למה ציפיתם?

לפעמים אני חושבת שמקום העבודה שלי הוא כמו הסדרה 'רוק 30', מציינת ליאת פלדמן, סמנכ"ל התוכן של ערוץ 10, "יש משהו בקלאמזיות שם שמאוד מזכיר לי את ההתנהלות של ערוץ 10".

אז אני יכולה לקרוא לך ליז למון?

"גם אני גיקית גאה, אבל אני לא רוצה להגיד שאני כמו טינה פיי בשום צורה, זה גדול עליי. אני גם לא נוהגת להסתובב עם סלאנקט (מעין כרבולית עם שרוולים שטינה פיי התאהבה בה בסדרה וגם במציאות ואף קנתה לעובדיה, ה.ב). אבל בהחלט יהיה מעניין לשים מצלמות במשרדים שלנו. אין רגע דל בערוץ שנמצא במלחמת קיום".

כשחושבים על זה, יש לא מעט מן המשותף בין פלדמן לבין הדמות האהובה עליה בטלוויזיה. החל במוח החד, דרך ההליכה השלומיאלית, ועד לאצבע התקועה תמידית בחור שבסכר. אבל בעוד שברוקפלר 30 רוב הקונפליקטים נפתרים בסוף הפרק עם איזו טפיחה על הטוסיק מצד אלק בולדווין, הרי שהמציאות של פלדמן קצת יותר אפורה: כאשר כל מה שעושים כרגע בערוץ הוא לחכות שזיכיונם יוארך, קשה לקרוא לזה קומדיה.

מצד שני, גם דרמה רגשית מסובכת לא אמצא כאן, כי פלדמן מגיעה אליי במוראל שיא, עם משנה סדורה על מצב הערוץ, הסיבות לתחלואיו (הפתעה! רובן לא קשורות לערוץ עצמו) ואפילו יותר מבדל מושג על הדרך להביאו לחוף מבטחים. אז אם זה לא דרמה ולא קומדיה, זה כנראה ריאליטי.

פלדמן. "אין רגע דל בערוץ שנמצא במלחמת קיום" (צילומים: כפיר חרבי)

רבות דובר על האירוניה בה תוכנית בשם "הישרדות" מגיעה להציל את הערוץ הצולע, כתוכנית הדגל היחידה. פלדמן מסכימה כי ערב הגשת המנה הפיליפינית, להלן "הישרדות 3", שתעלה בשבת הקרובה, הרבה תלוי על כתפיה: "מה שאנחנו צריכים עכשיו זה שקט, כדי לייצב את הארגון שלנו. זו תקופה לא קלה, זה הזמן שלנו להיות על המחבת, אבל אני מתנחמת בעונה החמה של 'הישרדות' - חמה מבחינה רגשית, וגם אני באמת חושבת שיהיה עליה דיבור חם".

רגשית זה אומר שהמועמדים פחות שחקנים מקודם?

"הם עדיין שחקנים, אבל זה לא הדגש היחיד. יש העונה הרבה רגש ותחושות ונרטיבים שהחבורה הזו מעבירה כשהיא נאלצת להיות יחד. בשנה שעברה זה היה קשה, כי הם היו שחקנים מקצועיים. זה כמו רוקר בתקליט השני - עשינו עונה למבקרים".

"אם הראשונה היתה בלגניסטית והיתה תחושה של קלאב מד ושהם כל הזמן אוכלים, אז בשנייה היינו יותר קדושים מהאפיפיור, ובסוף זה היה יותר מדי. אבל צריך גם לראות דברים בקונטקסט: העונה השנייה תמיד פחות מצליחה, בכל העולם, כי יש משהו באפקט של הראשונה שאי אפשר לשחזר במספרים".

"זה גם עלה שבועיים אחרי ש'האח הגדול' נגמר, ולצופים לא היה פנאי רגשי לזה. אפשר היה למנוע את זה, אבל בערוץ שנאבק על כסף ובמכירות אומרים 'השוק גואה אז תעלו כמה שיותר מהר, אנחנו חייבים למכור פרסומות', זה יהיה אגוצנטרי אם מחלקת התוכן לא תתחשב בזה".

בגדול היית מרוצה מהעונה השנייה?

"כן. אני חושבת שהיא היתה מעולה, במיוחד עשרת הפרקים האחרונים, וגם הוכיחה את עצמה ברייטינג. חיפשו אותנו מאוד, זה לגיטימי, השוק הישראלי קטן, וערוץ 10 הוא במצב כזה שמצד אחד הוא מסכן ורוצים להיות בעדו כי הוא אנדרדוג, אבל מצד שני, לכולם קל להגיד שאנחנו לא מקצועיים ולהכניס לנו".

"הפעם, בכל מקרה, יש סינתזה של שתי העונות. לקחנו הימורים, זה מבנה עונה שלא נעשה בשום מקום, כבר הפרק הראשון בעונה מתחיל עם טוויסט דרמטי שמשפיע על כל מהלך המשחק. הדמויות שיבלטו זה לא הדוגמן או הדוגמנית, יש לך חנונית שהיא תולעת ספרים, נכה, אנשים מגוונים".

"אני לא חושבת שנצליח לשחזר את הנאיביות הראשונית, אבל האנשים הם לא ארכי־תחמנים וקנה המידה לא רק משחקי. היה ברור לי ולציפי רוזנבלום העורכת, כחלק מהבריף, שיהיו יותר סיפורים אישיים. הרי כל אחד שהולך ל'הישרדות' רוצה להיות מפורסם, אבל גם לסגור חשבון, להוכיח משהו לילדים מהכיתה, למי שזרקה אותו, לעצמו. ורצינו לתת לזה יותר מקום, מה המניע שלהם מעבר לאיך אני אנצח. העונה השנייה היתה צבועה בדן מנו, כל אחד רצה להוכיח שהוא יותר דן מנו מהשני, ובעונה הזו כפינו באמצעות טוויסטים משמעותיים טון מאוד רגשי".

"זו תקופה לא קלה, זה הזמן שלנו להיות על המחבת"

התוכנית הראשונה בהיסטוריה של ערוץ 10 שניצחה ברייטינג את ערוץ 2, היא הבייבי הפרטי של פלדמן. היא זו שהגתה את הרעיון לעשות בערוץ 10 "הישרדות" בעברית (אחרי שברשת ויתרו על ההזדמנות להקדים אותם ולרכוש את הפורמט), שידכה את הפרויקט לחברת ההפקה אבוט־רייף־המאירי, ועובדת איתם בצמידות מדי יום, כדי לוודא שהעלויות העצומות ישתלמו בסוף היום לגוף המשדר.

"העבודה שלי היא להסביר לעורכים מה הערוץ צריך, לעודד פרקים עם נושאים מסוימים, לא להציף תוכן מוקדם מדי, לדחות רומן בין המתמודדים לזמן הנכון. אני צריכה לוודא שיהיו לנו לפחות 40 פרקים כדי להצדיק את הכלכלה, ושהפרקים יהיו בני שעה ולא פחות".

אבל זה מה שיוצר את אלמנט המסטיק שעדיין מבדיל אותנו מהגויים, לא?

"השיקולים השונים שלי הם פשוט כי אין לי כסף. לאמריקאים יש 43 דקות והכל משרת את העלילה, זה קצר יותר והם לא מתעסקים ברגש. אבל האמת היא שלי אישית כבר קשה לראות את זה, זה נראה חתוך דק מדי".

בכל זאת, כשאתה רואה מישהו אוכל אורז ואחר כך מספר למצלמה "אכלתי אורז", זו חפירה בלתי נסבלת.

"בעונה הזו את תראי, יש הרבה סצנות דוקומנטריות, שדברים קורים ולא רק מספרים מה קרה. הצוות שלנו מאוד התמקצע. יש הרבה דברים שבהם הייתי רוצה להיות כמו בחו"ל, יש להם יותר היצע, רמות המודעות של המתמודדים שונות, יש הפרשי תרבויות שאין לנו כאן. אבל מצד שני, שמתי לב שהישראלים יותר קומיים מהאמריקאים".

