בפינות חבויות ביערות ובאתרי קק"ל ברחבי הארץ, מבצבצים לצד שורשי העצים, גם שורשים אחרים, היסטוריים, המספרים את סיפורה ארץ ישראל מאז ימי קדם. בשנים האחרונות פיתחה ושדרגה קק"ל בסיועה רשות העתיקות עשרות אתרים ארכיאולוגיים והכשירה אותם לביקורי הקהל הרחב. מדי יום במהלך חול המועד נפרסם מסלול סיור בשניים מבין האתרים. והיום: חורבת רימון ביער להב ותל איילון בפארק איילון-קנדה שבעמק איילון.
חורבת רימון שוכנת בדרום שפלת יהודה, בפאתי יער להב, כחצי קילומטר מדרום לקיבוץ להב. הגבעה שבראשה נמצאת החורבה (470 מ') משקיפה על בקעת יבל, שאדמותיה הפוריות העניקו את מקור המחיה העיקרי של היישוב. שרידי היישוב הקדום שהתקיים כאן, ובהם מערות רבות, משתרעים על פני כמאה דונם.
בית הכנסת הוא המבנה המרשים באתר וכמעט היחיד שנחפר בו. הוא נוסד
| יער להב |
|
| מידע נוסף |
|
יער להב משתרע על פני יותר מ-30,000 דונם. במקום חניוני נופש פעיל, מסלולי אופניים, מצפורים ואתרים ארכיאולוגיים. ביער פועל "מרכז ג'ו אלון" ובו מוזיאון לתרבות הבדווים, כולל תצוגה עשירה של התרבות החומרית של הבדווים, אוהל בדווי, אפשרות להאזנה לסיפורי עם ועוד. פתוח כל השבוע, הכניסה בתשלום. |
|
|
|
|
במאה ה-3 על מבנה ציבורי קדום יותר, שטיבו אינו ברור. ממבנה זו נותר בסיס במזרח בית הכנסת ובו שלושה אדנים של עמודים. בשברים של פריטים ארכיטקטוניים מעוטרים, כגון משקופים וכותרות השתמשו לבניית בית הכנסת המחודש, שנבנה במאה ה-6.
לפני כן הוקף בית הכנסת במתחם מלבני גדול (34X30 מ'), כך שהשתלב בפינתו הצפונית-מערבית של המתחם ומסביב לו הוקמו חדרים. קירות החדרים נשמרו בחלקם לגובה שלושה מטרים. ממערב לבית הכנסת וצמוד אליו יש מרחב מאורך, שאותו מילאו בכוונה בעפר. בתוך עפר זה גילו החופרים עשרות רבות של כלי ברונזה ותכשיטים. הממצא המלהיב ביותר בעפר היה שני כלי חרס שהכילו יחד 47 מטבעות זהב מהמאות ה-4 וה-5 לספירה.
השרידים שנראים כיום הם בעיקר של בית הכנסת מהמאה ה-6 לספירה. שני טורי עמודים, בני שלושה עמודים כל אחד, חילקו את חלל בית הכנסת לאולם מרכזי ולשתי סיטראות. יסודות העמודים נראים היטב גם בימינו. הרצפה המפוארת של בית הכנסת הונחה בסוף המאה ה-6 לספירה. היא עשויה לוחות אבן מונחים בקפידה בשורות ישרות. במרכז הרצפה נחקקו חמש רוזטות בעלות שישה עלים ומנורה בעלת שבעה קנים.
בית הכנסת. חורבת רימון
חורבת אבו חוף - במורדות שלמרגלות מצפור קראל. בחורבה נמצאו שרידי יישוב מהתקופה
הביזנטית ובכללם שתי כנסיות מהמאות ה-6 וה-7 לספירה, שעמודיהן מוטלים על הקרקע. בכנסייה הדרומית מהשתיים היה חדר תת-קרקעי, שבו כנראה נמצא בעבר חפץ מקודש. בחורבה התגלה מבנה קולומבריום יוצא דופן בכך שהוא בנוי מאבן ולא חצוב בסלע, כמקובל בשאר מבני הקולומבריה בשפלה.
תל חליף - כאן, מצפון לקיבוץ להב, מזהים החוקרים את רימון המקראית, לפני שהיישוב עבר לאתר של חורבת רימון. היישוב נזכר בנחלת שבט שמעון (יהושע י"ט 7). בתל התגלו שרידי עיר מבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה. בתקופה הישראלית הקדומה שכנה כאן עיר גדולה, שחרבה כנראה במסע סנחריב מלך אשור (701 לפנה"ס). באתר התגלו שרידי יישוב גם מתקופות מאוחרות יותר. התעלות שנראות בתל הן ביצורים תורכיים מימי מלחמת העולם הראשונה.
חורבת חליף - נמצאו שרידי כלים מהתקופה המצרית, ובסמוך מערות קבורה יהודיות מן המאה ה-2 וה-3 לספירה, עדות לקיום יישוב יהודי בשפלה לאחר מרד בר כוכבא.
יער להב. עדויות לקיום יישוב יהודי לאחר מרד בר כוכבא
הכביש ללהב (כביש מס' 3255) מסתעף מכביש בית קמה - באר שבע (כביש מס' 40), חולפים על פני דביר ומגיעים לכביש הגישה ליער להב (בין סימני 8-9 ק"מ).
