המהירות מהשטן
לכל אלה שטוענים כי "מהירות היא לא הבעיה", אני אומר: אל תטעו, מהירות מופרזת - הורגת

14 הרוגים בסוף שבוע אחד. התקשורת מקדישה לנושא זמן שידור יקר ומביאה לסלון שלנו תמונות קשות של פצועים, הרוגים ומכוניות מעוכות.
הקיץ הוא עונה מועדת לפורענות בכבישים. רבים אמנם נוסעים לחו"ל, אבל אלה שנשארים, מרבים בנסיעות טיולים. התנועה בכבישים דלילה ומפתה לנהיגה מהירה, והחום מעיק. אולם אני מבקש להתמקד בהיבט אחר מזה העונתי - בגורם האנושי. קיץ או חורף, האדם בסופו של דבר הוא הגורם מספר אחת לתאונות הדרכים. וגורם זה משגר ונחשף למסרים כפולים, לצביעות ולכפל לשון.
למשל - בעוד כחודש חוזרים הילדים לבתי הספר ולגני הילדים, ואנחנו הוריהם חוזרים להסיע אותם למוסדות החינוך. כיצד נתנהג אנחנו, המצקצקים בלשוננו ומאשימים את כל העולם באשמת תאונות הדרכים? האם באמת נחדל (הלוואי) מלהוריד אותם שלא ליד מעברי חצייה, ליד מדרכה מסומנת באדום-לבן, בחנייה כפולה ומשולשת? האם נדאג להוריד את הילד רק מהצד שאינו פונה לכביש, האם באמת לא נוותר על מושב בטיחות או על השימוש בחגורת הבטיחות?
הדוגמה האישית בנושא זה היא קריטית. הילד, שלומד בכתה על בטיחות בדרכים, חוזר הביתה ברכבם של ההורים, הדוהרים במהירות גבוהה בהרבה מהמותר ואינם מקפידים על רכיסת חגורת בטיחות.
אנשים, כפרטים וכחברה, מפנים אצבע מאשימה כלפי הגופים הממלכתיים שעוסקים במאבק בתאונות הדרכים, ולחלקם אף יש פתרונות קסם. אך בו-בזמן מתנהגים חלק מאותם אנשים, ובכללם מעצבי דעת קהל ומנהיגים, על הכביש בצורה חסרת אחריות, ומשמשים דוגמה שלילית. המהירות המופרזת היא בודאי נגע שאין כמעט נהג ישראלי שלא לוקה בו כולל כל המאשימים ומקטרגים בנושא תאונות הדרכים.
64 בני אדם נהרגו בשנה שעברה כתוצאה ישירה מנסיעה במהירות מופרזת. עוד עשרות נהרגו כתוצאה מסטייה מנתיב או מאי שמירת מרחק – שתי סיבות שקשורות ישירות למהירות. אין ויכוח שהמהירות משפיעה על תוצאות התאונה וחומרתה, גם אם לא תמיד היא הגורם הישיר לה. הנסיעה במהירות מופרזת היא נחלת הכלל, ואם נחזור לעניין הדוגמה האישית – גם מנהיגים ואנשי ציבור לא יהססו לעבור על המהירות המותרת, אפילו בדרכם לאולפן הטלוויזיה, שבו ידברו על הקטל בדרכים.
בימים אלה יוצאת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים במסע הסברה רחב היקף שמטרתו להביא לידיעת הציבור את הסכנות הטמונות בנסיעה במהירות גבוהה. הקמפיין עוסק בניפוץ מיתוסים שהשתרשו בציבור, כמו למשל: "במהירות 90 קמ"ש אני נרדם", "בגרמניה אין הגבלה על המהירות", "כשאני נוסע רק 90 כולם עוקפים אותי", "במכונית חדשה ובטוחה אין בעיה של מהירות". תרומת מהירות הנסיעה לתאונות היא נושא פרובלמטי ושנוי במחלוקת תיאורטית. לכל אלה שטוענים כי "מהירות היא לא הבעיה" ומטיפים להעלאת המהירות החוקית, אני אומר:
א. לא מודדים כישלון או הצלחה של מסע הסברה בצילום מצב של שבוע אחד - כואב ככל שיהיה. את שנת 1999 סיימנו בירידה של 13% במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, ואני מאמין שהמגמה הזאת תישמר לאורך זמן .
ב. שלא תהיה לאף אחד טעות. מהירות מופרזת הורגת!

שמואל הרשקוביץ הוא מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים







פרסום ראשון: ,
לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה המהירות מהשטן
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד