לכל מי שלא חושב כמותם, לא מסכים לעיוורון החולני שלהם. מפסידים בבחירות אז זה כי העם מקולקל? איזו שחצנות, התנשאות פסוודו-אינטלקטואלית. מתי השמאל יודע ויתנצל על שגיאת אוסלו, שגיאת ההתנתקות? איך אפשר לקחת אתכם ברצינות אם אתם מסרבים להודות בשגיאות כה מחפירות? הימין אולי אומר "מות לערבים", השמאל, עם הפנטזיות שלו, מיישם. חוק ההיפוך במזה"ת קובע שצריך לראות מה אנשים עושים, לא מה אנשים אומרים. עובדה, מי עשה שלום עם מצרים? וכמה הפחידו נגד בגין לפני שנבחר? לא פחות ממה שמפחידים עכשיו מהרוסי המפחיד. "לא, הפעם תראו, הוא באמת רע!". די. נמאס מהשטויות המרקסיסטיות שלכם.

טאנחנו משתתפים בצערו של לב גרינברג, המתאבל על לכתה בטרם עת של השינאה האהובה עליו, שינאת "מחנה השלום" ל"מחנה המלחמה", שינאת השמאל הציוני הנאור והרדיקלי לימין הפשיסטי והמתנחל, ואת מקומה של אותה שינאה היקרה כל כך עך המחבר תפסה השינאה לערבים - יקיריו של לב גרינברג ושותפינו הוותיקים למפעל הציוני. צריך לקרוא פעם ופעמיים את המאמר הזה כדי לעמוד על השפל שאליו הידרדר השמאל הקיצוני בישראל, המתגעגע לשירת הקסאמים וכמה לזעקות השאהידים.

להבטיח שלום או יותר נכון שטחים תמורת שלום- ולשקר כאילו אם רק ניתן שטחים ואם רק נסכים לדרישות יהיה פה שלום. האפשרות היא שניה היא להגיד את האמת כמו שאמר צ'רצילולהבטיח "דם יזע ודמעות". אנחנו מעדיפים שלא ישקרו לנו יותר, זה הכל

כנראה שלא אנחנו בחרנו בהם כאויב

לפני אוסלו היתה תקווה לשלום .במשך שנים שטפו את מוחותינו השמאל עם התקשורת המגוייסת שרק אם נכיר באשף ונדבר איתו יהיה שלום ואשף לא יהיה אשף .התפתינו. הרמנו את ערפאת מהקרשים הבאנו אותו לארץ והמלכנו אותו על הפלסטינאים התוצאה?אינטיפדות ונרצחים יהודים רבים. כל ישראלי שפוי היה מתפלל היום שנחזור לימי טרום אוסלו. המצב של היום היא הצלחתו של השמאל . השמאל שטף את מןחןתינו במשך שנים יחד עם התקשורת המגוייסת שאם נפנה את היהודים מעזה יהיה שלום עם הפלסטינאים. התפתינו. התנתקנו וגירשנו עשרת אלפים יהודים מבתיהם. מה התוצאה? קסאמים וטילי גראד על יישובי הדרום אני תוהה האם יש עוד שמאלן שאינו הזוי ? אין מקום לשמאלנות כאן כאשר כל הערבים הם ימנים ולאומנים קיצונים. תשובתנו ללאומנים הערבים אין שמאל יש רק ימין לוחם .עצם נכונותינו להילחם תביא את השלום

בא לי להקיא כבר מגל יפי הנפש ששטף את מדור הדעות בזמן האחרון. אתם רוצים לדעת מי דחף את העם להקצין את דעותיו ימינה - שני גורמים - השמאל הישראלי והערבים. השמאל הישראלי בעיוורון שלו ובתמיכה הכמעט בלתי מסויגת שלו באויבי ישראל גרם למרבית העם להקצין את עמדותיו. במקום לתפוס עמדה שפויה שקוראת לכריתת הסכמי שלום עם הערבים מבלי לוותר על האינטרסים הביטחוניים של המדינה, הפך את המשוואה לחד צדדית בלבד - שלום, בכל מחיר ואילו הביטחון הפך למילה גסה וכל תגובה ישראלית לפרובוקציות של הערבים היא אסורה בהחלט. מה קרה לשמאל הציוני שכל כך הזדהיתי איתו בעבר? יד אחת צריכה להיות מושטת לשלום, אבל ביד האחרת צריך לדעת גם להחזיק רובה ולהגן על עצמנו. האמנם נשארו רק שמאלנים רדיקאליים ו/או אנשי אקדמיה שכל מטרתם היא להתחנחן בעיני חבריהם המעונבים בשטוקהולם? אני פשוט לא מבין מתי השמאל בישראל הפך משפוי לקיצוני? אם המציאות לא מסתדרת עם האידיאל שהשמאל הציב לעצמו, אז שהמציאות תשתנה ולא העיקרון או "הנרטיב" העם לא מטומטם ונמאס לו מנרטיבים שלא מסתדרים לו עם המציאות. תפנימו את זה ואז אולי השמאל יפסיק להיות תופעת שולית בחברה הישראלית ואנשים יחזרו להצביע למפלגות השמאל כמו מר"צ. ולעניין הערבים. המציאות חזקה מכל תיאוריה סוציולוגית פוליטית שהכותב ינסה למכור כאן לקוראים. הערבים הישראלים בכל הזדמנות מוכיחים כי הם אינם באמת מעוניינים לקחת חלק בבניית המדינה. הם מסרבים לשירות לאומי, הם מארגנים הפגנות תמיכה באויבים של המדינה סתם בגלל סולידריות ערבית נגד היהודים (הם לא מחו על רצח העם בסודן כי שם ערבים הם אלה שהורגים). הם מסרבים להכיר ביהדותה של המדינה ורוצים מצב שבו יש מדינה פלשתינאית, אוטונומיה ערבית בתוך מדינת ישראל ובמידת האפשר, גם מדינת כל אזרחיה. אני כותב את הדברים בצער רב. אני לא מוותר על החלום שיום אחד יהיה שלום ויהיו "פרחים בקנה ובנות בצריח", אבל אני לא מוכן להתאבד עבור זה. לסיכום, זו לא שנאת ערבים, זו המציאות שהערבים (ונציגיהם) יוצרים וכן השמאל הישראלי שנותן להם רוח גבית על-ידי זלזול במציאות וכינויי גנאי לכל מי שחושב אחרת (ע"ע "גזען")

