", אסור למעסיק לשאול בראיון עבודה על תכניות הילודה של המרואיינת - גם אם התפקיד הנדון הוא קריטי לפרוייקט מורכב וארוך-טווח. זאת, כשמצד שני מותר לאותה עובדת לעשות שיקול לא-ערכי מזווית מחוייבותה לעבודה, כשהיא נשארת בבית עם ילד חולה וגורמת נזק ממשי למעסיק".

יש לי שאלה אליך גברת יועצת פסיכולוגית וואט אבר, עם כל הכבוד, האם המעסיק שואל גבר, האם הוא משרת במילואים ביחידה קרבית,  כי כידוע המשרתים ביחידה קרבית נקראים לשירות מילואים די תכופות, לא כל שכן אם הוא בדרגה פיקודית, והאם  יציאה למילואים של עובד לא גורמת נזק ממשי למעסיק?"   ומה קורה לפתע לנזק הממשי של המעסיק, כאשר העובד שלו, נקרא בנוסף לשירות המילואים שלו, גם להשאר בבית עם ילדו החולה כעצתך החכמה ?   האם במקרה הזה הנזק נמחק? או שהנזק נגרם רק כאשר עובדת נשארת בבית עם ילד חולה? או צריכה להוציאו מהגן ב-4. הרי את טוענת לשוויון,  וכה דואגת למעסיק  , האם הנזק הכלכלי למעסיק גובר רק כאשר יש לו עובדת, ומה קורה  למעסיקו של העובד כאשר הוא יוצא ב-4 להוציא את הילד מהגן, שכן לא עם המעסיק היא ילדה את הילד?

כזה אוסף שטויות מרגיז ושוביניסטי מפי אשה, קצת מביך.

אולי במקום לריב מי יהיה עם הילדים - פשוט תרצו להיות איתם.... ואל תעשו ילדים שאחרים יגדלו אותם.

מה שצריך להשתנות הוא שוק העבודה - שמשרה מלאה גם של גברים וגם של נשים תהיה עד ארבע - חמש ולא עד עשר בלילה

השמאל שואף להפוך אותנו למדינה מתוקנת ומשגשגת, בדומה למדינות אליהן אנו נושאים את מבטנו, כגון אלו במערב אירופה.

מדינה שבה זכויות אזרח וזכויות הפרט קודמות לכל - לפני בעלי ההון, לפני הפוליטיקאים הקטנים ובטח ובטח שלפני מחרחרי המלחמה והמדון.

ההבדל העיקרי בינינו לבין מדינות המערב, המונע את האפשרות לשגשוג אמיתי ושיוויוני כאן הוא העובדה שאנחנו חיים וממשיכים לחיות על החרב. השמאל שואף לפתור את הבעיה הזו, שעד שלא תיפתר, תמשיך כאן השנאה, הגזענות וכל החוליים החברתיים שאנחנו עדים להם מדי יום ביומו.

כל הבעיות המוסריות והערכיות שהזכרת מעלות סימני שאלה. הרי בהרבה עסקים נשים נקרעות בין בית לילדים ובסוף מי מרוויח? הבוס! הכסף משולשל לכיסו ולעוד כמה בעלי הון. זה יותר חשוב מילד חולה? מנשמה של ילד? למה ישיבה חייבת להיות אחרי צהריים? אי אפשר בבוקר? הנורמות במדינה מקולקלות, יותר מדי שעות עבודה על חשבון הילדים ובריאות האנשים במדינה הזאת. לא יקרה כלום אם יעבדו פחות שעות, אז הבוס יסע פעם אחת פחות לחו"ל, אז נקנה קצת פחות קשקושים שאף אחד לא באמת צריך שנזרקים מהר לפח. אך את נשמת הילד לא זורקים לפח. ילד צריך אמא ואבא שיקשיבו לו שיאהבו אותו שיטפלו בו כשהוא חולה. הפרעות הקשב והדיכאון של רבים נובעות מכך שאין מי שבאמת מקשיב להם.  אנחנו לא רובוטים ומכונות לעשיית כסף אנו בני אדם.

אפליה בשוק העבודה איננה נוגעת אך ורק לנשים או לתפקידן המשפחתי. אפלייה היא בד"כ סיטואציה שבה עובד נשפט כבלתי מתאים לפי קריטריונים בלתי-אובייקטיביים, כלומר שאינם קשורים ליכולתו הבדוקה והמוכחת לביצוע עבודתו.

לפיכך, אלה שמציעים להשתמש במושג הזה מתבקשים לזכור, שהם פועלים במציאות חברתית-כלכלית שבה האפלייה שהזכרתי קודם היא הנורמה, ולא מצב שבו אנשים נבחנים באופן אובייקטיבי.  מה גם, שהכתבה הזו היא לדעתי מקרה קלאסי של "מה הייתה הכותבת אומרת אם היא הייתה במצב דומה לאלה שהיא מפנה טענה נגדם". זה אולי לא משפט שנלמד בסדנאות היוקרתיות של הכותבת, אבל מציאות חייהן של הנשים בארץ מוכיחה"(כפי שנאמר בתגובה 23) שלכותבת המאמר לה היו סדנאות להעביר אם לא הייתה התנגדות לאפליית נשים או כל אפלייה אחרת. 

