שתף קטע נבחר

סלט הוא לא ארוחה: שבעה דברים שמרגיזים צמחונים

יעל גרטי משחררת קיטור: על מסעדות שמתעלמות מקיומם של הצמחונים, על אנשים שחושבים שסלט הוא תחליף לארוחה מלאה ועל שפים שחושבים שכל הצמחונים אוהבים טופו. ויש גם ארבעה מתכונים. צמחוניים כמובן, ובלי טיפת טופו

שני סוגי אורז בנוסח אסייתי אורז מלא עם בננות וקשיו לזניה חצילים ועגבניות ריזוטו עם ארבע פטריות 

"מה יש היום כמנה צמחונית"? שאלתי את שף המסעדה בשדה התעופה "אורלי" בפאריס, בה סעדתי כמעט מדי יום במשך שנתיים וחצי. "אין היום מנה צמחונית", ענה השף בזעף, "את הצמחונית היחידה בצרפת".

 

בארץ, לשמחתי, אני לא הצמחונית היחידה ועם זאת, כמות הריקושטים שאני סופגת על כך שאני צמחונית לא מביישת מטווח ביום חלש: "למה את צמחונית? את חושבת שאם תהיי צמחונית לא יאכלו יותר פרות בעולם? מה את אוכלת בכלל? איך אפשר לא לאכול בשר? ונעלי עור את נועלת?" ומקנחים ב"את אוכלת את האוכל של האוכל שלי". אז זהו, שלא. אני לא אוכלת אספסת וגם לא רועה באחו.

 

החלטתי לקבץ את מכלול הדברים שמעצבנים אותי כצמחונית, מתוך שאיפה תמימה שצמחונים יכובדו בצמחוניותם, לפחות כפי שמכבדים בארץ את ציבור שומרי הכשרות.

 

למה אין מנות צמחוניות במסעדות?

צמחונים לא מעניינים את המסעדנים או את השפים, אחרת איך תסבירו מדוע כל כך מעט מסעדות מציעות מנות ראויות (ובכלל) לצמחונים? מי שאינו אוכל כמוני בשר, עוף, דגים ופירות ים ימצא את עצמו מסתפק ברוב המקרים בריזוטו, רביולי, ניוקי או משהו אחר ממשפחת הפסטה. מה רע בפסטה? אין רע. אני מתה על פסטה, אבל כמה מסעדות באמת משקיעות מחשבה ופרודוקטים טובים במנת פסטה? כשאני הולכת למסעדה אני רוצה לאכול משהו שאני לא מכינה לעצמי בבית (כלומר: לא ספגטי ברוטב עגבניות ובזיליקום), אני רוצה מנה מושקעת שמצריכה עבודה (מכונת הפסטה ממוקמת אצלי מעל המקרר, תודה) ופרודוקטים טובים ויקרים. אני רוצה ירקות "בשרניים", כגון חצילים ופטריות, פטריות טובות כגון ירדן, פורטובלו ופורצ'יני (ואם בא לכם להתפרע אז שנטרל, חצוצרת מוות ומורל ישמחו לבב צמחוני) ו...שמפיניון זה אאוט, למקרה שלא שמתם לב. אל תתביישו להוסיף אגוזים וגם פירות שיכולים להוסיף עניין, כגון: אננס, תאנים, קרמבולה או בננה. אני לא רוצה שתחסכו עלי.


תוספת, לא מנה עיקרית. סלט אנדיב, רוקפור ופקאנים     (צילום: יעל גרטי) 

 

ניוקי טוב יכול לגרום לי לפלבל בעיני (ע"ע ניוקי הערמונים של "טוטו", ניוקי פורצ'יני של "אדורה" וניוקי תרד וסנט מור של "מנטה ריי"), ריזוטו/רביולי טוב- כנ"ל. לביבות גזר וג'ינג'ר של "תפארת" ומנת האורז האדום של "מנטה ריי" גם הן אופציה ראויה. בתפריט של "כתית", לעומת זאת, יש מנה צמחונית אחת בלבד באגף המנות הראשונות (אנדיב ברוקפור) ואף לא עיקרית צמחונית אחת, מה שמבטא, לדעתי, חוסר עניין מוחלט בקהל הצמחונים. בין שני הקצוות ממוקמות המסעדות (ע"ע "מינה טומיי") המציינות ביובש בתפריט: "ניתן לקבל מנה זו בגרסה צמחונית", שפירושו: טופו, הרבה טופו. בעולם אוטופי מסעדה כמו "מינה טומיי" היתה יוצרת מנה מיוחדת (או שלוש) עבור הצמחונים במקום להעניק להם תחושה של סרח עודף/מיעוט מדוכא/מחק את המיותר.

 

לא משתלם כלכלית להיות צמחוני שאוכל בחוץ בצהריים: כדי לאכול לשובע יאלץ צמחוני להזמין ברוב המקרים 2-3 מנות ראשונות תמורת 80-100 שקלים, בעוד ידידו הקרניבור יקבל ארוחה עסקית הכוללת מנה ראשונה ועיקרית תמורת 49 שקלים.

 

תאמרו: תעזבי אותנו, באמ'שלך, לכי לאכול במסעדות צמחוניות. אז זהו, שיש ארבע מסעדות צמחוניות טובות במרכז ("משק ברזילי", "Human Nature", "Mezze" ו"שירלה"), שלוש מתוכן ממוקמות באזורים מאותגרי חניה, מציאת פרטנר לארוחה על טהרת פאטה פקאנים ובורגר צמחוני עשויה להיות מעט סבוכה ומעל לכל: אני מסרבת להסתפק בארבע מסעדות. אני רוצה לאכול במסעדות החדשות, הנחשבות, המסקרנות- מבלי לחוש תסכול.


גם אוכלי בשר יאהבו. תחתיות ארטישוק ממולאות קרם גזר(צילום: יעל גרטי)

 

מסעדות רבות טורחות להיות כשרות כדי לפתות את קהל שומרי הכשרות, אך כמה מסעדות מתאמצות לפתות את קהל הצמחונים? בודדות. הייתי רוצה לדעת מהו אחוז הצמחונים במדינה לעומת אחוז שומרי הכשרות, אך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא השכילה מעולם להתעניין בשני הקהלים הללו.

 

סלטים זה לא אוכל

"יש אצלכם שומרי כשרות?", שאלה ד' שארגנה קבוצת סועדים ולא ידעה שאני שומעת את השיחה. "לא", ענתה הבחורה בצד השני של הקו, "אבל יש לנו צמחונית אחת". "מה אכפת לי מצמחונית", ענתה ד', "שתאכל סלטים"! אז זהו, ד' יקרה, שסלטים זה לא אוכל. אי אפשר לשבוע מאכילת סלטים. גם חובב חסות מושבע זקוק למעט פחממות כדי לחוש תחושת שובע, גם חובבת נבטוטים זקוקה לאוכל חם. אתם עורכים אירוע? מזמינים לבשר על האש? אנא דאגו לאורחים הצמחוניים שלכם והכינו מנות פחממתיות או פחממתיות המשלבות חלבונים.

 

גם טופו זה לא אוכל

לא ברור לי כיצד הפך הטופו לברירת המחדל של הצמחונים ומדוע סבורים השפים כי הטופו הוא מתת האל לצמחונים. "זה העונש שלכם מאלוהים", אומר ידידי ג', "ויאמר אלוהים: אם את הבשר לא תאכלון, את הקלקר הזה אני נותן לכם וקורא בשמו טופו. טופו תאכלון". נכון, זה חלבון, אך מדובר בחלבון נטול טעם שעשוי להפוך לאכיל בתנאי שמטגנים אותו ואז, מה הועילו חכמים בתקנתם?

 

אז מה בכלל את אוכלת?

נון- צמחוניים, כך מסתמן, מגלים בורות מדאיגה באשר לעולמו הקסום של הצמחוני: "מה, לעזאזל את אוכלת אם את לא אוכלת בשר, עוף, דגים ופירות ים"?, שואל אותי טל, ידידי הקרניבור. "קטניות, דגנים, ביצים, ירקות, פירות, אגוזים", אני עונה. "חרטא, בקיצור", עונה טל ברגישות. ואם עד עכשיו דמיינתם צמחונים כיצורים שדופים וחיוורים המלחכים עשב חיטה בשעות בין הערביים, עכשיו יכול להיות זמן טוב להחליף שקופית: צמחונים אינם אוכלים בהכרח אוכל בריאותי או אורגני.


בלי עוף. נודלס עם פטריות ירדן                             (צילום: אוהד ריינהרץ)

 

אבל את צמחונית, מה את מבינה באוכל?

אין הכרח לאכול בשר כדי להבין באוכל: מי שמבין באוכל הוא מי שיודע ליצור צירופים נכונים ומרגשים בין מרכיבים, שיודע לטפל בתבונה במרכיבים, שיודע לקרוא תפריט או מתכון ולהרגיש את הטעמים על קצה הלשון, שיודע כבר מהמנה הראשונה במסעדה (גם אם היא צמחונית) האם לשף יש את זה - או לא. אם מישהו מבין באוכל ומגיש לי אוכל טעים- ממש לא משנה לי אם הוא צמחוני, טבעוני או רועה צאן אוזבקי.

 

אני לא מבין אותך ומרחם עליך

כן, גם זו תגובה שקיבלתי באשר להיותי צמחונית. להבין? זו הבחירה שלי. בשר מגעיל אותי, כבר 19 שנים. לפני 12 שנים החלטתי להתנזר ממנו באופן מוחלט. זו הבחירה שלי, כבדו אותה. אני מכבדת כל אדם בבחירתו: שומרי כשרות, צמחונים, טבעונים וגם את אלה שאינם אוכלים אלא פרי שנפל מהעץ. לרחם עלי? ממש אין צורך. אני אוכלת אוכל טעים, מגוון ומרגש, אם זה אצל אמי, בשלנית-על, אם זה אצלי במטבח (וסליחה על חוסר הצניעות) ואם זה אצל חברים או במסעדות מסוימות. אני מקפידה לאכול אוכל איכותי וטרי ולא מתביישת לפנק את עצמי במנות מושקעות גם בחיי היומיום.

 

ואחרון חביב: איך את כותבת על אוכל אם את צמחונית?

"ואת מקבלת הזמנות למסעדות?" הם שואלים. "איזה בזבוז! אלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים!". היי, מישהו פה צריך להיות צמחוני, לא?

 

ואחרי המניפסט הזה, צריך משהו לאכול, לא? אז הנה ארבע מנות צמחוניות טעימות שהייתי שמחה לפגוש במסעדות. שתיים מהן מעט בריאותיות, שתיים לא.

 

 

שני סוגי אורז בנוסח אסייתי


כדאי לנסות אורז אדום                                                (צילום: יעל גרטי)

 

אם עדיין לא הכנתם אורז אדום, שהוא סוג של אורז מלא, הרי לכם הזדמנות נוספת בדמותו של מאכל שזכה לתשואות בקרב משפחתי וחברותיי. השילוב של האננס עם פטריות שיטאקה, בצל ירוק וכוסברה- משגע. ניתן להכין את שני סוגי האורז מראש ולמזג עם הרוטב לפני ההגשה.

 

המרכיבים (ל- 6-8 מנות):

2 כפות שמן זית

1 כוס אורז אדום (להשיג בבתי טבע, "ווהאני" של "טעם טבע" מומלץ)

1 כוס אורז בר (אורז שחור, להשיג בבתי טבע)

מלח

פלפל שחור גרוס גס

50 גרם פטריות שיטאקה מיובשות

1-2 כפות שמן שומשום כהה

5 גבעולים (יחידות) בצל ירוק, שטופים וחתוכים לחתיכות באורך 1 ס"מ

חצי עד שני שליש קופסת שימורים של חתיכות אננס משומרות בסירופ, מסוננת היטב

חצי עד שני שליש חב' כוסברה טריה, עלים בלבד, שטופים וקצוצים

3-4 כפות רוטב סויה ("קיקומן" או "ימאסה" מומלצים)

 

אופן ההכנה:

  1. מכינים אורז אדום: מחממים כף שמן זית בסיר על אש גבוהה ומוסיפים כוס אורז אדום. מטגנים תוך כדי ערבוב במשך דקה, מוסיפים מלח ופלפל שחור גרוס גס ו- 2.5 כוסות מים רותחים. מחלישים את האש ומכסים. מבשלים במשך 20-30 דקות עד שהגרגרים רכים דיים -אך לא רכים מדי. אין צורך לחכות עד שכל המים יתאדו: טועמים, אם האורז מספיק רך, מכבים את האש, מסננים ומחזירים לסיר (בלי אש), מכסים ומניחים כך למשך 20 דקות נוספות, עד שהאורז יתייבש היטב.
  2. במקביל מכינים אורז בר, בצורה זהה, אלא שמוזגים 3 כוסות מים רותחים וממתינים מעט יותר (40 דקות לערך) עד שהגרגרים רכים דיים. מסננים ומחזירים לסיר (בלי אש) מכוסה, עד להתייבשות הגרגרים.
  3. משרים שיטאקה במים חמימים (שליש מים רותחים-שני שליש מים בטמפ' החדר). אחרי 10 דקות סוחטים היטב בעזרת הידיים וחותכים לרצועות דקיקות.
  4. מחממים מעט שמן שומשום במחבת. מטגנים בצל ירוק. כשהוא מעט מתקמט ומשחים מוסיפים שיטאקה ומטגנים במשך 1-2 דקות. מוסיפים מעט שמן שומשום במידת הצורך. מוסיפים אננס (מסונן היטב) ומטגנים במשך חצי דקה. מוסיפים 2-3 כפות רוטב סויה, כוסברה ומעט פלפל שחור גרוס גס. מערבבים בעדינות ומסירים מן האש.
  5. כששני סוגי האורז מוכנים ויבשים דיים מערבבים אותם בסיר עם הרוטב, על גבי אש נמוכה-בינונית במשך 2 דקות, כדי שכל הטעמים יתגבשו. מוסיפים עוד כף סויה, מערבבים ומסירים מן האש. מגישים חם או פושר.

 

חזור למעלה
אורז מלא עם בננות וקשיו

 

הרכות של הבננות, שמתמזגת נפלא עם חלב קוקוס וסויה, פוגשת את הקראנצ'יות של אגוזי הקשיו ויחד עם בצל ירוק הכל הופך יחדיו לתוספת מהירה וטעימה לאורז מלא, שאי אפשר להפסיק לאכול. ניתן להכין אורז מלא מראש ולשמור במקרר במשך יומיים-שלושה ולהכין את הרוטב לפני ההגשה. רוטב זה יתאים גם לאורז אדום או לאורז אדום מעורב עם אורז בר.

 

המרכיבים (ל- 3-4 מנות):

1 כף שמן זית

1 כוס אורז מלא עגול ("אורז חום אמריקאי" של "טעם טבע" מומלץ)

מלח

פלפל שחור גרוס גס

2 כפות שמן שומשום כהה

5 גבעולי בצל ירוק, שטופים וחתוכים לחתיכות באורך 1 ס"מ

4 בננות יפות, קלופות וחתוכות לפרוסות אלכסוניות

80-100 גרם אגוזי קשיו קלויים

3-4 כפות רוטב סויה

165 מ"ל (פחית קטנטנה) חלב קוקוס (מי קוקוס/קרם קוקוס)

 

אופן ההכנה:

  1. מחממים כף שמן זית בסיר על אש בינונית-גבוהה ומטגנים אורז מלא במשך חצי דקה עד דקה. מוסיפים מלח ופלפל שחור גרוס גס. מוסיפים 2.5 כוסות מים רותחים, מערבבים, מחלישים את האש ומכסים. מבשלים במשך חצי שעה או עד להתרככות הגרגרים- אך לא יתר על המידה. טועמים גרגר, אם הוא רך דיו מכבים את האש ומסננים. מחזירים לסיר (בלי אש), מכסים ומניחים בצד למשך 10-20 דקות, כדי שיתייבש היטב.
  2. מחממים כף שמן שומשום במחבת רחבה. מטגנים בצל ירוק עד שהוא מתקמט ומשחים מעט. מוסיפים כפית שמן שומשום ואגוזי קשיו, מטגנים במשך כמה שניות עד להזהבתם. מוסיפים כפית שמן שומשום ובננות, מטגנים במשך כמה שניות. מוסיפים רוטב סויה וחלב קוקוס, מערבבים בעדינות, כדי שחתיכות הבננה לא יתפרקו, ומסירים מן האש.
  3. כשהאורז יבש דיו מוסיפים אליו את הרוטב ומערבבים עד גבי אש נמוכה- בינונית במשך דקה, כדי שכל הטעמים יתגבשו.

 

חזור למעלה
לזניה חצילים ועגבניות


חברו הטוב של הצמחוני. חציל                                      (צילום: רחלי דהן)

 

לזניה נהדרת, מפנקת ומשביעה. ניתן להכינה מבעוד מועד ולחמם בתנור לקראת ההגשה.

 

המרכיבים (ל-6-8 מנות - תבנית פיירקס מלבנית):

3 חצילים יפים

מלח

שמן לטיגון: קנולה או שמן זרעי ענבים (להשיג בבתי טבע)

שמן זית

4 שיני שום, קלופות ופרוסות דק

10-12 עגבניות עסיסיות,שטופות

חופן עלי בזיליקום, שטופים וחתוכים גס

פלפל שחור גרוס גס

1 חב' דפי לזניה (יתכן שישאר עודף)

200 גרם גבינת מוצרלה, מגוררת

 

אופן ההכנה:

  1. פורסים חצילים לפרוסות בעובי חצי ס"מ ומניחים במסננת. מפזרים מלח ומניחים למשך שעה. שוטפים היטב מהמלח, סוחטים בעזרת הידיים ומניחים על גבי מגבת. מכסים במגבת נוספת ומייבשים היטב.
  2. מחממים שמן קנולה/שמן זרעי ענבים (בגובה 1 ס"מ לערך) במחבת גדולה או סיר רחב ומטגנים פרוסות חצילים עד להשחמתן. מוסיפים שמן לפי הצורך. מניחים על גבי צלחת עם נייר סופג (אני מגדילה לעשות ומניחה נייר סופג בין כל 3-4 פרוסות).
  3. מרסקים עגבניות במעבד מזון.
  4. מחממים כף שמן זית בסיר רחב על אש בינונית. מטגנים פרוסות שום עד להזהבה נאה. מוסיפים כף שמן זית, עגבניות מרוסקות ובזיליקום. מערבבים ומוסיפים מלח ופלפל שחור גרוס גס. טועמים ומתקנים תיבול במידת הצורך. מסירים מן האש.
  5. מחממים תנור לחום 200 מעלות.
  6. יוצקים מעט רוטב לתבנית פיירקס מלבנית כך שתחתית התבנית תכוסה. מניחים מספר דפי לזניה, יוצקים מעליהם מעט רוטב, מניחים פרוסות חצילים מטוגנים, שוב, מעט רוטב, מעט מוצרלה מגוררת וכך הלאה- עד שהתבנית תהיה מלאה, תוך כדי הידוק תמידי (המקפידים על היגיינה מוזמנים לעטות על הידיים כפפות חד פעמיות או שקיות ניילון נקיות). מוודאים שהשכבה העליונה של דפי הלזניה שוחה כיאות בהרבה רוטב (אחרת היא תצא קשה) ומכניסים לתנור, למשך 40-50 דקות, עד שדפי הלזניה העליונים נראים אפויים היטב. מגישים חם.

