מעל ומתחת חומות עכו

על גב עטיפת תיק העיתונות שהגיע לידי, מודפס תצלום אוויר של עכו העתיקה רגע לפני השקיעה, אור זהוב ורך נח על התמונה המבריקה. חומת אבן עבה ששולחת לשונות לים, גלים לבני כרבולת מסתערים על החומה, המון בתים צפופים, מלבני חלונות בצבע כהה ודלתות בשלל צבעים. מרחוק חולשת המצודה ובמרחק קטן צריח המסגד הגדול. התצלום היפה לא יכול להשאיר אותנו אדישים ויצאנו לעכו על נשינו וטפנו.
האמת, הרבה שנים לא הייתי בעכו. משום מה עצרתי רק בשוליה, לחבוט במנת חומוס ולהמשיך. אני מכיר שם את הכל, בשביל מה לחזור. אבל הפעם כשהגעתי ראיתי שאני כמעט לא מכיר אותה.

כמה מילים על עכו

השם עכו מופיע כבר במאה ה-19 לפני הספירה. בתקופה ההלניסטית התגלה יתרונה כעיר נמל. הצלבנים בכיבושיהם לא פסחו עליה וב-1104 כבש אותה בסערה בלדווין הגדול. צאלח א-דין הביס את הצלבנים והחזיק בה שלוש שנים עד שהגיע עוד מסע צלב, בראשותו של ריצארד לב ארי, ושוב עברה עכו לידיים צלבניות, שהחזיקו ופתחו אותה במאה השנים הבאות. השולטן הממלוכי, מאלק אל אשראף, החריב את עכו ומה שלא יכלו חייליו לשרוף ולהרוס מילאו באפר ורפש. רק בסוף המאה ה-18 חזרה העיר לתפארתה. ב-1948 נכבשה עכו על ידי צ.ה.ל ושלב אחרי שלב החל להתגלות יופיה הקבור של העיר. בתקופה האחרונה סיימו לחשוף את המצודה.

מסלול בסמטאות עכו

אותנו ליווה בסיור אבנר גלעד, נציג החברה לפיתוח עכו העתיקה, שמכיר את כל הפינות המיוחדות והנסתרות. את הרכב כדאי להשאיר במגרש החניה הצפוני, שברח' ויצמן. משם נכנסים למצודת ההספיטרלים שעברה חפירות ושחזור. מיד בכניסה אתם עומדים מול חומות שמתנשאות לגובה רב. מצד ימין מרכז המבקרים, אולם גדול בו אפשר לצפות בסרטון בן שבע - שמונה דקות על ההיסטוריה של העיר. באולם המרכזי ניצב דגם גדול שבאמצעותו אפשר לראות את המסלול מראש.
בתוך המצודה נערכו חפירות שחשפו את החצר המקורית של ההוספיטלרים, בעומק של 12 מטר, ממש מתחת לחצר הכלא של עכו. מכאן הדרך מובילה ל'אולמות האבירים" - שישה אולמות ענקיים עם עמודי אבן, שחלקם בתהליכי שחזור. השילוט המסודר מוביל לאולם ה"גראד מוניר". אחרי הפוגה קלה יוצאים דרך ה"קריפטה", אולם צלבני מרשים שמתחתיו מובילה מנהרת מילוט צלבנית. המשך הסיור במכלול אולמות שנקרא "פוסטה", משם לבזאר הטורקי והשיא - המבנה המרשים של החמאם הטורקי, שנבנה על ידי אל ג'אזר פאשא. שם בתוך המבנה המעוגל, חודר האור פנימה דרך חלונות זכוכית, שיצוקים בתוך הגג המעוגל.

הפסקת קפה

את הסיור בעכו אפשר לעשות בעזרת מדריך או עם רשם קול שניתן לשכור במקום. ואפשר גם סתם ללכת לאיבוד בסמטאות הציוריות, שכולן בסופו של דבר מובילות לים. הים עוטף את העיר העתיקה כמעט מכל צדדיה, שחודרת לתוכו כמו לשון יבשה. על החומות כבר מריחים את ריחות השוק והמאכלים שמתבשלים בסירים בצירוף ריח ים מלוח מהול בריחות של דגים.
מכאן יש כמה דרכים להמשיך בטיול. אפשר להקיף את עכו על החומות, או לבחור בקטע החומה, שמתחיל במגדלור, חולף ליד כנסיית יוחנן הקדוש ומסתיים בירידה קצת פתלתלה לרציף הדייגים.
כדאי לשבת בקפה-מסעדה שנמצא בקצה החומה, לצפות במים הרגועים, ללגום קפה טוב ולראות את הילדים בני המקום מדגימים את גבורתם בקפיצות נועזות מהחומה למים, לשמחת המטיילים. לפעמים תבחינו בילד שהאומץ נוטש אותו ממש לפני הקפיצה. המסכן מקבל מטר של קריאות בוז מחבריו שמפחדים לא פחות ממנו.

וכמובן – האוכל

לחובבי החומוס יש כאן בעיה. יש המון מקומות עם חומוס טעים ואווירה טובה, אבל אני נוהג לאכול ב"גלורי סמעאן", מסעדה לבנונית מחוץ לעכו העתיקה, ברח' בן עמי. את המסעדה של "אורי בורי" כולם מכירים כולם ולא בכדי. דמותו של אורי ססגונית - זקן הולך עם איש - ואפילו אלה שלא אוהבים דגים ימצאו מבחר מרשים. ליד המגדלור 9552212-04.
ועוד משהו: את עכו צריך לקחת בכיף, לטייל בהנאה. אל תעשו את הטעות שלי ותגבילו את עצמכם בזמן. יש שוק צבעוני עם ריחות קפה ופלאפל, יש חוף ים יפה, חפירות, מוזיאונים בקיצור יום של הנאה. עם הילדים כדאי לגלות רגישות. אם שבעה נפשם מהארכיאולוגיה תעשו להם קצת כיף בשוק או בים.