איזה חוסר הבנה בהתנהלותו של עם הנצח. הרי מה שהעם הזה אוהב הכי הרבה זה "ברוכים". בלי האדרנלין הזה חייו אינם חיים. ועל רמת הפוליטיקאים כבר נאמר ששמואל בדורו כיפתח בדורו. הסר דאגה מליבך ר' גרינברג, עברנו את פרעה, נעבור גם את הנייה.

אני משפשף את עיני מול המסך ולא מאמין. כותב המאמר מתלונן שלא הולך לו: הקבוצות השונות בחברה הישראלית לא שונאות אחת את השניה כמו פעם והוא מצר על כך. הרי היה כל כך נוח כשהסתה נגד דתיים , מתנחלים עולים או עדות שונות היתה שווה קולות בקלפי. כמה קל היה אז לשמאל להיבנות מהסתה. מאמר הסתה קלסי ומוטרף לחלוטין ואני המום שהמערכת מאפשרת אותו בכלל.

כשופט לשעבר שהצבעתו מוכיחה את תגובתי, אני בטוח שאתה מכיר היטב את התופעה.

אתה כותב: "תוך מחיקת התפיסה הפוליטית של מאבק בין תומכי שלום ומתנגדיו"... זו הסתה. מי שחשש מאוסלו [למפרע בצדק] והתנגד לתהליך שהביא לכך שארכי רוצח יקבל פרס נובל לשלום [אם זה לא היה מזויע זה היה עשוי להיות מצחיק] - אינו מתנגד לשלום אלא להיפך. הוא מבין ששלום הוא קודם כל ערך נעלה ולא אינטרס כלכלי. הוא לא מתנגד לשלום אלא לטירוף או לעיוורון שאחז במובילי תהליך אוסלו. עוד אתה כותב: "הרבה דם פלסטיני היה צריך לשפוך כדי לאחד את היהודים לאחר הרצח ולמחוק כל זכר לוויכוח"... שקר! הדם הרב שנשפך ומחק היה דם נרצחי הפיגועים, קורבנות השלום!

ראשית- הם אלה שהפכו אותנו לאויביהם ושאינם מסתירים רצונם לחסל אותנו. שנית, גם היום אין מפלגה אחת שרואה בערבים מיקשה אחת. כל מפלגה מבחינה בין תומכי ישראל לאויבי המדינה. כל העם בוחר מחר!

"איפה השנאה בין המזרחיים לאשכנזים?" שואל כתוב הטור, שברוב חוצפתו עוד מעז לומר "אין תקווה, אין אהבה" כרגיל בשמאל, כשהדעות של אחרים לא תואמות את שלהם, הרי שמדובר במחדל קטסטרופאלי, איום על הדמוקרטיה, פגיעה בחופש הביטוי וזכויות הפרט... לכו לעזאזל חבורת צבועים מתחסדים, בתקווה שנמצא אתכם בפח הזבל של ההיסטוריה ביום רביעי בבוקר. ולא, אין לי בעיה עם דיעותיכם, או זכותכם להשמיע אותם (בניגוד אליכם), אני פשוט לא סובל אתכם, ובניגוד אליכם אני לא צבוע ולא מאשים את הדמוקרטיה ואת כל העולם ואשתו.

כל הכבוד. אמיץ ונכון.

