שומרים על הטבע ואצלנו הורסים !

הרעיונות והמדיניות הם באחריות הנבחרים. אך אלה מן הסתם לא בהכרח אנשי תכנון. ואז באחריותם של המתכננים להציב בפני הנבחרים את העובדות ובעיקר את התוצאות, במיוחד אם יש בהן סכנה לתקלות בלתי הפיכות. ובעיקר להשפעתן על העם היושב בציון.

במרבית הערים יש שטחים ופוטנציאל בניה לא ממומש. במקום ללחוץ על ראשי הרשויות לממש את הניתן למימוש ע"י "פתיחת חסמים" ותהליכי תכנון נכונים ויעילים. פונים לפתרון הקל. לאל, שזה אגב טומן בחובו סכנות רבות שמשרד הפנים לא מתמודד אתן כבר היום. - חוסר איזון בין שטחי המגורים ובין השטחים המניבים (תעשיה ומסחר) דבר שמכניס את הרשויות לגירעונות שהאוצר מתעלם מהם.

להוסיף לזה שהועדות המחוזיות ולשכות התכנון שלהן פועלות עדין בכלים מיושנים ומסורבלים. ואז אנא אנו באים?

הרי כולם מפנטזים על תל אביב.

וכשחושבים על ת"א חושבים על רוטשילד, על בן יהודה, על רמת אביב.

לא על שכונות פרבריות כמו המשתלה או כוכב הצפון החסומה.

היתרון בשכונות האלה שהן לא פרבר, אלא הן ה"עיר". יש חנויות, יש בי"ס, יש מתנ"ס, יש מקומות בילוי, יש פארק (הירקון), והכל במרחק הליכה.

צריך לצופף ולהצעיר את מרכזי הערים, זה יעשה טוב לכולם.

בכל מיני מושבים ישובים עשרות דונמים חולקו לבנים ממשיכים ולא בשביל עיבוד אדמה אלא להקמת עסקים ובריכות שחיה והכל באישור המנהלץ

מצד שני מצופפים אותנו בערים.

לחקור את שוד הקרקעות הגדול- בנים ממשיכים במושבים ולהחזיר את הקרקע לבעלות המדינה.

ואז לחלק הכל בצורה שווה והוגנת.