הנתונים הטבעיים של עמק איילון הפכו אותו כבר בימי קדם למקום מבוקש מאוד. מלבד הקרקעות הפוריות והמעיינות השופעים, נודע למקום ערך אסטרטגי, שכן הוא חלש על הדרך ממישור החוף לבית חורון ולירושלים. קרבות רבים ניטשו על השליטה בעמק. אחד המפורסמים שבהם הוא מלחמת יהושע במלכי הכנענים, שהסתיימה בקריאה המפורסמת: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון (יהושע, י', 12).
בפארק איילון נותרו שרידים ארכיאולוגיים חשובים, שכדאי להכירם:
כאן נמצאים שרידי היישוב המזוהה עם איילון המקראית, עיר בנחלת שבט דן
| פארק איילון-קנדה |
|
| מידע נוסף |
|
פארק איילון-קנדה משתרע על פני 7,000 דונם, מצפון לכביש ירושלים - תל אביב, בקטע שבין מושב שואבה ולטרון. הפארק עשיר ביערות נטע אדם ובמיוחד בעצי בוסתן הפזורים במרחביו. קק"ל טיפחה את עצי הבוסתן, הוסיפה נטיעות משלה והכשירה את הפארק לבילוי בחיק הטבע בעזרת קהילת קנדה. |
|
|
|
|
(יהושע, י"ט, 42), שעל שמה נקרא העמק כולו. למרגלות התל נחפרו בארות אחדות. איילון נזכרה בכתובים כבר במכתבי אל-עמארנה שבמצרים (מאה 14 לפנה"ס). מאוחר יותר, המלך רחבעם ביצר את העיר במסגרת שרשרת הערים המבוצרות שהקים סביב יהודה.
בתל איילון נראים שרידי המבצר הצלבני קסטלום ארנולדי. המבצר נבנה בראשית המאה ה-12 על ידי המלך הצלבני פולק מאנז'ו, כחלק ממערך ההגנה על הדרך מיפו לירושלים. המבצר חולש על צפון עמק איילון. חלקי המבצר הנראים כיום כוללים חלק מהחומה המערבית וקטע קטן מהחומה הדרומית.
למרגלות התל נמצא שטח מקסים של טרסות ובוסתנים. לתל איילון מגיעים ב"דרך התמר" - דרך עפר מסומנת בשחור היוצאת מהעיקול החד שבמזרח הדרך הסלולה המקיפה את עמק המעיינות.
עמק באורך כקילומטר וחצי שלאורכו נותרו שרידים מעניינים ממערכת המים של העיר הרומאית אמאוס. שתי אמות המים שנראות בעמק נבנו בתקופה הרומית המאוחרת (המאות ה-3 וה-4 לספירה). הן עשויות חוליות אבן שלאורכן נחצבה תעלה. האמה העליונה מתחילה בחורבת עקד ואילו האמה התחתונה מתחילה במעיין נקבה תת-קרקעי בעמק המעיינות.
לאורך הדרך כולה נראים שרידים קדומים וגיתות חצובות. מעניין במיוחד "הקבר הרומי" - אחוזת קבר משפחתית חצובה בסלע בולט.
לאורך מסלול ההליכה צומחים עצי בוסתן, בעיקר עצי תאנה, זית, רימון וגפן. המסלול מסתיים במעיין התמרים (עין ניני) - מעיין הנובע מתוך נקבה חצובה, שדפנותיה בנויות אבן. הנקבה היא חלק ממפעל השקיה קדום, כנראה מן התקופה הביזנטית. מי המעיין זורמים כיום באמת מים קצרה לאגם המשמש לנופש.
תל איילון. מזוהה עם איילון המקראית
מבנה קבר המנציח את הדמות האגדית של המצביא המוסלמי אבן ג'בל, שנספה על פי המסורת במגיפה שפרצה בקרב הכוחות המוסלמים באמאוס (639 לספירה). כתובת שנמצאה על משקוף הכניסה לקבר מעידה כי המבנה הוקם על ידי מנכורש, המושל הממלוכי של מצודת ירושלים (1288 לספירה). מכאן יש תצפית מרהיבה לעבר מישור החוף.
סמוך לכניסה לפארק נמצא מבנה בית מרחץ מהתקופה הרומאית, שנותר כמעט בשלמותו. אמה בנויה הובילה את מי המעיינות אל בית המרחץ. שמו הערבי של המקום הוא שיח' עוביד. על פי המסורת הערבית שיח' עוביד, המצביא הראשי של הצבא המוסלמי, מת במאה ה-7 במגפת אמאוס. הכניסה לתוך בית המרחץ אסורה מסיבות בטיחות.
גשה לעמק המעיינות ולבוסתני תל איילון: מהכביש המהיר ירושלים - תל אביב פונים בצומת לטרון לכיוון מבוא חורון ורמאללה (כביש מס' 3). פארק איילון משתרע מימין לכביש ומשמאלו, במרחק של כקילומטר אחד מהצומת.
- צילומים: רשות העתיקות, ארכיון הצילומים של קק"ל ויעקב שקולניק
- למסלולים ארכיאולוגיים בהר ברניקי ובשוני - לחצו כאן
- למסלולים ארכיאולוגיים בתל בית ציידה ובעין קובי - לחצו כאן
- למסלולים ארכיאולוגיים בעין חצבה ובתל יזרעאל - לחצו כאן
