ההבטחות של ברק: קיים או לא קיים?

אהוד ברק, מועמד מפלגת העבודה לראשות הממשלה, התמודד אך לא מזמן על אותו תפקיד. בבחירות שנערכו במאי 1999, הוא נאבק מול בנימין נתניהו. לפני שביצע נחיתה רכה בלשכת ראש הממשלה, פיזר ברק הבטחות על גבי הבטחות, שנקלטו באוזני בוחריו. ערב בחירות פברואר 2001 בדקנו באיזו מידה עמד ברק בעשר מהבטחותיו.

1. שלום וביטחון

ברק הבטיח לישראל שלום וביטחון. במצע מפלגת העבודה נכתב בעמודה שעסקה ב"שלום וביטחון": "נשמור על ירושלים מאוחדת לנצח. לא נסכים לעולם לחזור לקווי 1967".
ברק לא עמד בהבטחתו להשיג שלום, וגם ביטחון התושבים ירד בצורה חדה מאז אוקטובר 2000. אין חולק על כך שראש הממשלה השקיע את מירב המאמצים במסעות דילוגים שנועדו להשגת שלום בין ישראל לעם הפלסטיני, אבל בתחילת אוקטובר 2000 – בעיצומו של המשא ומתן המדיני - פרצה בישראל אינתיפאדה חדשה, שבה נהרגו עשרות יהודים, מאות ערבים, ועוד אלפים נפצעו. הסכם שלום טרם נחתם, אף על פי שברק היה קרוב אליו מאוד בקמפ דיוויד ומאוחר יותר, לאחר שממשלת ישראל השיבה בחיוב להצעת הגישור של נשיא ארצות הברית היוצא, ביל קלינטון.

2. הוצאת צה"ל מלבנון

ברק הבטיח כי אם ייבחר לראש ממשלה, יפעל להוצאת חיילי צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון עד יוני 2000, שנה בלבד ממועד כניסתו לתפקיד. הבטיח, ואכן יצא מלבנון תוך פחות משנה - ב-23 במאי 2000. בכך הוא שם קץ ל-18 שנות לחימה, שגבו כ-1,200 קורבנות ישראלים.
ברק אמנם פעל קודם לחידוש השיחות עם סוריה, אולם נוכח כי הסיכוי להשגת הסכם שלום עמה קטן בגלל דרישותיה המופרזות, ולפיכך החליט לסגת מלבנון, באופן חד צדדי, בחשכת הלילה. הנסיגה הושלמה תוך שעות ספורות וללא נפגעים. הגבול החדש בין ישראל ללבנון סומן ואושר על ידי משקיפי או"ם.

3. דאגה לרווחת הזקנה מבית החולים בנהריה

ברק הבטיח לפעול לחיזוק מערכת הבריאות, וחזר והזכיר כי ידאג לרווחת הזקנה ששכבה במסדרון בבית החולים בנהריה. הבטיח וקיים, אם כי בקושי רב: בשנה הבאה ייחנך בבית החולים מגדל אשפוז חדש, שהקמתו החלה מיד לאחר שנכנס לתפקיד.
עם זאת, מיד לאחר עליית ברק לשלטון, שבתו הרופאים במשך 125 ימים, החולים סבלו ומאות אלפי ניתוחים בוטלו. בסופו של דבר הסתיימה השביתה בהעלאת שכרם של הרופאים המתמחים ב-25 אחוזים, בקיצור תורנויות לפחות מ-24 שעות ובהבטחה מצד הרופאים שלא לשבות במשך עשר השנים הבאות.

4. יצירת 300 אלף מקומות עבודה חדשים

ברק הבטיח להוריד את רמת האבטלה בישראל. בשעה שנבחר היה המשק נתון במיתון קשה, והוא הצהיר כי בארבע שנות כהונתו ייצור 300 אלף מקומות עבודה חדשים. זה לא קרה, אם כי גם תקופת כהונתו היתה קצרה ביותר.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אמנם ירד שיעור האבטלה בשנת 2000, אך בצורה מתונה בלבד. בשנה החולפת נרשמה אבטלה בשיעור של 8.8%, לעומת 8.9% ב-1999. זה לא הבדל משמעותי. המובטלים שכיכבו בקמפיין הבחירות של ישראל אחת עדיין מובטלים גם היום.

