שתף קטע נבחר

היום: מפגש מרגש בין משפחות תורמי איברים ומושתלים

עידו זיו בן ה-26 נהרג על אופנועו, הוריו החליטו לתרום איבריו. האלוף (מיל.) מיכה רם היה זקוק באופן נואש להשתלת ריאה. החיבור בין הטרגדיה לצורך הרפואי הוליד חיים חדשים וידידות "כמו משפחה". היום מתקיים אירוע הוקרה ל-250 מושתלים ובני משפחות תורמי איברים בבית הנשיא

שוקי זיו איבד לפני חצי שנה את בנו עידו זיו (26), אבל זכה בבני משפחה חדשים, האנשים שבהם הושתלו האיברים שנלקחו מגופו של עידו. "לצד זה שהגורל התאכזר אלי ואל משפחתי, זו זכות להציל חיי אדם ולתרום איברים כדי שאחרים יוכלו לחיות טוב. יש תסכול וכאב ואבל, אבל הקשר עם התורמים הוא קשר כמו עם בן משפחה. יש הפרייה הדדית, המון הוקרה מצדם ודאגה מצדנו, אנחנו מלווים את ההחלמה שלהם והם מבקרים אותנו".

 

עידו, רוכב אופנוע ובעל חנות לאופנועים בראשון-לציון, נהרג כאשר האופנוע שבו נסע התהפך באזור בית-גוברין. איברים שנלקחו מגופו סייעו להציל את חייהם של חמישה בני אדם. בני משפחתו שומרים על קשר הדוק עם שלושה מהמושתלים: סעיד סולטן, מושתל הכבד מטירה, דוד סוריאנו, מושתל הלב מאור יהודה ומיכה רם, אלוף במילואים ומפקד חיל הים לשעבר, שבגופו הושתלו ריאותיו של עידו.

 

היום (ג') מתקיים ערב הוקרה ל-250 משפחות של תורמי איברים ומושתלים בבית הנשיא בירושלים. משפחותיהם של תורמי האיברים יזכו לקבל תעודת הוקרה על תרומתם להצלת חיים. על הבמה יעמדו זה לצד זה אביו של עידו, שוקי זיו ומיכה רם, שריאותיו של עידו הצילו את חייו.

 

במשך 30 שנה עישן מיכה רם (64), מפקד חיל הים לשעבר ללא הפסקה, הוא סבל ממחלת ריאות שגרמה לקשיי נשימה ניכרים ובחודשים שקדמו להשתלה לא הצליח לבצע אפילו פעולות פשוטות כמו עלייה של 2 מדרגות או התלבשות. "היום יש שיפור דרסטי במצב שלי", אומר רם, "אני הולך ומתעמל וסוחב דברים ועושה דברים יומיומיים רגילים הודות למשפחה שבשעה הקשה גילתה אצילות נפש ולא נשכח זאת לעולם".

 

הקשר עם משפחת התורם הפך למשפחתי

מיד לאחר הניתוח נודעה לרם זהות התורם מהדיווחים בחדשות והוא רצה מאד לקיים קשר עם בני המשפחה. "יום לאחר השבעה שלהם אשתי נסעה לפגוש אותם והיתה גם בשלושים בבית הקברות. אחר כך, כשחזרתי מבית החולים הם באו לבקר אותי בבית. היה לי מאד חשוב לעלות לקבר של עידו ועשיתי את זה יחד עם שוקי וירדנה. הקשר פשוט הפך להיות קשר משפחתי. הם באים אלינו עם כל בני המשפחה והסבתא ואנחנו באים אליהם עם הילדים והנכדים. נרקמה מערכת יחסים יפהפייה ואנחנו מדברים, בלי להגזים, כמעט כל יום".

 

רם מתאר קשר מיוחד וקרוב בין שתי המשפחות, קרוב אולי יותר מקשר דם "יש בינינו קרבה גדולה ואהבה משפחתית ויש הבנה ורגישות ואני לעולם אוקיר להם תודה כי הם אלו שציוו לי את החיים. הם הצילו את חיי".

 

זיו ורם סבורים שהסיפור האישי שלהם יכול להגביר צל אנשים אחרים את המודעות לנושא תרומת האיברים. "החברים הקרובים שלי שראו את השינוי במצבי חתמו כולם על כרטיס אדי", מספר רם.

 

התרמות איברים בישראל: המצב משתפר

לצד רשימת הממתינים הארוכה להשתלות והמחסור הקבוע באיברים להשתלה, במרכז הלאומי להשתלות מציינים בסיפוק שבשמונת החודשים הראשונים של שנת 2006 נרשם בישראל שיעור ההסכמות הגבוה ביותר בעשור האחרון. כמעט מחצית (49 אחוז) מהמשפחות שיקירם היה במצב של מוות מוחי נענו לפנייה לתרום איברים או יזמו בעצמן את התרומה. מתוך 109 נפטרים התקבלו 54 הסכמות לתרומת איברים ומתוכן הגיעו 49 לידי מימוש.

 

ההסכמה לתרום איברים נתנה חיים לכ-165 חולים, אולם ברשימות הממתינים לתרומת איברים בישראל נמצאים עדיין 832 חולים הממתינים להשתלה שתציל את חייהם ועוד 300 אנשים שממתינים לתרומת קרנית.

 

מאז תחילת 2006 בוצעו בישראל 75 השתלות כלייה, 38 השתלות כבד, 21 השתלות לב ו-22 השתלות של ריאה.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: תומריקו
מיכה רם בבית החולים עם אשתו. אנחנו כמו משפחה
צילום: תומריקו
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים