אוכל

ביקורת מסעדה: "מקום עם בשר"

הבשרים של "מקום עם בשר" בנווה צדק טובים, רכים, נימוחים אבל מה שמסביב להם טעון שיפור. אמיר קמינר נוגס בבשר החי

אמיר קמינר פורסם: 12.12.07 , 12:40

נווה צדק, השכונה התל-אביבית החלוצית, חוגגת השנה ‭,90‬ וגם הפכה לאחרונה מוקד משיכה ליהודי צרפת שרוכשים בה בתים. אולי זה מפני שהשכונה, שהקלישאות מכנות אותה "ציורית‭,"‬ מזכירה להם את סמטאות רובע מארה היהודי בפריז. לאור הפלישה הפרנסאווית, אתרי ההסעדה בשכונה לא מפסיקים להתרבות וסוזאנה כבר לא שוכנת בדד - ממקום הבילוי הטרנדי דלאל ועד גלידריות נהדרות.

גם המדור מוצא עצמו לאחרונה נמשך יותר ויותר לנווה צדק, וכך נקלעתי ל"מקום עם בשר‭,"‬ מסעדה חדשה ששואבת השראה ממקדשי בשר ניו-יורקיים ומנסה לתת פייט לבשרית מבוססת השוכנת בסמוך ‭.NG -‬ הקולגות שלי התפלגו ביחס למקום עם בשר: אחד ניאץ וגידף ‭")‬שירות חובבני, מנות תפלות ובשר באיכות ירודה‭,("‬ בעוד השני שיבח ‭")‬סטייק מענג, שירות נעים וקשוב, עוגה עשירה‭.("‬ לך תדע למי להאמין.

ידידתי ההריונית א‭,'‬ החביבה והגרגרנית, שתמיד כיף להתדיין איתה בסוגיות קולינריות, הכריזה שהמבקר מבית הלל צודק, וזאת על סמך ביקורה במקום. הצעתי לה לשוב איתי לזירת הפשע. למרות שהיא או-טו-טו יולדת את הצאצא השלישי, א' נעתרה לחבור לאורגיית הבשרים.

החלל המעוצב על טהרת השחור רחש בעובדי מגדל שלום ומגדל אפריקה ישראל, שהמסעדה נמצאת למרגלותיהם. אלה באו לכבוד תפריט העסקית, שנקבע לפי המנה העיקרית. הראשונות היו סבירות אך לא מלהיבות: א' אהבה את הקרפצ'יו בשר, אבל הסכימה איתי שסלט הרוקט היה סתמי, גם בגלל הבייקון החרוך והיבש מדי. הסלט הספרדי (שעועית, בצל סגול, פטרוזיליה‭,(‬ למרות שמו המפתה, לא הפעים. הוא היה תפל, ולא ברור מה בדיוק הופך אותו לספרדי.

לנוכח הראשונות כבר נטיתי להסכים עם המבקר מבית שמאי, אבל למזלו של המקום, העיקריות שיפרו פלאים את המצב. א' הצליחה לדחוס לבטנה התפוחה כמויות בשר שהדהימו אף אותי, בעל הקיבולת האינסופית. היא חיסלה, בעזרתי, סטייקים (אנטרקוט וסינטה) ומדליוני פילה, ופסקה: "הבשר מצוין". הסכמתי שהנתחים אכן טובים, רכים, נימוחים, אבל רטנתי על הנטייה של השף לפזר מלח גס על כל דבר אם אתם לא בקטע של מלח גס, כדאי שבשלב הזמנת המנות תבקשו להימנע מכך.

ההמבורגר הגיע כמעט נא מבפנים, ולנשים בהריון, כידוע, רצוי לא לנשנש בשר חי. אז שלחנו אותו להשתזף עוד טיפה, אבל אז הוא הגיע שחום יתר על המידה. בסופו של דבר הוא היה בסדר, אבל שגרתי.

באגף התוספות א' התמכרה למגדל טבעות הבצל. אני, מצדי, לא נפלתי מעיגולי הצ'יפס הדקיקים והפריכים, וגם לא מהסלט הבנאלי. עדיף להוסיף שישה שקלים ולהתמוגג מגראטן תפוחי אדמה ומהתרד המוקרם.

למרות שכבר לא יכולתי לזוז, א' התעקשה שאני חייב לנסות את עוגת השחר, עוגת ביסקוויטים עם קרם וניל ושוקולד מעל. זה היה אמור להיות סיום הולם, אבל מאחר שהייתי במצב של האבסה מוחלטת, לא הצלחתי להתרגש מהיצירה. היא הייתה נחמדה, וזהו.

בעודה מתענגת על הבישקוטים, הכריזה א‭:'‬ "זהו מקום לאוהבי הבשר שלא מעניין אותם ההתקשקשות שמסביב. הוא מצוין לאנשים עם סוכרת, ובמיוחד סוכרת הריון, שצריכים לוותר על הפחמימות והסוכר‭."‬ המדור גורס שרצוי מאוד לשפר את הראשונות והתוספות של העסקית, ואז נשמח לשוב. בכל מקרה, אחרי הזלילה הגדולה לא הייתי מסוגל לחזור לעבודה. הייתי כל-כך כבד ומדושן, שנאלצתי לחזור לדירתי - השתרעתי על הספה ועד מהרה שקעתי בשלפשטונדה מתוקה.