וגם הערבים אזרחי ישראל הצטרפו לשולחי העציצים

אם זה לא היה מתועב, זה היה מצחיק. מה לעשות, הערבים שונאים אותנו עד כדי כך, שאם לא היינו חוששים מפניהם (ולא שונאים אותם, כדברי הכותב ההזוי), היינו נכחדים ברגע אחד. אבל לכותב זה מאוד מפריע אז הוא מציע לנו לשנוא אחד את השני, ולאהוב את הערבים, וכך לדעתו נשיג את הישועה. כמו שכתבתי - פשוט מתועב.

מדהים אותי לראות באילו שיטות שונות ומשונות משתמשים אנשים כדי לא להתבונן במציאות נכוחה, פשוט כפי שהיא...

מי שמפלה אתיופים בכניסה למועדונים או בקבלה לעבודה - הוא גזעני. אפלית עולים מחבר העמים וקריאות של "רוסי מסריח" - זו גזענות לשמה. אבל אפליית ערבים בארץ ישראל זה משהו אחר לגמרי. מיליוני ערבים מנסים להרוג בנו בלי הרף. הם טוענים שהמדינה לא שלנו ולכן יש לסלקנו מכאן, ורצוי באלימות יתרה. נכון לא כולם אבל הרבה מאוד מתוכם. ולכן מי שרוצה לחיות ללא פיגועים וטילים צריך לדאוג שהערבים לא יוכלו לבצע את זממם - ע"י הטלת הגבלות עליהם, מניעת נשק ואף גירוש במקרים מסויימים. יש הגוזרים גזירה שווה על הצבעה נגד ערבים לגזענות. זה כמו להגיד שלא צודק להגביל את חופש התנועה של אזרחים המרצים עונש מאסר בכלא. צריך להבין שיש אנשים שהחברה צריכה להתגונן בפניהם, לא בגלל גזעם אלא בשל מעשיהם ובשל האידיאולוגיה הרצחנית שלהם. הגנה עצמית היא לא גזענות. אפילו לא קרוב.

אנחנו לא שונאים ערבים, בטח לא יותר ממה שהם שונאים אותנו.

אם בשנים הראשונות אחרי קריסת אוסלו עוד ראינו את המילה שלום פה ושם במצעים ובססמאות, עכשיו היא נעלמה לחלוטין. המפלגות יודעות מה העם רוצה, במה העם מאמין, ופועלות בהתאם. השלום ירד מסדר היום, והתהליך הנואש בין אבו-מאזן לאולמרט כבר לא מזיז לאף אחד. בינתיים, תשומת הלב למפלגות הערביות גוברת, והעם בישראל מיואש מרמת ההסתה והשנאה לישראל בקרב האזרחים הפלסטינים. כאן אני בוודאי חולק עליך, זהו לא ייאוש מדומיין, יש כאן בעיה רצינית ועל זה המפלגות הימניות והפשיסטיות בונים את הצלחתם. אני כמובן לעולם לא אסכים לפתרון שהן מציעות, אבל אני מסכים איתן עם כך שיש פה בעיה והיא מתגברת. הימין מצליח כי הוא היחיד שמתייחס לעניין. חבל, אבל זו המציאות שלנו. ד"ש מגרמניה!

איזו מין שטות. מה לגבי הטרור שהיה קיים בשדרות? מה לגבי החייל שלנו בשבי? הוא מציג את המצב כאילו "ימנים" רוקדים על הדם הערבי - לא פלסטיני - ערבי. אין דבר כזה "פלסטיני" כי אז אין ישראל.

ליברמן מוכר כעס! כועסי ישראל הצביעו עבור נציגכם הכועס לברמן. מה המצע החברתי כלכלי שלו? הוא לא יודע וזה גם לא חשוב. מה המצע שלו בענייני איכות סביבה? הוא לא יודע וגם לא חשוב. כי מה שהולך היום זה הכעס! הכעס הוא הטרנד. לא חברה, לא כלכלה (זיכרו השצונמי הכלכלי מאחורי הבחירות!, לא איכות סביבה. הרבה כעס וכסח! רצוי לבדוק קבלות עבר של הצמד ליברמן & עוזי לנדאו. הצמד הזה שרתו יחדיו כשרי הפנים והתשתיות. שני התפקידים הממונים להסדרת הבעיה הבדווית. הרבה מאוד צילצול כיסוח שמענו מהם לפני כניסתם לתפקיד. תכלס' בתקופתם, לטוב או לרע, נהרסו הכי פחות מבנים לא חוקיים במגזר הבדווי לעומת כל כהונת שרים אחרים בתפקידי מפתח אלה. אז כועסי ישראל, מוטב שתתחילו לחשוב עם המוח ולא עם הבטן! תבדקו מה יש מאחורי הכעס. פן תכעסו על עצמכם אחרי הבחירות.

מאמר פשוט אנטי-ציוני ומחריד, ynet אני מחכה שיום אחד תפרסמו פה מאמר לא של מיעוט רודני אלא של דעת הרוב, השפויים, אלה שמבחינים בין מציאות להזיות[ע"ע יונות השלום של לבני וקסאמים]. תהיה בריא, אני יכול להמליץ על פסיכולוג שיודע לטפל בבעיות של שנאה עצמית ומחשבות אובדניות כשלך.