5. צמצום העוני

במצע מפלגת העבודה תחת הערך "כלכלה וחברה" נכתב, כי "משק חופשי והשקעות ממשלתיות נבונות בתשתיות אנושיות ופיזיות בתחומי החינוך, הבריאות והתעבורה יאיצו את הצמיחה וייצרו תנאים ליציאת קבוצות רבות ממעגל המצוקה והעוני". ברק קיים ולא קיים, משום שהושגה צמיחה, אולם שיעורי העוני בקרב השכבות החלשות גדלו.
ברק גאה בעיקר במדיניות הכלכלית של ממשלתו שהביאה לצמיחה. לפי נתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במאי 2000, חלה צמיחה של ארבעה וחצי אחוזים ברבעון הראשון של השנה, היצוא גדל ב-13.7 אחוזים, התוצר העסקי צמח בשבעה אחוזים בשיעור שנתי ונרשמה האצה בפעילות הכלכלית. ואולם לפי דו"ח העוני, שהתפרסם בדצמבר 2000, יותר מ-600 אלף איש חיים בארץ מתחת לקו העוני.

6. הורדת המסים

ברק הבטיח להוריד מסים. מיד לאחר שנבחר, הרכיב יחד עם שר האוצר, אברהם שוחט, את ועדת בן-בסט, כדי שזו תציע רפורמה במערכת המס, אשר תאפשר להוריד את המסים שמשלם האזרח לפחות מ-55 אחוזים. קיים חלקית: ועדת בן בסט אכן הציעה שורה של המלצות לרפורמה במערכת המס, בהן הורדת שיעור המס ל-35% והטלת 25% מס על רווחי הון ורווחי תוכניות חיסכון ו-10% מס על עזבונות, אבל הרפורמה הוקפאה בשל התנגדות גוברת של סקטורים רבים, ובראשם הסתדרות העובדים.

7. גיוס בני הישיבות

גיוס החרדים לצה"ל היה אחד ממוקדי הקמפיין של ברק, תחת הכותרת "עם אחד, גיוס אחד". "גיוס החרדים לצה"ל", נכתב במצע העבודה, "הוא צו השעה". ברק לא קיים ולא גייס. להיפך. הוא פעל כדי לפטור את החרדים משירות, וקומם עליו את בוחריו מהשמאל ומהמרכז החילוני.
ועדת טל, שבדקה את נושא גיוס בני הישיבות, המליצה כי אלה שלא יתגייסו במשך שלוש שנים לצבא יקבלו פטור קבוע משירות צבאי, והציעה לפצות את המתגייסים בתגמול על פי הנוסחה "מי שנותן יותר, מקבל יותר". מסקנות הוועדה הפכו לחוק טל, בו תמך ברק בהצבעה בכנסת. ברק נימק את התמיכה בחוק כאילוץ שיביא לתמיכת ש"ס בהסכמי קמפ-דייוויד. לאחר שנכשלו השיחות בקמפ-דייוויד ולקראת הבחירות, הוא היכה על חטא והתגייס כדי להפיל את החוק.

8. הורדת שכר הלימוד באוניברסיטאות

ברק הבטיח כי יפעל להורדת שכר הלימוד של הסטודנטים בישראל. הסטודנטים, ששבתו בתקופת כהונתה של ממשלת נתניהו, בירכו על הבטחתו ותמכו בו, אך עד כה שכר הלימוד לא פחת. ועדה בראשות השופט אליהו וינוגרד אמנם קבעה באחרונה, כי תוך חמש שנים יש לפעול להורדת שכר הלימוד ב-50 אחוזים, וערב הבחירות נוטה ברק לקבל את המלצותיה, אבל כיום עדיין משלמים הסטודנטים יותר מ-10,000 שקל בשנה, ובאוצר מבהירים: אין מקורות מימון להפחתה.

9. שוויון זכויות לכל אזרחי המדינה

ברק התחייב לפעול למען שוויון זכויות של כל אזרחי המדינה, ללא הבדל דת, גזע ומין, כפי שנכתב במגילת העצמאות. הדברים נכתבו במצע של מפלגת העבודה תחת הכותרת "זכויות המיעוטים". אבל בסעיף הזה נכשל ברק.
האירוע שייזכר אולי יותר מכל מכהונתו הוא הריגתם של 13 ערבים ישראלים במהומות שפרצו באוקטובר 2000. היד הקשה שהפעילה הממשלה נגד המפגינים הערבים הביאה למשבר אמון חריף בין יהודים לערבים במדינה, וערביי ישראל אף קראו להחרמת מערכת הבחירות הנוכחית.

10. לפחות שתי נשים בממשלה

ברק הבטיח ייצוג נאות לנשים במערכת הפוליטית. הבטיח וקיים, אם כי באיחור מה. השרה לאיכות הסביבה, דליה איציק, היתה בתחילה האשה היחידה בממשלה שהרכיב. רק לאחר שספג ביקורת קשה על אי קיום הבטחתו למנות לפחות שתי שרות, החליט ברק למנות לשרה את פרופ' יולי תמיר, במסגרת "מינוי אישי" של שר שאינו חבר כנסת, והיא קיבלה את תיק הקליטה. ח"כ יעל דיין, שראתה עצמה כמועמדת לתפקיד שרה, נפגעה קשות מהחלטתו לפסוח עליה.