העבודה הכי קשה ומקיפה שאני אעשה אי פעם בחברה שאני עובד בה.

האם אני יכול להציג את

 זה בתור אחד מההישגים שלי?

(-:

בשוק העבודה המטמטם שלנו, יש יותר פתיחות לדיון שכר כשאתה לקראת כניסה לתפקיד חדש. זו ההזמדנות להוציא מה שאפשר. רוצים אותך אז תנצל את זה

הטיפשות של המעסיק הישראלי היא שאחרי שעובד כבר נמצא כבר כמה זמן בנקום והוכיח את עצמו, פתאום הוא הופך לקמצן. העובד כאילו הופך למובן מאליו, כבר לא צריך להשקיע בו כי הוא כבר כאן, בניגוד לעובד חדש שצריך לשכנע אותו להתחיל עבוד

ההסתכלות הזו היא כמובן אבסורדית - עדיף להשקיע בעובד שהוכיח את עצמו ולא בעובד חדש שהוא חתול בשק. אבל הבוס הישראלי הממוצע, שהוא טיפש, חושב שכבר לא צריך להשקיע בעובד הקיים, שכבר "נמצא אצלו בכיס". כאילו שלא צריך להמשיך להתחרות על לבו של עובד קיים.

לא מסכימים לעלות לכם שכר? תתחילו לבדוק את השוק ולחפש עבודה אחרת. לא צריך לפחד, גם אם יקח קצת זמן . אתם לא עובדים בהתנדבות ואם אתם טובים, הבוס שלכם מרויח מכם יותר ממה שאתם מרויחים ממנו

ראשית - ברוב מקומות העבודה לא קיים המושג דיוני שכר !!!

שנית - שיחות משוב שנערכות אינם שיחות לנושא שכר בכלל !! בשיחות משוב מעסיק נותן לעובד משוב על עבודתו , מה טוב בעובד  , מה צריך לשפר , איזה יעדים הוא לוקח על עצמו לשנה הבאה , ואיך הוא מתכוון להגיע ליעדים הנ"ל - בקיצור לטיפה קטנה לעובד על ההצלחות והרבה הרבה דרישות לעתיד . כסף ?? זה לא שיחה על דיון שכר ......

שלישית - שכר משיגים רק "בכוח" ואולטימטום , ולכן כאן החובה של כל עובד ועובד להתפתח , להשכיל , ללמוד כל הזמן ( גם שנדמה לו שהוא מרוויח טוב ) . ברגע שלעובד יש מה למכור בשוק העבודה , אין לו ממה לחשוש ואז הוא גם יכול לדרוש .

עובד שלא התפתח מקצועית ולא רכש השכלה לרוב יגיע לדיון שכר מעמדה חלשה , מעמדה של מישהו שאין לו הרבה אופציות אחרות ושהוא לא "שווה" יותר במקום אחר , ולכן המעסיק ינפנף אותה בתירוצים כמו : הייתה שנה חלשה , הפעילות של החברה בנדיגה , לא הגענו ליעדים , אנו חורגים מהתקציב וכו .

אני: שלום מר כהן המנהל, הנה לפניך מצגת ההישגים שלי (מראה לו מצגת פאוור פוינט), מהלל ומשבח את כל תרומתי המפליגה לחברה.

הוא: אני בהחלט מעריך זאת, אך החברה נמצאת בקשיים, הרוויחה השנה רק מאה מיליארד בניגוד למאתיים מיליארד אשתקד, אנחנו בצימצומים ונוריד לך רבע מהשכר.

אני עורך משא ומתן, עובר לשיח של אינטרסים ומיישם את כל הנלמד כלשונו.

הוא: חבל על זמני וגם על זמנך. תכלס, אתה מעדיף להישאר בחברה או לחפש עבודה חדשה?

להתראות בשנה הבאה...

גם כשמתלהבים מהפרטים, צריך לזכור את התמונה הכללית.

משק העבודה הפך לשוק עבדים, מי שלא יודע את זה ימשיך לנסות את מזלו.

בהצלחה.

לפחות בהייטק,

יש הרבה מעסיקים נצלנים ומנהלים אכזריים.

כשהם ישמעו שאתם רומזים להעלאת שכר ולא מרוצים מהשכר הנוכחי שלכם, זה רק ידרבן אותם לפטר אתכם. הם לא רוצים עובדים שלא נותנים 100% מעצמם.

הדרך הטובה להעלאת שכר, היא לחפש באינטנסיביות מקום עבודה אחר, ושם לבקש שכר גבוה יותר בכניסה לתפקיד.

בחברה שאני עובדת בה אני מרוויחה הכי פחות משאר העובדים אפילו החדשים. אך מצד שני מאוד נוח וכיף לי עם כל האנשים בחברה, בשנתיים הראשונות שלי בעבודה לא חשבתי אפילו לבקש העלאה אבל עכשיו ולאחר שהוכחתי את עצמי אני בתהליך של בקשת העלאה משמעותית של 50% ואני כמעט בטוחה שהבוס שלי לא יאכזב אותי בעזרת השם בגלל שאני נותנת מכל הלב

נשמע מסוכן,קשה ומורכב? נכון!!! זה באמת ככה!!! יש לי עסק ואני יודעת כמה קשה לנהל אותו במציאות של היום.

אז די לילל על מעסיקים שעושקים אתכם. השוק חופשי ופתוח.

אתם חושבים שאתם שווים יותר? תעברו מקום עבודה לאיפה שישלמו לכם יותר.

לא מצאתם מקום כזה? כנראה שאתם לא שווים יותר ויש עוד אלף כמוכם.

אופציה אחרת היא להיות עצמאי ובעל עסק משלך.

האופציה השלישית היא לשמוח שיש לך מקום עבודה, כי יש לא מעט בארץ ועוד יותר בחו"ל ,שאין להם והם מובטלים. ואם הגברת יחימוביץ תעלה לשילטון, יהיו הרבה יותר מובטלים.....זה לא חוכמה לדחוף את המעסיקים לפינה.בסוף הם יקרסו(כמו שקרה ביוון,ספרד,איטליה,בריטניה וכו' ששם יש אחוזי אבטלה גבוהים בהרבה מאשר אצלנו)ולא יהיה מי שיחזיק את העובדים. חומר למחשבה.....