צריך לעשות אחד מהשתיים:

1. לא להעסיק בכלל נשים  - להעדיף גברים בכל תחום כלשהו. ככה במקום לראות פקידות שבאות לעבודה עם 3/4 שדיים בחוץ , נראה גברים עם תלבושת הולמת וייצוגית ותרבותית.

2. ואם כבר עושים את הטעות ומעסיקים נשים - אז להעסיק רק נשים מגיל 45 ומעלה. הן יהיו מסורות יותר לעבודתן , וחרוצות ואמינות בצורה בלתי רגילה.

שכל המעסיקים יחשבו כמה כסף אפשר לחסוך מכל חופשות הלידה של הנשים הצעירות.

וכמובן שבחורה בגיל 45 באה לעבודה לבושה בצורה מכובדת , ולא כמו הפרחה המצויה - זו שבאה עם מחשופים עמוקים שלא משאירים שום מקום לדמיון , עושה עיניים לבוס ושוכבת איתו במקרה הטוב , או מנהלת רומן מלא והורסת משפחה במקרה הרע.

ואומרת "הרי דרישה דומה מבן-זוגך, היתה פותרת מלכתחילה את הבעיה כולה", את לא חושבת על זה שהבעל יהיה באותו מקום בעייתי בו האשה נמצאת היום?

במקום לומר "צריך ששעות המסגרת החינוכית וימי החופש במסגרות אלו יתאמו לשעות העבודה המקובלות בשוק"- מה שישליך גם עליך כמעסיקה כי לא תוכלי לדרוש מעובדים להיות בעבודה גם בשש ובשמונה בערב- את פותרת את הבעיה בצורה מלאכותית ושולחת את הגבר להיות זה שמקריב את הקריירה שלו.

אף אחד מבני הזוג לא צריך להקריב התקדמות תעסוקתית והתפתחות בגלל שהחליטו לעשות ילדים. הד'בר עומד בקנה אחד עם הרצון הדמוגרפי של המדינה, ואולי גם את תיזכרי לרגע שאותם זבי חוטם שגורמים לך לדחות ישיבה ביום שלם אל השני בספטמבר יהיו בבוא היום השוטרת, אחות בית החולים, הדוור שלך וכו'- כולנו התחלנו בתור ילדים, את יודעת. 

בית ספר להצלחה צרה, חסרת מעוף, סטגמטית ומרושעת!

גם בקריאה קרה ונטולת רגשות אינני מסכימה כלל עם מסקנותייך.

המעסיקים וגם המעסיקות נדרשים לשיקולים ערכיים גם עם הם אינם כלכליים עבורם. זו משמעותה של חברה, של סולידריות חברתית ושל מנהיגות אמיתית.  עבודה עם אנשים בשונה מעבודה עם מכונות מצריכה גמישות, התחשבות וראייה רחבה יותר, והיא למעשה היא מה שמעניקה תוצרים גבוהים יותר בתמורה. אותה אימא שליוותה את ילדיה באחד לספטמבר גם עבדה בד"כ שעות נוספות ימים קודם לכן ובוודאי יבמים שלאחר מכן. היא זו שלוקחת את העבודה הבייתה כדי לעמוד בלוחות הזמנים ומה ששכחת לציין שבשביל לצאת מהעבודה בשלוש וחצי היא התחילה אותה בחמש בבוקר שלא כמו עמיתיה הגברים המזדחלים לאיטם בתשע למכונת הקפה וזאת כדי שהבוס יראה אותם עוד קצת במשרד בשבע בערב.

מחקרים לא מעטים בלימודי עבודה מראים כי השעות הנוספות אותם משקיעים גברים בעבודה, אינם מעלים בכלום את התוצר והתפוקה. שעות אלה משמשות לא אחת ליצירת קשרים ולמינגלינג עם הבוס, שבתמורה יחשוב עליהם בקלות רבה יותר כאשר הוא צריך לאייש קידום ופוזיציה חדשה.

מה אגיד ואומר? בושה וכלימה שאת חושבת שעל מנת להיות שווה בתוך הקליקה הגברית, את חייבת לאמץ חשיבה כה קיצונית ושוביניסטית.

דרך אגב, גם אני עצמאית, אין לי בעיה להיות ריווחית ויחד עם זאת להיות גמישה.  וכן, הייתי שכירה ואני יכולה להגיד לך שאין כמו בוסים גברים- לפחות הם לא צרכים להוכיח שהם חארות.

נניח שבמקום "אם לילד" נדבר על "הורה לילד".

בסופו של יום (קצת לפני) מישהו יצטרך לצאת מוקדם כדי להוציא את הילד מהגן. גבר כמובן לא יהיה בשמירת הריון כך שבעיות במהלך הריון תמיד יפלו על כתפי המעסיק של האשה.

לגבי חופשת לידה - כבר תוקן החוק וכיום גם גבר יכול לצאת לחופשת לידה במקום אשתו (לאחר ימי החלמה והתאוששות סבירים של היולדת).

