חולות חלוצה: באמצע שומקום

איך מגיעים? יוצאים מבאר-שבע, על כביש 40 (לאילת דרך מצפה רמון). בדרך אפשר להתענג על מרבדי הירק שסידר לנו הגשם הראשון, ואפשר לפצוח בקפה של בוקר בחורשות האשלים שנמצאות מימין לכביש, ליד אזור התעשייה של עמק שרה. עוברים את ההסתעפות לירוחם, עוברים את צומת הנגב, וכשמגיעים לצומת משאבים, כקילומטר צפונה מקיבוץ משאבי שדה, פונים ימינה לכיוון צאלים ורביבים. כשני קילומטר מהצומת מערבה, תראו מימינכם את פארק גולדה וממש מול, בצד שמאל של הכביש, תראו שרידי משטרה בריטית וחניון קטן. מומלץ לעצור כאן ולהתעדכן בפרטי הקרובות שנערכו כאן במלחמת העצמאות, ובפרט על אזור עוג'ה אל חפיר, זה האזור שבו אתם נמצאים.

עוברים את רביבים, ובין קילומטר 166 ו-167, שימו לב שמאלה - דרך עפר מסומנת כחול ממתינה לכם כדי להוביל אתכם אל הגן הלאומי של חרבת חלוצה. עוד קילומטר נסיעה, בדרך העפר, ואתם בלב העיר. היום יש שם רק גלי אבנים, רוב החוקרים סבורים ששודדי אבנים מעזה פשוט פירקו אותה לגמרי במאות האחרונות, ומה שנותר, כוסה בחולות הנודדים. אבל בעבר היתה זו עיר נבטית חשובה. במפת מידבא הקדומה, היא מתוארת בעיר גדולה, עם חומה ומגדלי שמירה, בתוכה בניינים גדולים אדומי גגות. אל תשקיעו מאמץ לחפש אותם. כבר מאות שנים שאין להם זכר. אבל העובדה שבחלוצה היתה בה באר מים עתיקה ששמרה על מימיה מאות בשנים, גרמה לכך שכמעט כל חוקר ארכיאולוגיה עצר בה במאות האחרונות, ובמאה הקודמת, נמצאו בה הממצאים הראשונים שמלמדים על תולדותיה. שיטוט בגן הלאומי יגלה שרידי כנסיה ביזנטית, שרידי תיאטרון מהתקופה הנבטית (נראה לכם, "פסטיבל תיאטרון נבטי אחר" בנגב?), וגם אתר קבורה בנוי מאבני גזית.

הנבטים היו עם של נוודים ששלטו על דרכי המסחר בין מואב למצרים ומשם לעומק יבשת אפריקה. בחלוף השנים, וברבות עושרם החלו להשתקע ולהקים להם ערים, וסופם שנטמעו בקרב הכובשים הרומים, במאות הראשונות לנצרות. שרידי תרבותם העשירה, חקלאותם המתוחכמת שהשכילה לנצל כל טיפת מים בנגב הצחיח, מבני הציבור והפולחן שלהם השתמרו ושוחזרו בערים המרכזיות בהן ישבו: עבדת ממשית, שבטה וניצנה. חלוצה היתה תחנה מרכזית בשרשרת הדרכים בהם שלטו, והתחנה הקרובה ביותר אל נמל עזה ואל גבול מדינת יהודה. בזמנם של הנבטים היתה זו עיר מחוז חשובה, בתקופה הנוצרית ישב בה בישוף, גם בתקופה הערבית היתה זו עיר חשובה. בראשית המאה הזו הוקם בה כפר קטן על ידי ערבים מעזה, והוא ננטש ב-1948. שרידי הבתים שלו נמצאים סביב הבאר העתיקה. הנבטים.

מי שיבקר באתר יראה, פרט לשרידי המבנים הללו, חלק מביצורי העיר העתיקה, לרבות מגדל שמירה אחד המתנשא לגובה של כמעט 10 מטרים מעל סביבתו, גבעה עגולה שמחביאה בתוכה שירידים של תיאטרון גדול. התיאטרון התגלה כמעט במקרה על ידי תלמידים מבית הספר ברביבים שחפרו באזור, רצפתו, כך משערים, עדיין חבויה בעומק של 5-6 מטרים תחת האדמה. קרוב לודאי שחלקים נרחבים מהעיר הקדומה עדיין חבויים תחת מעטה גדול של אבק ולס, ומחכים לגילויים. אולי זה מה שיעשו שם הפלסטינים - יחפרו ויגלו היסטוריה, תוך מאבק עיקש בנדידת החולות.

אחרי שהתפעמתם, תוכלו למשוך מזרחה אל הדיונות הענקיות של חולות חלוצה, אלה שאמורות להימסר לידי הפלסטינים. אלו חולות נודדים שמוצאם מצפון סיני וחוף הנגב. חלקם הגיעו במקורם ממניפת הסחף של הנילוס ואפילו מהרי האטלס. הרוח הסיעה אותם לכאן, והיא ממשיכה לעשות זאת גם כיום. הדיונות שממזרח לעיר הנבטית הקדומה עשויים להגיע לגובה של 10 מטרים. אם תגלו דיונה כזו, ממזרח לכביש, תוכלו לגלוש ממנה על גבי שקית ניילון. ברכב? רק אם אתם ממש מיומנים בנסיעה בחולות, או אם באתם עם נגמ"ש. לא מומלץ להיתקע כאן ולשקוע עד הפגוש.

אם אתם עם רכב שטח, אפשר להמשיך בטיול. אנחנו ממליצים לכם להמשיך דרומה עם השביל המסומן כחול, הוא יוביל אתכם , לאחר כעשרה קילומטרים דרומה מחלוצה, אל האתר של העיר רחובות שבנגב. מהשביל הכחול שלכם מתפצל בנקודה הזו שביל מסומן שחור, ובצומת הזאת מומלץ לעצור, לרדת לסיור מקיף באתר. גם זו עיר נבטית, והיא יושבת על מה שהיה פעם הדרך העתיקה מחברון, דרך באר שבע לסיני ודרום הערבה. החוקרים שפקדו את המקום בשתי המאות האחרונות אמנם ראו מצבורי אבן ענקיים שלימדו אותם כי היתה כאן עיר, אבל לא היה להם זמן, או מספיק דמיון, כדי לנסות ולתאר את מבנה העיר הזו. באמצע שנות השבעים חפר כאן צוות של האוניברסיטה העברית בירושלים, הצוות הזה חשף בעיקר כנסיה גדולה ומפוארת שנבנתה על גבול העיר. היתה זו, כנראה, אחת הכנסיות המפארות בנגב. מתחת לבמת הכנסייה התגלתה קריפטה (קמרון גדול שבו נשמרים שרידים מקודשים) שהכניסה איליה היא משני גרמי מדרגות. סמוך לכנסיה יש בית קברות גדול, ואפשר להתרשם שעיר גדולה התקיימה כאן, בטרם נבזזו חורבותיה (החוקרים משערים שתושבי המדבר פירקו את אבניה, השתמשו בהם או לבנייניהם, או שפשוט מכרו אותן).

מרחובות יש דרך עפר מסומנת שחור שיורדת דרום-מערבה עד לכביש המוביל למצפה הר קרן. ההר הזה גם יעזור לכם להתמצא בשטח, אם חלילה איבדתם כיוון - האנטנות שלו נראות למרחוק.

מי שירצה, יוכל להיכנס לאחד הערוצים של נחל לבן ולהנות מגלישה בדיונות שגובהן, לעתים, למעלה מעשרה מטרים. מי שהספיק לו - יפנה שמאלה בכביש להר קרן, ובעוד כשישה קילומטר של נסיעה יגיע לכביש 211. מכאן שמאלה, לצומת טללים והביתה.

מי שרוצה לישון באזור, יוכל למצוא חדרי אירוח נוחים ופשוטים באורחן משאבים, קיבוץ משאבי שדה. החדרים מסודרים ונקיים, השירות מקצועי, יש פינת חי בקרבת מקום וחדר אוכל שמספק ארוחות בוקר טובות ומשביעות. טל. 6565134-08. המקום יכול לשמש גם כאתר יציאה טוב לטיולים לאזור שדה-בוקר ועבדת. מרחק של כחצי שעה נסיעה.