סוף דבר
תשעה חודשים (או תשע שנים) אחרי, התינוק של המדינה (או לפחות של המשפחה) בא לעולם. נירית, אמא מאושרת (ותשושה) מסכמת מסע מופלא
מהדברים שהספקתי לעשות בשבוע האחרון:
ילדתי. אחרי אלפי מילים שהושחתו לריק על גבי עיתון זה בנושא הלידה, עד כמה היא נוראית ומגוון הדרכים בהן היא מחרידה, התאכזבתי לגלות שהשד לא נורא כל כך. הצירים בהתחלה כאבו, ואפילו כאבו מאוד, אבל מרגע שחוברתי לסם האלים, הרי הוא האפידורל, הכאב נעלם כליל וכל שנותר היה לחכות להוראה לדחוף. אני לא אגיד שהיה מדהים ומהמם, כי זה שקר. היה מגעיל וכואב לפרקים אבל רחוק שנות אור ממה שחששתי, והתוצאה הייתה שווה את הכל. אני מדברת על הפוש דיאמונד שקיבלתי במתנה. גם התינוק בסדר. התאכזבתי לגלות שאי אפשר לבקש קצת אפידורל הביתה לימים קשים או סתם בשביל לסבול פחות כשעושים שעווה ברגליים.
חגגתי בתחושת ניצחון 3 שעות שינה רצופות. תאמינו לי, האבולוציה ידעה בדיוק מה היא עושה כשיצרה את התינוקות בתצורה חמודה כל כך, אחרת היינו שומעים הרבה יותר על אמהות עייפות ומתוסכלות שזרקו את התינוק מהחלון באישון לילה. אז נכון שלא פעם נפלטת לי קללה מהפה בעודי מתרוממת בקושי מהמיטה ב-3, 4 או 5 לפנות בוקר, ונכון שאולי ואולי לא התקשרתי לבית החולים לשאול האם אפשר להחזיר את התינוק באריזתו המקורית ולקבל זיכוי, אבל אני משתדלת שהקללות יתרכזו בעיסוקה עתיק היומין של אימו של העולל כדי לא לפגוע ברגשותיו. ובכל מקרה כל רגשות הזעם שלי מתפוגגים כליל ברגע בו אני מביטה בפניו של הילד. לפחות עד לסעיף הבא:
עשו עליי פיפי. וגם קקי. מתברר שכל הקלישאות נכונות- כשזה הילד שלך זה לא מגעיל! כמו כן, זה המקום לציין שהקורבן העיקרי היה בעלי ואילו אני חטפתי בעיקר ריקושטים תוך שאני אוחזת בבטני הגואה מרוב צחוק. אבל אם להיות רצינית לרגע, אין דבר שהסב לי גאווה גדולה יותר מאותו זרנוק מרשים, גבוה ומדויק של פיפי שהותיר אותי נפעמת יותר מאשר בפעם ההיא שצפיתי עם המוני תיירים במזרקות של מלון בלאג׳יו בלאס וגאס. רק המוסיקה הייתה חסרה להשלמת החוויה.
הערתי את בעלי עשרות פעמים, בטעות. כי שכחתי לכבות את הבייבי-סנס כשהרמתי את התינוק מהעריסה. מדובר כרגע במכשיר השנוא עליי ביותר בבית, לאחר שסילק מהצמרת את גלאי העשן שאחז במקום הראשון ללא מתחרים מאז הלשין עליי לכל השכנים בפעם ההיא ששרפתי סלמון. בעוד שאין לי דרך להעריך האם הבייבי-סנס יעיל במקרה אמת (ולעולם לא הייתי רוצה לגלות), הרי שכבר כעת ברור מעל לכל ספק שצפצופיו הרמים יכולים להעיר מתים בכל שעות היממה.
גדלתי ב-2 מידות בחזיה. נכון יש את הסרט ההוא בו ג׳ים קארי משחק בו את אלוהים והוא מגדיל את החזה של ג׳ניפר אניסטון אישתו? אז מתברר שהילד שלי הוא אלוהים, כי בין לילה החזה שלי הכפיל את גודלו בצורה לחלוטין לא פרופורציונלית וקיבלתי הצצה מהירה לאיך היו יכולים להיראות חיי לו הייתי בוחרת בקריירה של שחקנית פורנו עם ניתוח הגדלת שדיים כושל. ואם כבר בפורנו עסקינן:
לקחתי חלק בסחר בפורנו קטינים. זה לא היה בכוונה ושיהיה ברור שאני מתנגדת לכל סוג של סחר בחומרים פדופילים, אבל לאחר הברית כשהייתי מודאגת ממראה איבר מינו של הילד לא חשבתי פעמיים בטרם צילמתי ושלחתי למוהל, להתרשמות. הילד הזה הולך לתבוע לי את הצורה כשהוא יגדל.
"התאהבתי". נירית הופכת לאמא
בכיתי המון. בהתחלה עוד הייתה סיבה לגיטימית, כאבים, תסכולים, מחסור בשעות שינה. ואז הגיע היום בו בכיתי מול תוכנית בישול של ערוץ האוכל, והיום בו בכיתי כי נפלה לי ביצה על הרצפה ונשברה. וזה היה הרגע בו הבנתי שאין שום קשר בין הדמעות שפורצות כמעט בצורה רנדומלית מעיני ובין גורמים לגיטימיים לבכי אצל אדם בוגר. ותודה להורמונים.
הבנתי הורים אחרים. כי כשקובעים ב-12 התינוק מתעורר ב-11:55 ודורש לינוק, ואם דוחים ל-1 אז ב12:50 מתרחשת תאונת קקי מצערת וצריך להחליף הכל, לרחוץ את הילד, לכבס את הספה, לנקות את התקרה ולסייד מחדש את הקירות. באופן כללי ככל שמתקרבת שעת היציאה מהבית כך גדל זמן ההאכלה של הילד שפתאום רוצה גם מנה ראשונה וקינוח.
התאהבתי. אל תגלו לאף אחד, אני לא רוצה לפגוע בתדמית המחוספסת שיצרתי פה במאמץ רב, אבל הילד הזה פשוט גנב לי את הלב. הוא הדבר הכי מוצלח שאי פעם יצרתי, ואני מכינה עוגת בננות- למות. הוא גורם לי לחייך כמו מפגרת בכל פעם שאני מביטה בו, ולבכות כמו ילדה קטנה בכל פעם שאיזה רופא מרושע מכאיב לו. כן, זה קורה גם לקשוחים ביותר מבינינו. הפכתי למרשמלו דביק, אמרתי ״אין דברים כאלו״ עשרות פעמים, טענתי בפני חבריי בשיא הרצינות שיש לקקי שלו ריח של וניל וצילמתי כבר 500 תמונות שלו מכל זוית אפשרית. במילים אחרות, הפכתי לאמא.
נתראה בטור הבא?
נירית הינה תסריטאית חובבת, כותבת מערכונים מדופלמת וסטנדאפיסטית בפוטנציה.
היא נוהגת לדבר לעצמה ולכתוב למגירה (לפעמים להיפך).
עד כה לא נרשמו תלונות מצד המגירה.
niritalbo@gmail.com
נירית אלבוטיאנו
מומלצים
