אל-אופ בנשמה

נשלח מהסלולארי שלי

תתפטר. או צא לחופשה ארוכה, ובמהלכה למד ניהול. כי אם העובדים שלך מדוכאים, אדוני הבוס, יש סיכוי טוב שזה בגללך ובגלל כישורי הניהול ויחסי האנוש הגרועים שלך. ואז 6 טיפים ממש לא יספיקו כדי לעזור לך, להם או לעסק.

פעם ראשונה שאני מגיב למשהו ונהנתי מהכתבה מתומצתת היטב נכונה להפליא

מה ההבדל בין לבחון יעילות לבין לבחון פרודוקטיביות?

מחנך/מלמד, מתייחס, פונה אליך, מעריך וכו' ואז שבשלב מסוים חלק מהעובדים עוזבים ומתקדמים לתפקיד ניהולי רובם מתנהגים כמו שהתייחסו אליהם בתחילת דרכם ?

על מוטיבציה בארגונים והנעה פנימית

עובד שמתנשאים עליו בהפגנתיות - ואלו בדרך כלל מנהלי הביניים וה''מנהלונים'' שזקוקים לחיזוקי אגו - מעביר את זה כ''נקמה'' לעבודה ללקוחות או מקבלי השרות.

מדוכאים וחוזר חלילה. יש לא מעט ארגונים שמתנהלים כך. כשעובדים מבוקר עד לילה למשכורות מגוחכות גם הליצן הגדול ביותר הופך לעצוב.

הבעיה היא לא הקושי להיות אדם אדי (אם כי רוב המעסיקים פשוט לא כאלה). הבעיה היא דאצל הרבה מאוד מעסיקים המשוואה ברורה: מילה טובה=בטחון העובד=בקשת העלאה בשכר. אז הטקטיקה היא לא להראות לעובד שמרוצים ממנו. כל הוא "יודה" על מזלו הטוב לעבוד במקום.

בטחון פיזי במקום העבודה, תחושת שייכות. האצלת סמכויות לאדם שחושש שיפטרו אותו וחושש למשכורתו, או לחלופין לכזה שלא מעוניין בקבלת אחריות עלולה להוריד את המוטיבציה שלו אף יותר.

נשלח מהסלולארי שלי

למצער, במצב המשק שלנו, מרבית המעסיקים רואים את זה כמיותר.
הביקוש לעבודה הפך את המעסיקים, להיות כרודנים בעלי עבדים של ממש.
על מנת לשמור על מקום העבודה, העובדים כיום מוכנים לעשות מעבר ולהגיע לניצול של ממש.
במקום עבודתי האחרון בו ניהלתי צוות, המעסיק זימן אותי לשיחת שימוע והבהיר, שהשיחות האישיות עם העובדים והרוח הגבית ממני, לא מועילים. המעסיק אמר לי מפורשות ״אתה יודע מה המצב בחוץ? איפה ילכו לעבוד?! הכל שטויות ומיותר, הם מזיעים כי, הם יודעים שאין כרגע היצע במשרות, אז כל אתנחתא או מילה טובה סתם נותנת להם מנוחה מעוד כמה דקות של תפוקה״.
אני תפסתי את הרגליים ולא חזרתי לשם עוד... אבל, העובדים...ממש כאב, מישהו שכח שהם בני אדם!

נשלח מהסלולארי שלי

אבל העבודה עצמה מדכאת ונמאס לי, הבוס נהדר.

״נאה דורש נאה מקיים״ ... מה אתה מבלבל תביצים כשאתה לא מאמין לעצמך בעצמך.

באף סקטור לא מפנימים זאת המנהלים, מתהלכים כעבד כי ימלוך, משכורות עתק משלשלים לכיס ומי שעושה למען הסקטור- העובדים, לא מקבלים מילה טובה או העלאה הולמת.

