דעה: ישראל לא פיראטית, ארה"ב רק בריונית

בסך הכל, ארה"ב סימנה 46 מדינות. בנוסף לחשודים הרגילים, כמו סין ורוסיה, אירופה הצטרפה לרשימה עם ביקורת אמריקנית נוקבת כלפי פינלנד, נורגיה, ספרד, איטליה, יוון, צ'כיה, הונגריה ופולין - כולן צויינו ברשימה. הדו"ח מציין גם גופים כמו ארגון הברית הבינלאומית לקניין רוחני, וההתאחדות תעשיית הסרטים האמריקנית (MPAA), שניצלו את ההזדמנות כדי להכות במדינות ברשימה שכשלו מלמלא את דרישותיהם.

עם זאת ניצחון קבוצות הלובי האלו עשוי להתגלות כאשליה בלבד. כשארה"ב מגזימה בטענותיה כלפי מדינות רבות, היא מאבדת את האמינות ומחזקת את הביקורת לפיה המהימנות של הדו"ח מוטלת בספק, והוא לא עמד בבדיקה אובייקטיבית. יותר משהוא מגביר את הלחץ לחולל רפורמות, נראה כי יותר סביר שהוא לא יותר ממסמך של בעלי אינטרס שיש להתעלם ממנו.

לדוגמה, ישראל היא אחת מ-20 המדינות ששלחה מסמך מקוצר לארה"ב והגנה על החוקים והמדיניות שלה. המסמך הישראלי חזה את הביקורת על היעדר חקיקה נגד עקיפת מגנוני הגנה, חוקים שמספקים הגנה על אמצעי חסימה טכנולוגיים (TPM). נטען במסמך הישראלי כי "בהתחשב להתנגדות התעשייה ל-TPM, היעדר יישום רחבי העולם וההתיישנות של העניין, אי היישום של TPM לא יכול להיות היסוד לקביעה כי מדינה כלשהי מונעת הגנה אפקטיבית והולמת על קניין רוחני או עומדת בדרכם של אזרחים אמריקנים שמסתמכים על הגנות קניין רוחני".

הדו"ח מפוקפק

ארה"ב התעלמה מהטיעון הזה (ומהחוק של עצמה) כשמיקמה את ישראל ברשימת העדיפויות, אבל התסכול מהרשימה אינו בלעדי לישראל. במקרים אחרים, נציגים רשמיים של ממשלת קנדה הביעו את אכזבתם מהממצאים של ארה"ב. לפי מסמכים ממשלתיים שהוסגו במסגרת חוק חופש המידע, שר החוץ הקנדי ציין מספר פעמים כי "קנדה לא מכירה בדו"ח 301, בשל היעדר בדיקה אובייקטיבית ומהימנה בתהליך יצירתו, והבענו את דעתנו בנושא בפני ארה"ב מספר פעמים בדיונים".

ייתכן כי כעת, משמצאה את עצמה ברשימה לצד רוסיה, אינדונזיה וסין, קנדה תאמר את הדברים האלו בקול רם יותר. אם כך, סביר שתזכיר לארה"ב כי החוק בקנדה תואם את החוק בינלאומי לזכויות יוצרים. בשנים האחרונות, קנדה הגיבה ללחץ האמריקני הפיכתה לאחת ממעט המדינות בעולם שבהן החוק אוסר על צילום סרטים פיראטיים במצלמות וידאו ביתיים בקולנוע. רשויות האכיפה שמו את נושא הקניין הרוחני בראש סדר העדיפויות, והחוק קובע פיצויים סטטוטוריים גבוהים לבעלי הזכויות שהופרו. לעתים קרובות הם עושים שימוש בחוקים אלו כדי להשיג פסיקות משמעותיות.

בנוסף על כך, ציון קנדה ברשימת המדינות בעלי שיעור הפיראטיות הגבוה היא פעולה שלא עומדת אפילו במבחן הפשוט ביותר. ברית התוכנה העסקית (BSA) פירסמה ב-2008 סטטיסטיקות על מדינות מפרות, והשיעור הנמוך ביותר של פיראטיות במדינות האלו עמד על 66 אחוז. לשם השוואה, שיעור הפיראטיות בקנדה עומד על 32 אחוז, רחוק מכל מדינה שברשימה של ה-BSA. למעשה, שיעור הפיראטיות של קנדה נמוך מכל 46 המדינות שבדו"ח 301.

מתעלמים מהתשובות

בכירים בממשל ארה"ב פטרו את התשובות ששלחו אליהן בנות בריתה האירופאיות כלאחד יד. במסמך התשובות של פינלנד, נטען כי "הצבת פינלנד ברשימת ההשגחה של 2008 בשל מניעת הגנה נאותה על קניין רוחני היא החלטה בלתי הגיונית". המסמך האיטלקי ציין כי "ממשלת איטליה מצפה בהחלט כי המדינה תוסר מהד"ח (...) אנו דוחים מכל את הצגת איטליה באופן שגוי. הסרת איטליה מהרשימה תשרטט את הדרך להמשך שיתוף פעולה הדדי בין המדינות".

היות שארה"ב הסתמכה במידה רבה על המידע של הברית הבינלאומית לקניין רוחני בחיבור הדו"ח, מדינות כמו פולין, ספרד ודרום קוריאה מבקרות את הארגון ואת הלובי שהוא מפעיל. ספרד הצהירה כי מדובר ב"מסקנות שרירותיות שפוגעות בממשלה הספרדית".

אבל דו"ח 301 עשה יותר מלהרגיז את בנות הברית של ארה"ב. הוא גם מעורר בהן ספק לגבי התמיכה במדיניות הקניין הרוחני הבינלאומית שארה"ב מקדמת, ולגבי הסכם המלחמה בזיופים של ארגון הסחר נגד סין בשל חוקי זכויות היוצרים שלה.

כשארה"ב מפנה אצבע מאשימה לגבי כל-כך הרבה מדינות עם ממצאים מפוקפקים בלבד בידיה, היא שולחת מסר לפיו הרוח הגבית שניתנה לה עד עתה הייתה רעיון רע. חוקי זכויות היוצרים זקוקים לרפורמה במדינות רבות, אבל חוקים חדשים צריכים להיוולד בתנאים של אותה מדינה ותוך תאימות לאינטרס הלאומי שלה - לא כתוצאה מטקטיקות שגויות של בריונים.

מייקל גייסט הוא ראש מרכז לחקר האינטרנט והמסחר האלקטרוני בבית הספר למשפטים באוניברסיטת אוטווה. הוא זמין באימייל  (באנגלית) ובאתר האישי שלו .