צפו: 5 משחקים למדורה - לחיזוק הקשר בין הילדים

ל"ג בעומר הוא אחד החגים הכי אהובים על ילדים במהלך השנה. האש, הנקניקיות והמרשמלו הם חגיגה אחת גדולה, שלא נס ליחה כבר שנים רבות. אבל לצערנו זהו גם היום שבו הילדים שלנו נשאבים שוב ושוב לתחרותיות זה נגד זה. זה קורה לא רק בשאלות כמו מי אסף יותר קרשים ועזר יותר בהכנות, אלא גם בסוף משחקי החברה שפעמים רבות נבחרים ליד המדורה. הילדים בדרך כלל נוטים לבחור את המשחקים המוכרים להם, אלו שיש בהם מנצח אחד בלבד. ואני שואלת, אם ההנאה אמורה לבוא מהחוויה המשותפת, מדוע על האחד להפסיד על מנת שהאחר ינצח? במה נמדדת תחושת ה"ביחד" של ל"ג בעומר? והאם יש דרך לפתח אותה?

לשים דגש על הפעילות המשותפת

למרות הפוטנציאל הגדול שיש למפגש בל"ג בעומר, יוצא שלרוב אנחנו לא נותנים מספיק דגש לפעילויות שאפשר לעשות דווקא באווירה המיוחדת שנוצרת סביב המדורה. אם המטרה שלנו היא להגדיל את תחשת הביחד ואת שיתוף הפעולה, אחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי תחנות פעילות. אפשר לבחור ארבע או חמש תחנות, שבכל אחת מהן משחקים משחק בו משתתפים גם ההורים וגם הילדים. המסר והפתרון של כל אחד מהמשחקים יהיה אחד: רק ביחד אפשר להצליח.

למה? כי ככה זה בחיים. כולנו בסירה אחת, תלויים זה בזה. לכן במקום לחנך לתחרותיות, עלינו לעודד הילדים להשלים את חלקם הייחודי בפאזל השלם שנקרא סביבה. בנוסף הקרבה, השייכות והרגשת הביטחון בתוך קבוצה לאחר הישג משותף חזקים הרבה יותר מכל ניצחון אישי.

אספתי עבורכם חמישה משחקי חיבור מרגשים לל"ג בעומר, שלא רק ישעשעו את הילדים, אלא גם יעבירו את מסר שיתוף הפעולה. חשוב להדגיש שבכל המשחקים ניתן למדוד את הסבבים בזמן ולראות כיצד המשתתפים משפרים את הקשר ביניהם מפעם לפעם. תיהנו!

1. משחק זחל בלונים

המשתתפים עומדים בטור בזה אחר זה כאשר מארגן המשחק מניח בלון מנופח בין הבטן והגב של כל המשתתפים. כעת המטרה שלהם היא ללכת ליעד או במסלול שנקבע מראש, מבלי להפיל את הבלונים, בדיוק כמו זחל.

הכללים: חשוב להדגיש שאין פסולים במשחק הזה. כמו כן לא נוגעים בבלונים עם הידיים, ובכל פעם שנופל בלון - מתחילים שוב מההתחלה.

2. משחק דרך הגב

המשתתפים עומדים בשורה, זה אחרי זה, כך שכל אחד רואה את גבו של המשתתף הבא אחריו. האחרון בשורה, אשר לפניו לא עומד איש, מחזיק בידו דף ועט ומצייר ציור על גבו של המשתתף שלפניו. כך עובר הציור מגב לגב, עד שהאחרון מצייר את הציור על הדף. המשתתפים צריכים להצליח להעביר ביחד, במדוייק ובשלמות, את הציור שמצויר על גבם, מהמשתתף הראשון ועד לאחרון. בסבבים הראשונים כדאי להתחיל בצורות פשוטות יחסית.

3. משחק ה-"אההה" הארוך ביותר

המשתתפים עומדים במעגל. הראשון מתחיל לצעוק את ה-"אההה" הכי ארוך שהוא יכול, עד ש"כמעט ונגמר לו האוויר". הבא אחריו ממשיך את צעקתו של הראשון, רגע לפני שנגמר למשתתף הראשון האוויר, כך שמנסים לצעוק את ה"אההה" הארוך ביותר בלי הפסקות. אם המשתתפים צועקים יחד או אם צעקה נקטעה - מתחילים מההתחלה. כדאי גם למדוד זמן ולראות בכל סיבוב האם הצלחנו יחד לשפר את הביצועים.

4. פלונטר

המשתתפים עומדים במעגל ושולחים ידיים קדימה. כל משתתף נותן את יד ימין למשתתף אחד במעגל ואת יד שמאל למשתתף אחר. כעת כל המשתתפים מחוברים במעגל מסובך ומפותל ועליהם להתיר את הפלונטר שנוצר ביניהם מבלי לעזוב ידיים. קצת מורכב אבל אפשרי.

5. לספור עד עשר

המשתתפים "זורקים" לחלל האוויר מספרים רצופים מאחד עד עשר, מבלי שהם "מתנגשים" אחד בשני. לאחר שהמשתתפים יתנסו ב"להרגיש" אחד את השני, הם יוכלו להמשיך ולספור גם עד עשרים ואפילו מאה. הכללים: כל משתתף יכול להגיד רק מספר אחד בכל פעם, ואם שני משתתפים (או יותר) אומרים יחד את אותו המספר – הספירה מתחילה מחדש. כמו כן אין לתכנן מראש את סדר זריקת המספרים או לעשות סימנים אחד לשני.