נשלח מהסלולארי שלי

כמו תפריט לעוגה פטרוני וקלישאתי..אף כי כל דבר אכן נתמך בספרות אבל מקומם הניסוח. העובדים ככלי..איך נפיק מהם יותר... כמו כלב נלטף פה ושם..אה לא רר נזרוק מילה טובה...חחחח...ואני דוקטורנט לניהול הבה לא נתבלבל

אם ראית אחת יושבת עצובה ואומללה / שב לידה, יהיה בסדר, כי זאת בטח אשתך... בקיצור, אם העובדים שלך מדוכאים - כנראה זה בגלל שאתה בוס לא מי יודע מה וכדאי שתעשה משהו עם עצמך ומהר. יותר מדי בוסים מתנהלים על בסיס אגו נפוח וסמכותיות שאין מאחוריה ממש, ולא טורחים לחפש דרכים להשתפר. עובד מדוכא או כועס מלחיץ אותם והם יסתמו לו את הפה במקום להעז להקשיב לו. פה קבור הכלב.

ניסיתי להיות נחמד פתאום ההוא חולה ולשני יש בעיה משפחתית והשלישי סתם עייף. החלטתי להיות קשוח ואז הכל נהיה בסדר…

נשלח מהסלולארי שלי

גם לא במשרד החינוך.

באירגון אידיאלי עם ניהול של שלמות בכל כל עובד ממוקסם לביצועים הכי טובים שלו איך עושים זאת נדע בשלהי 2018 וגם זה בערבון מוגבל אם הכל ילך כשורה בלי עקובים ניקח דוגמא עובד בא לתלות תמונה על קיר לרשותו פטיש מסמר תמונה את הקיר הבנתם ... עם הנדסת הקיר שגוייה הקיר עקום וכמוהו כל מסמר יתעקם אם הקיר כמו שצריך והמסמר כמו שצריך והעובד כמו שצריך וכל יתר הדברים מסתדרים והתכוונתי לחשיבה מחוץ לקופסא על כל יתר הדברים שלא ציינתי מחוסר מקום ורק יועץ על מסוגל לחשב הכל התמונה תתלה כמו שצריך בהיעדר יועץ על הכל יקרוס אנחנו רואים בכל יום מחדש הסדרי חוב ואופס חברות נופלות לא צריך להיות אנליסט צריך להיות אופן מנדייד ולכן תפסיקו להתבכיין ותתחילו לקחת אחריות ותגלו מנהיגות ודי עם רחמים עצמיים עשיתם טעות תודו רק ככה תוכלו למצוא פיתרון אגו מוביל לפיטורים רציונליות מובילה לרווחים שיהיה בהצלחה מגיא דיאמנט

נשלח מהסלולארי שלי

ניתן לנסח גם "שבוזים" או כל מילה מקבילה של מנוצלים

ושיפסקו מעבידים לשחק אותה שהם לא יודעים. נמאס משיטת מצליח. מגיע לעובד ימיי מחלה? תנו לו. מגיע לעובד הבראה? תנו כמו שצריך. כשאדם עובד ונותן את ליבו ונשמתו למקום ובסוף משחקים איתו במשכורת - זה מרגיז מאוד וגורם לעובד שלא יהיה לו אכפת ממקום העבודה.

מילה אחת על משכורת לא כתבתם. עובד שמרוויח משכורת כזו שצריך להתחזבן על הקוטג שהוא קונה לילדים שלו בסופר לא יהיה עובד טוב כפי שנפולאון אמר:הצבא צועד על קיבתו.

נמאס לי!!!! הרגשתי שלא תורם לכלום אלא משתעבד לעבודה. עבודה, בית ולישון... עבודה, בית ,ולישון.... אני נ+3 (14,8,6) ובקושי ראיתי את ילדיי, וכלל לא נהניתי מתקופת ילדותם. לבסוף=כשאבי ז"ל הלך לעולמו לפני כחצי שנה, ואני שהייתי מקורב אליו מאוד, ראיתי מהו סופו של הבן אדם, החלטתי לעשות "סוויץ" בחיי. כיום אני (57) עובד מהאינטרנט בבית, והשכר מצויין, ויש לי סיפוק רב מעבודתי, ובייחוד מתשומת ליבי לילדי כיום.

אז אנחנו עומדים ביעדים, אבל לא כיף לבוא לעבודה. כדאי אולי גם לעשות טיול או גיבוש מידי פעם, או אפילו לצאת לאכול צהרים יחד מידי פעם.
זה לא חכמה רק לגרום לעובדים לעבוד כו מכונות!