת קוד פתוח כדי ליהנות מתמיכה טובה יותר.

 

טלמור מספרת על פרוייקט תמיכה להתקנת לינוקס בשיתוף עם מכון Vaya ואיגוד האינטרנט. "הצטבר המון ידע בפרוייקט של הטעמת לינוקס בחצור, והתחלנו לתעד את הידע הזה והקמנו אתר עבורו. יש כבר מערכי שיעור, והסברים מפורטים על התקנות ופתרון תקלות".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים