העסקאות שלא קרו ב-2004
אל-על וצים הופרטו על-ידי המדינה בשנה שחלפה, אבל נותרו עוד הרבה חברות בבעלותה שממתינות לידיים פרטיות. דיסקונט, לאומי ובזק אולי יהפכו בשנה הקרובה לפרטיות. גם חברת סלקום על המדף, וכך גם מלם ואייס
בכנס הרצליה שנערך לפני מספר ימים, הכריז ראש הממשלה אריאל שרון על 2005 כשנת "ההזדמנות הגדולה". שרון התייחס בעיקר למצב המדיני ולאפשרות חידוש המו"מ באזור, אולם הוא התייחס בדבריו גם לאפשרות של צמיחה כלכלית וקידום רפורמות.
כמו בתחום המדיני, גם בתחום הכלכלי היתה 2004 בעיקר שנת המתנה. אמנם פה ושם היו עסקאות והפרטות, אבל כיום יש הרבה מאוד חברות שנמצאות על המדף ממתינות שמישהו ירכוש אותן או שהממשלה תשלים את הפרטתן.
בסקטור הממשלתי המצב ברור. שתי הפרטות היו בשנה שחלפה: חברת התעופה הלאומית אל-על הופרטה בבורסה על-ידי מכירה של חבילות אופציות. בימים האחרונים הושלמה המלאכה כאשר חברת כנפיים שבשליטת משפחת בורוביץ' מימשה את האופציות והפכה לבעלת השליטה בחברה.
עוד הפריטה המדינה את צים, אך כאן המלאכה נעשתה באופן חובבני יותר כאשר החברה נמכרה כמעט בנזיד עדשים למשפחת עופר, שהיתה שותפה של המדינה בניהול החברה.
מי רוצה לקנות בנק?
כעת יש עוד כמה חברות ממשלתיות שנמצאות על המדף: למשל בנק דיסקונט. הליך ההפרטה שלו החל לפני מספר חודשים ברעש גדול. המדינה, המחזיקה 57% ממניות הבנק, פרסמה הצעה למתמודדים על רכישת הבנק ולא פחות מחמש קבוצות ניגשו להתמודדות הממלכתית.
אבל קבוצה אחת פרשה כעבור ימים אחדים, קבוצה שנייה פרשה בשלב חדרי המידע, וקבוצה שלישית חברה לקבוצה נוספת מיד לאחר מכן. כך נותרו שתי קבוצות מתמודדים - קבוצת ברונפמן-שרוהן וקבוצת שטראוס - כאשר האחרונה משמיעה קולות של חרטה. בינתיים בנק דיסקונט נמצא על המדף. ההפרטה שלו, שנראתה דבר בטוח לפני 3 חודשים, נראית היום עדיין רחוקה.
אבל לדיסקונט יש גם נכסים העומדים למכירה בזכות עצמם. מדובר בעיקר בחברת כרטיסי האשראי שבשליטתו, כאל. חברת כרטיסי האשראי השנייה בגודלה בישראל החלה לפני מספר חודשים בהליך הנפקה בבורסה, אולם ההליך התעכב בגלל בעיות רגולטוריות. אז התברר כי אליעזר פישמן, שהוא בין השותפים בבעלות על החברה, הוא זה שרוצה להיפטר מהאחזקות שלו (24% בחברה).
פישמן כבר ניהל מגעים עם דוד עזריאלי למכירת חלק מאחזקותיו, אבל המגעים כשלו. בינתיים לא ברור אם הליכי ההנפקה יתחדשו, אבל ברור שכאל על המדף.
חברה נוספת המועמדת למכירה השנה היא הרבוע הכחול. גם כאן קשור הסיפור, כך נראה, להפרטתו של בנק דיסקונט. אחד משני המתמודדים לרכישת הבנק הוא מתיו ברונפמן. ברונפמן הוא שותפו של דודי ויסמן בשליטה על חברת רבוע כחול. השניים שותפים בחלקים שווים בשליטה (77.4%) ברבוע כחול.
לפני כמה חודשים התברר כי קיימים חילוקי דעות קשים בין השניים לגבי המשך דרכה של החברה. בתחילה דובר כי ברונפמן מעוניין לצאת מהשותפות בעקבות התמודדותו על בנק דיסקונט. אחרים טענו כי אין אמון בין השניים וכי עיסקה תהיה בכל מקרה. אז דובר כי ויסמן ישלם לברונפמן 175 מיליון דולר עבור חלקו, סכום המגלם לחברה שווי של 452 מיליון דולר.
בינתיים זה לא קרה. ככל הנראה, אם ברונפמן יוריד חברה אחת מהמדף (דיסקונט) הוא ישים חברה אחרת במקומה - חלקו ברבוע כחול.
נוחי דנקנר יצטרך לבחור
חברה ממשלתית נוספת הנמצאת כיום על המדף היא בנק לאומי. כאן מדובר בהליך מוזר עוד יותר. ניסיון כושל למכור את גרעין השליטה בבנק לפני מספר שנים והמיתון המתמשך הסירו את הנושא מסדר היום. ואולם לפני כשנה, כאשר ירון זליכה נכנס לתפקיד החשב הכללי באוצר, הוא הגה רעיון חדש-ישן: לחלק את מניות בנק לאומי לציבור.
בהתחלה רצו לעשות זאת באופציות, אחר-כך - ישר במניות. בינתיים, שום דבר עוד לא ברור. הבורסה, שקצת חששה מהמהלך, לא נתנה למניית לאומי לעלות. בשבועות האחרונים, כך נראה, החליטו המשקיעים שהרעיון הזה כנראה לא ייצא לפועל ומניית הבנק זינקה מעלה מעלה.
בנק נוסף שנמצא, לפחות בפוטנציה, על מדף החברות המועמדות למכירה הוא אוצר החייל, שנמצא בשליטת בנק הפועלים. זה לא שהפועלים רוצה למכור את הבנק הרווחי, אבל המדינה, המעוניינת להגביר את התחרות בתחום הבנקאות, מחייבת אותו בחוק. זה אמור לקרות רק בסוף 2005, אבל ההצעות ודאי יתחילו לזרום בקרוב.
גם חברת התקשורת הלאומית בזק לא נמכרה השנה. גם כאן מדובר בהליך הפרטה ארוך ומתמשך שמדברים עליו כבר כמה שנים, בינתיים ללא תוצאות ממשיות. החברה נמצאת היום בניסיון הפרטה נוסף.
אחד המתמודדים העיקריים לרכישת מניות השליטה בבזק הוא בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי, נוחי דנקנר. אבל רכישת בזק מהווה בעיייה. אי.די.בי מחזיקה באופן אסטרטגי 25% ממניות חברת הסלולר סלקום. אם וכאשר יזכה דנקנר בבזק הוא יידרש למכור את אחזקותיו בסלקום, מכיוון שבזק מחזיקה בבעלות מלאה על חברת סלולר אחרת - פלאפון. במקרה הזה תעמוד עוד חברה על המדף.
280 מיליארד שקל למכירה
הפרטה נוספת של המדינה שהצליחה השנה היא הפרטת חברת התעופה הלאומית אל-על. לפני מספר ימים השתלטה חברת כנפיים על אל-על לאחר שמימשה אופציות שרכשה בהליך ההפרטה. כעת משפחת בורוביץ היא בעלת השליטה באל-על במקומה של מדינת ישראל.
אך ההשתלטות הזו העמידה מספר חברות שבבעלות כנפיים על מדף החברות המועמדות לרכישה. כנפיים היא בעלת השליטה בחברה התעופה ארקיע, ולפי החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, היא נאלצת להעמיד למכירה את אחזקותיה. השבוע הודיעה כנפיים על כך שהיא מוכרת את האחזקות הכוללות גם כ-24% ממניות חברת איסתא, כ-25% מחברת מסופי ממן ו-25% מחברת קשרי תעופה. את פעילות החכרת המטוסים היא לא מוכרת.
אם תצליח המדינה להפריט את דיסקונט ולאומי ובנקים אלה יישלטו על-ידי ידיים פרטיות, וגם אם יישארו בידי המדינה בשנה הקרובה, אנו צפויים לאחת המכירות המעניינות ביותר בשוק ההון הישראלי. בתחילת 2005 אמורה הכנסת לאשר את מסקנות ועדת בכר שעיקרן הפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים. כלומר, המדינה מחייבת את הבנקים למכור נכסים אלה.
בסך הכל מנהלים היום הבנקים קרוב ל-190 מיליארד שקל בקופות הגמל ועוד כ-90 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות. כלומר, נכסים בהיקף של כ-280 מיליארד שקל יועמדו למכירה. ומי המועמדים לרכוש אותם? חברות הביטוח, ברוקרים פרטיים ובנקים להשקעות מחו"ל. אם אכן זה יקרה תהיה זו העיסקה המעניינת והחשובה ביותר של השנה הקרובה.
נכסים נוספים העומדים למכירה בשבועות האחרונים הם מה שנקרא ה"קבוצה הצפונית". מדובר בחברת גלקסו, שהיתה בשליטת גד זאבי, אך נמסרה לכונס נכסים על ידי בית המשפט. הנכסים של החברה עומדים כעת למכירה, והם כוללים את האחזקות בזכיינית ערוץ 2 קשת (שנמכרו בינתיים לשותפים) וכן את השליטה בחברת המחשבים מלם ובחברת הציוד הביתי אייס קנה-ובנה. כל אחת משתי החברות מוערכת ב-20 מיליון דולר ולא צפויים קשיים במכירתן.
לפנייה לכתב/ת 
ההפרטה נראית רחוקה. צילום: עומר הכהן
צילום: עומר הכהן
בזק: ניסיון נוסף
מומלצים
