תגובות כך תכינו עוגת ביסקוויטים של פעם

עוגיות טחינה ממש וואו. בקיץ 1956 שבת בבוקר ,היה חם ולח מהרגיל. מאווררי התקרה בבית הכנסת האשכנזי ברחוב בן יהודה בתל אביב לא עמדו בעומס כמות האנשים למטר מרובע. ריח זיעה חמוץ עמד באוויר. ודווקא בשבת זו פרשת השבוע הייתה ארוכה מהרגיל. בטני קרקרה מרעב, וציפיתי בקוצר רוח לחזור הביתה עם אבא שעצר כל רגע בדרך לברך לפטפט עם חבריו. גרנו ברחוב גורדון ,סמוך למלון דבורה. בכבדות טיפסנו לביתנו בקומה שלישית, אימא ציפתה לנו עם שולחן שהיה ערוך לארוחת בוקר של שבת. ארוחה זו חזרה על עצמה מדי שבת. חלה מתוקה עם פרג, גבינה רזה, ירקות ,ביצים מקושקשות עם בצל מטוגן, שמנת מפוסטרת, וקיגל איטריות מתוק. בקומה שניה גרה ציפורה השכנה הנחמדה. ציפורה הייתה כבדת שמיעה וכדי לשמוע את קולנו במעלה המדרגות היא השאירה במכוון את דלת הכניסה של ביתה פתוח, חיכתה שנאסוף אותה לארוחת הבוקר. ריטואל זה חזר על עצמו מדי שבת. ציפורה הייתה בת בית אצלנו, מאז שהתאלמנה מזלמן בעלה, שהיה סוחר הדגים המלוחים מפורסם בין באי בית הכנסת. חנותו הקטנה בשוק הכרמל הושכרה לפנחס הירקן שהתלונן שריח דגים חריף עדיין נישא באוויר החנות למרות השיפוץ . בהתחלה אימא לא אהבה שציפי ,כך אבא קרא לה, מגיעה מדי שבת.. היא חששה שאבא יפזול לכיוון. נראה לי שאבא לא היה הדמות שציפורה תפזול לעברו. אבא היה קירח וכפוף, עם בטן גדולה. שיער מקורזל צמח על אוזניו הגדולות, ומאפו בצבצו מספר שיערות ארוכות שלעיתים דבקו בהם שאריות לאחר שקינח את אפו. בסיום ארוחת הבוקר, אימא הניחה על השולחן מגש עם כוסות תה חם. ציפורה הוציאה קופסת פח כחולה עם ציורי פרחים ,סוסים, ופרפרים בשלל הצבעים. פתחה את הקופסה וריח של עוגיות חלבה שאפתה ביום חמישי פשט באוויר. ציפורה אמרה שעוגיות אלו מתפוררות בפה, ומכיוון שהם מתפוררות הם לא משמינות, כי הרי אי אפשר להשמין מפירורים. אימא צחקה ,אבא הניח את ידו על בטנו הגדולה, נאנח ואמר.. בבטן זה אין ג'אנק פוד רק אוכל גורמה. התקרבתי לציפורה שהושיטה לי את קופסת העוגיות ,לקחתי עוגייה ודחפתי את כל כולה לפי הקטן. העוגייה אכן התפוררה בפי. הרגשתי חנק ,כאילו חול ים סותם את גרוני. לא יכולתי לנשום. ולא יכולתי לבלוע. ציפורה שהבחינה שאני משתנק תפחה לי על הגב בחוזקה, וכל מה שהיה בפי טס כסופת חול במדבר, היישר לפרצופה ולשיערה שהתמלא ברסס עוגיית הטחינה הלא משמינות. אני יכול להישבע שנכנס גם לעיניה כי היא לא הפסיקה למצמץ. פרצופה של ציפורה נראה כפרצופם של המצורעים שראיתי בסרט בן חור. אימא הסמיקה במבוכה ורצה להביא מגבת רטובה, אבא צחק בפה מלא עוגיות טחינה ואמר לציפורה ,בפעם הבאה שאת מגישה לדני עוגייה תרטיבי אותה עם מיץ פטל. היום כשאני נכנס לחנותו של עבדול הלבנוני בטורונטו לקניות השבועיות ,בעוברי ליד דלפק המאפים, העשיר,אני מסיט את מבטי מעוגיות הטחינה, אין לי כימיה עם עוגיות אלו. וקונה רק עוגיות שומשום רכות ובקלאוות מתוקות שנבילה אשתו מכינה.