התפטרות מאוחרת

במשך השבועות האחרונים עקב כל מי שהטבע בישראל יקר לליבו אחר המאבק בין השר לאיכות הסביבה צחי הנגבי לאהרון ורדי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים. השר דרש במפגיע את פיטורי המנכ"ל, כיוון שלטענתו בשל תפקודו הלקוי נקלעה הרשות לקשיים כלכליים עצומים. המנכ"ל הנדהם סירב בתוקף. השר איים כי אם מליאת הרשות לא תפטר את הבוס הוא לא יעביר כספים. המליאה המשתאה דחתה את תביעתו והגנה על המנכ"ל, אבל כולם הבינו שיש כאן בעיה אמיתית.

קצת אשם

אם ורדי אשם במצבה העגום של הרשות מוטב שילך לדרכו מיד. אם הוא לא אשם, הרי שהשר מתנכל לו ומוטב שיישאר ויילחם למען טבע ירוק יותר ואיכות שלטון בהירה יותר בישראל. התפטרות בעוד חצי שנה אומרת שהוא 'קצת אשם' ושהנגבי מוכן לסבול אותו עוד קצת, למרות הכל.
פרישת המנכ"ל בעוד חצי שנה היא פתרון מוזר. פירושה שבמשך ששת החודשים הקרובים לא יקרה הרבה. ליתר דיוק – לא יקרה כלום. אם ורדי מנכ"ל כה גרוע, זה חמור מאוד שמניחים לו להמשיך ולקלקל עוד חצי שנה. אם הוא מנכ"ל טוב, כפי שטענו עד לפני יומיים אנשי מליאת הרשות, מוטב שיניחו לו להמשיך ולדאוג לשמורות הטבע ולגנים הלאומיים.
הנקודה הבעייתית ביותר היא שהשר הנגבי אישר, בעקבות הפשרה שהושגה, להעביר את תקציב הרשות לשנת 2002, בסך 65 מיליון שקל. כלומר, השר חושב שורדי לא מסוגל לנהל תקציב, ומביא לראיה את מצבה הכספי של רשות הטבע, אבל השיג איתו פשרה שהוא, ורדי, ימשיך לנהל את התקציב הזה עוד חצי שנה תמימה. משהו כמו 32.5 מילון שקל הוא עוד רשאי לבזבז. אחרי כן – הביתה.

האשם האמיתי

לפני זמן מה הפקיע הנגבי את הסיירת הירוקה מרשות הטבע והגנים והעביר את הסמכויות עליה לידי משרד התשתיות. עכשיו תבע את פיטורי המנכ"ל ולכולם היה כבר ברור שהימים - הנעימים מאוד מבחינת הרשות - בהם שרי איכות הסביבה לא נגעו בה לרעה חלפו מן העולם.
אנשי רשות הטבע טענו שפיטוריו של איש מרכז הליכוד, אחד, ג'ורג' שטרן, שהיה אחראי על השמורה בחוף בית ינאי, היא שהעלתה את חמתו של הנגבי. השר מיהר ומינה את שטרן מקורבו ליועצו האישי והתוצאות, כך אמרו אנשי רשות הטבע, לא איחרו לבוא.
מצבה הכספי העגום של רשות הטבע והגנים לא הותיר לה מרחב תמרון רב. הטענות המוכרות על כך שמצב התיירות בארץ הותיר את הרשות עם הכנסות נמוכות מאוד לא שכנעו ולא הרשימו את אנשי המשרד לאיכות הסביבה. במשרד לאיכות הסביבה טענו – המנכ"ל אשם ולכן עליו לשלם את המחיר. ברשות הטבע והגנים טענו – המצב אשם, השר מתנכל ולכן לא אנחנו צריכים לשאת בתוצאות.

המבחן האמיתי

בדרך כלל מקובל לראות ברשות הטבע והגנים גוף מקצועי. העניין הוא שמקצועיות, בייחוד בתחום כזה, היא בעייתית במדינת ישראל. המנכ"ל העומד לפרוש ורדי לא התחיל את דרכו ברשות כפקח חובב טבע, או כמדען המתמחה בייעור באזורים סובטרופיים. הוא פרש מצה"ל כתת אלוף והוצנח לתפקידו בידי מי שכיהן אז כשר לאיכות הסביבה - רפאל איתן. אז הוא נהנה מהמעורבות הפוליטית, היום – פחות.
ברשות הטבע והגנים יש אנשי מקצוע מעולים, שרואים בעבודתם שליחות יותר מאשר דרך להתפרנס. הם ואנחנו ראויים לניהול טוב יותר. אם ורדי הוא המנהל המוצלח והראוי של הרשות – שיישאר. אם הוא מסכים עם הנגבי שעליו לפרוש – למה בעוד חצי שנה? בכל מקרה המבחן האמיתי, של הנגבי ושל רשות הטבע והגנים, הוא בחירתו של המנכ"ל הבא. אם אפשר לבקש משהו – אנא, לא עוד קצין בדימוס.