 

חזור למעלה
ריזוטו עם ארבע פטריות


גרגרים עגולים. אורז לריזוטו                                        (צילום: אסף רונן)

 

ניתן להכין את הציר מראש ולאחסן בכלי פלסטיק במקפיא במשך חודשים ספורים או כלי זכוכית במקרר, במשך שבוע-שבועיים.

 

המרכיבים (ל-2-3 מנות):

לציר הירקות:

1 כרישה, שטופה היטב וחתוכה גס

2 גזרים, קלופים וחתוכים גס

1 בצל, קלוף

1 קישוא, שטוף וחתוך גס

1 שורש פטרוזיליה/סלרי, קלוף וחתוך גס

2 גבעולי טימין, שטופים

1 גבעול מרווה, שטוף

1-1.5ליטר מים

לריזוטו:

50-100 גרם חמאה

1 כוס יין לבן יבש

1 כוס אורז לריזוטו מזן ארבוריו, קרנרולי או ויאלונה נאנו

מלח

פלפל שחור גרוס גס

1 ליטר ציר ירקות (ראה לעיל)

30 גרם פטריות פורצ'יני מיובשות (להשיג במרכולים גדולים או בחנויות מתמחות/מעדניות)

30 גרם פטריות שנטרל /חצוצרת המוות, מיובשות (להשיג בחנויות מתמחות/מעדניות)

1 חב' קטנה של פטריות "ירדן", מנוגבות קלות, חתוכות לפרוסות ברוחב 1 ס"מ

שמן זית

1 חב' קטנה של פטריות פורטובלו, מנוגבות קלות, חתוכות לפרוסות ברוחב 1 ס"מ

80 גרם גבינת פרמזן מגוררת

1/2 מכל (125 מ"ל) שמנת לבישול

 

להגשה: עירית טריה, קצוצה

 

אופן ההכנה:

  1. מכינים ציר ירקות: מבשלים את כל הירקות במים עד להתרככותם, במשך חצי שעה עד שעה, על אש נמוכה.
  2. מכינים את הפטריות: משרים פורצ'יני ושנטרל/חצוצרת מוות במים חמימים למשך 5-10 דקות, מוציאים וסוחטים היטב בעזרת הידיים. מחממים מעט חמאה במחבת גדולה על אש בינונית-גבוהה ומטגנים עד להזהבה נאה. מניחים במסננת בצד.
  3. מחממים שוב מעט חמאה במחבת ומטגנים פטריות ירדן עד להזהבה נאה. מוסיפים למסננת.
  4. מחממים מעט שמן זית במחבת נקיה ומטגנים פורטובלו עד להשחמתן. מוסיפים למסננת.
  5. מביאים את הציר לרתיחה ומכבים את האש.
  6. ממיסים חמאה בסיר על אש בינונית-גבוהה ומטגנים את גרגרי הריזוטו כך שיהיו מצופים בחמאה מכל הצדדים. מתבלים במעט מלח ופלפל שחור גרוס גס. מוזגים לסיר חצי כוס יין לבן ומערבבים עד לספיגתו בגרגרים. מוסיפים עוד חצי כוס יין ומספיגים בגרגרים. מוזגים מצקת מהציר ומספיגים וממשיכים כך, מצקת אחר מצקת, על אש נמוכה-בינונית, עד שהגרגרים רכים דיים אך לא רכים מדי. לקראת הסיום מוסיפים את הפטריות, שמנת, פרמז'ן, מלח ופלפל שחור גרוס גס ומערבבים בעדינות. טועמים ומתקנים תיבול במידת הצורך. מגישים מיד, מעטרים בעירית קצוצה.

 

חזור למעלה
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לא חייבים טופו. סלט עגבניות שרי וגבינת חלומי
צילום: יעל גרטי
צילום: יעל גרטי
אפשר בלי בשר. קישואים עגולים ממולאים
צילום: יעל גרטי
מומלצים