בכל מקרה תדרש הגנת החוק מפני פיטורין של מי שמטפל בילד קטן - בין אם גבר או אשה. לפיכך תמיד יהיה מעסיק שייפגע.

לגבי "הפלת העט" - אם מדובר בסדר יום קבוע ושגרתי, אפשר להערך בהתאם. אי אפשר לדרוש מעובד/ת להיות שפוט של מעבידו.

מאחורי המילים היפות עומדת עובדה אחת פשוטה. שלילת כל כח מהעובד/ת. פחד מהכח הטמון בהתאגדות עובדים. תפיסה קפיטליסטית, שבהכרח מייצרת עדיפות לגברים בשוק הכלכלי והפוליטי ומבלי דעת הכותבת משרתת את קול אדוניה.

כח אחד יש לעובדים , כח ההתאגדות וממנו נובעים כל התנאים הסוציאליים המאוסים בעיני המעבידים.

טלי קורה מבין עינייך. יש בעולם מדינות עם תוצר לאומי כמעט כפול מישראל וחופשות ידה של חצי שנה או שנה.

אם אפשר לדפוק מישהו למה שנפריע לזה

הטיעונים משכנעים, וכמובן- המעסיקים הם בסדר... הנשים שלהם, למשל, דורשות את אותו דבר מהם... כן?

מרבית המעסיקים- הם מעסיקים. אם הנשים שלהם לא דורשות מהם, העובדות דורשות מהם. צדק? אולי..

מרבית הנשים יולדות 2 נקדה משהו ילדים. לא 3+ (צר לי), ולכן מדובר ב 6 חודשי חופשת לידה. כמות שמירות ההריון קטנה.

לעומת זאת, גברים רבים בחברה שלנו משרתים במילואים חודש בשנה (עד גיל סוף הפוריות של הנשים)- ואולי זה קשור.. למעסיק זה לא מפריע? כשמדובר בבטחון שהמנהל לוקח בו חלק, זה יותר חשוב ממזכירה פושטית שמעזה לומר משהו?

מוסר העבודה לקוי. ככל שמקומות עבודה יחליטו שעבודה נפסקת בשעה סבירה (מעסיקים, כבר אמרנו?), ככה הם יהיו שם. האישה יכולה לדרוש מעכשיו ועד להודעה חדשה שהוא יוציא ילד מהגן, אבל הוא מקבל יותר, והיא פחות. אי שוויון, אמרנו?

אז, שהמעסיקים ישלמו יותר לנשים- ואת תראי הרבה יותר נשים מגיעות לעבודה ומצליחות "להכין את הקפה לבוס", לטפל במטופלים, ולהקליד מסמכים...

אגב, גם נשים מנהלות נעדרות.

וכשגברים נוסעים לחו"ל לנסיעות "עבודה"- זה באמת ככה? נשים מקצרות ועושת הרבה יותר בזמן יותר קצר..

קצת עובדות לא יזיקו...

כל כך הרבה זכויות יש לנשים, וכולן על חשבון המעסיקים

והפחד ברקע שכל רגע תקום עובדת ממורמרת ותגיש תלונת שווא על הטרדה.

בשביל מה????????????

פשוט לא מעסיק נשים.

מה שאת מנסה לעשות כאן זה להחזיר את שוק העבדים, ולשם כך את מתחילה מהחוליה החלשה שהיא האישה. אבל זה לא יגמר באישה, תכף ומיד זה יזלוג לעובד הזכר, ואתן פה כמה דוגמאות:

 מה פתאום צריך לשלם פיצויי פיטורין , העובד הרי קיבל שכר עבור עבודתו.

 או ש למה צריך חופשה שנתית על חשבון המעביד, העובד צריך חופש אז על חשבונו...

או למה המעביד צריך לשלם מהיום השלישי מחלה בשווי 75 אחוז? אם העובד חולה, בעיה שלו ושיגיד תודה שאני לא מחליף אותו בבחור צעיר ובריא יותר ועוד כהנה וכהנה...

חבל שנשים כך מתבטאות. כנראה שהיא מאוד מסתדרת בחיים...

חברה בנויה גם ממשפחות עם ילדים וגם מנשים שמצליחות ללדת ולגדל ילדים וגם לעבוד ללא בעל...  חברה לא מתבססת רק על כמה כסף נכנס... מעסיקים מרויחים לרוב אחרת לא היו מעסיקים.  אירופה ומדינות המערב בכלל מזדקנות בגלל "דילול בילודה" לא מביאים ילדים לעולם, לרוב בגלל תובנות כלכליות כגון אלה של הכותבת.  ואל דאגה, גם בישראל יש, לפחות בצד העובדים היהודים החילונים ירידה בילודה...בעוד כמה שנים יהי ממש רע להיות ערבי או חרדי מאמין בילודה..כי החברה תקיא אותם כי הם לא מכניסים כסף..רק לוקחים...נכון? רק החזק והעשיר ישרוד...כולל כמובן נשים כמו הכותבת.