המערב מתארגן על מנת להילחם בטרור המקוון

מה עושה המערב נגד רשתות טרור מתקדמות כמו "אל קאידה" של בין לאדן"? הממשל האמריקאי מעבד תוכנית לאומית חדשה להגנה על התשתיות, שאמורה להיות מוכנה בשנת 2003.
כידוע האינטרסים האמריקניים כיום, הם גלובליים ומסחריים, ואינם מסתיימים בגבולות ארצות הברית. עליה בפעילות טרור באמצעות הרשת עשויה לעלות לדיון את השאלה אם יש צורך בהקמת "סייבר נאט"ו".
אין להקל ראש בנזק כלכלי שטרוריסטים יכולים לגרום. ההתפתחות המהירה בטכנולוגיות המידע הפכה במהרה ל"פגיעויות קטסטרופליות אמיתיות פוטנציאליות", אמר הסנטור הדמוקרטי צ'ארלס שומכר, בכנס על ביטחון לאומי וטכנולוגיה שנערך לאחרונה בארה"ב. אירוע כמו התפרצות וירוס האהבה, שנזקו עלה לכלכלת המערב מיליארדי דולרים, מסייע להמחיש כמה רעה יכולה להיות הפגיעה של טרור מקוון.
בכיר בבית הלבן אמר בעבר, שהמיקוד לא צריך להיות על מה בין לאדן עושה או לא עושה, אך על הבנת האיום שהתקפה רצינית ביותר עשויה עדיין להיות בפנינו, מעין פרל הארבור אלקטרוני.
אחד הקשיים שעומדים בפני רשויות הממשל האמריקני היא לשכנע את התעשייה, שאבטחה חשובה כמו גריפת רווחים. בין לאדן ממקד את מאבקו ממקד את מאבקו בגלובליזציה ובקפיטליזם. בעבר הצהיר, שהוא מעוניין לפגוע במוסדות הכלכליים של ארצות הברית.

אשלון


בינואר 1998 פורסם דו"ח של הפרלמנט האירופי המאשים את סוכנות הביטחון הלאומי (NSA) ביכולת לנטר תקשורות אלקטרונית בכל העולם באמצעות מערכת שקרויה "אשלון".
"פרויקט אשלון מסייע לארצות הברית לעקוב באופן וירטואלי אחר ממשלות, ארגונים ועסקים בכל מדינה", נכתב בדו"ח. למעשה, מדובר במערכת שהוקמה עוד ב-1948, אך תחומי פעילותו התרחבו בהדרגה מאז.
על פי הדיווחים, "אשלון" הוא הכלי המרכזי שמשמש את ארה"ב בשיתוף פעולה עם בריטניה, קנדה , אוסטרליה וניו זילנד במאמץ לצותת למידע רגיש בתשדורות פקס, טלפון, סלולר, הורדות של תוכנות מהאינטרנט, שיחות טלפון, פקסים, שידורי לוויין, קשרי מיקרוגל, ותעבורה סיבית-אופטית. סוכנות הביטחון הלאומי סירבה להכחיש או לאשר בעבר האשמות בדבר אשלון, ואף לא הייתה מוכנה להודות, שמערכת כזו אכן קיימת.
על פי דיווח של האיגוד האמריקני לזכויות האזרח, "אשלון" מאגד כיום רשת גלובלית של ציוד האזנה אלקטרוני חשאי במחשבי על, שמסוגל לקלוט שלושה מיליארד תמסורות אלקטרוניות מדי יום.
כיצד זה פועל? התוכניות ה"רחרחניות" של "אשלון" מפקחות על תעבורת המידע בשישה צמתים מרכזיים באינטרנט, ואוספות מידע רב ככל שניתן ולאחר מכן מעבירות את המידע ל"מאגר", אוסף של תוכנות בינה מלאכותית, שבודקות התאמה בין המסרים לבין מאגרי מלים של אשלון. הודעות שמכילות מילות מפתח חשודות (למשל, "להפציץ", "רצח המוני בלתי מבוקר" או "טיל כתף") ממויינות ונשלחות לאגפי המודיעין הרלוונטיים במדינות השונות.
על פי חלק מהדיווחים, "אשלון" מסוגלת לפענח כ-% 98 מהתעבורה האלקטרונית. אך סטיבן אפטרגוד, אנליסט באיחוד המדענים האמריקאיים אמר בעבר לאתר APB News :
"חלק קטן בלבד מהמידע נאסף וחלק קטן מהמידע שנאסף מעובד ומפורש". דובר משרד הביטחון בישראל סירב בעבר להגיב לשאלה אם לישראל יש קשר ישיר או עקיף לפרויקט "אשלון".המחקרים המפורטים ביותר באשר לאשלון הופיעו בספר Secret Power של ניקי הייגר, שמפרט את חלקה של ניו זילנד באיסוף מידע גולשי עבור אשלון.
תהא האמת המדויקת אשר תהא, מהדיווחים מסתמנת ראשיתה של קואליציית מודיעין טכנולוגית של ארצות הברית ובנות בריתה שמטרתה להשיג עליונות גלובלית במידע. זו המלחמה הקרה החדשה, אם תרצו.