"משה, מלצר, חולון וגם אריק אלפר היו מאוד מצחיקים, בעוד שבאמריקה המצחיקנים הם ווירדוז, וחסר שם משהו בסחבקיות שמעורר יותר חיוך. אני גם לא יכולה לשלם למתמודדים שלי 50 אלף דולר לחודש ולהשאיר אותם בבידוד, כאן כולם בשדרות רוטשילד ותוך שנייה כולם יודעים עליהם הכל. אנשים מקבלים מעמד עוד לפני שהתוכנית עלתה, מצלמים אותם, אבל אני מאוד נגד זה. אסרתי על אנשים להתראיין, מחלקת יחסי הציבור מתוסכלת ממני רצח".

תופעת הוואנאביזם נרגעה קצת?

"לא, להפך, זה רק מתגבר. ובכל זאת, אנחנו משקיעים מאמץ בליהוק מעניין, שיהיו גם מורות ואנשים מכל תחומי החיים. חנה ומרגלית ב'המרוץ למיליון', למשל, היו ליהוק מצוין. אגב, זו תוכנית שעלתה פי שלושה מ'הישרדות' ואני לא בטוחה שהיתה שווה את זה, אני בשביל רייטינג של 18 אחוז משקיעה פחות, ואז זה טוב לערוץ ואני ברווח ובסבבה".

"הישרדות: הפיליפינים". סינתזה של העונות הקודמות (צילום: עידו לביא)

בואו ננתח רגע את הסבבה הזה שפלדמן מדברת אודותיו וניזכר בקצרה בחוויית הכמעט מוות של ערוץ 10, שטרם הסתיימה בהפי אנד, אגב. הערוץ, שהוקם בשנת 2002, עמד לאחרונה בפני איבוד זיכיונו להמשיך ולשדר ובפני יציאה למכרז למציאת בעלים חדשים שיפעילו את הערוץ - זאת בשל אי עמידה במחויבויות התוכן והצטברות חובות למדינה בסך של למעלה מ־80 מיליון שקל.

בעל הבית בערוץ, יוסי מימן, שהוציא לטענתו 1.3 מיליארד שקל על הערוץ מאז הקמתו, דרש הקלות ופריסת חובות, העובדים יצאו להפגנות, יעקב אילון כתב טורים ולבסוף, לאחר הררי מילים, פגישות עם שר האוצר יובל שטייניץ, התכתשויות מילוליות, הרבה נורית דאבוש ותחושת אפוקליפסה - הושגה פשרה. על הנייר. מאז שוב צצים איומים בדבר סיכול ההסכם, כמו עתירות של היוצרים לבג"צ וחוות דעת משפטית ברשות השנייה כי ההסכם אינו לגיטימי.

נכון לזמן כתיבת שורות אלו, מועצת הרשות השנייה טרם אישרה את ההסכם ועומדת כעת בפני לחצים. ומה חושב הציבור? תלוי את מי שואלים. יש שהפכו את המשבר לדיון על חופש העיתונות, אחרים תוהים על משמעותו של ערוץ 10 בחיינו - האם בשביל גרסה נכה של ערוץ 2 באמת שווה כל כאב הראש הזה?

"נהיה מין טרנד היום להגיד, גם ככה אין מה לראות בערוץ, או שאומרים 'אז תסגרו, מה כבר היה?. 'אהבה זה כואב', 'החברים של נאור', 'הדוגמניות', 'היפה והחנון'?' - בלי לשים לב מונים את כל ההצלחות שלנו. אלה דברים שאני מאוד רוצה להמשיך איתם, אבל כרגע אני לא יכולה. עצרנו עונות חדשות של 'היפה והחנון', שזה בעיניי ריאליטי מדהים שעושה חסד לאדם שבך ומדבר על סטריאוטיפים; וגם לא עובדים על עוד עונה של 'לרדת בגדול'. גם הדרמה שנורא בנינו עליה, 'נשות הטייסים', לא בהפקה".

אתם מתכננים לוח סתיו רזה.

"זה מה שאנחנו מסוגלים לו כרגע. חוץ מ'הישרדות', הספקנו לעשות עונה נוספת לתוכנית המערכונים 'לא לפני הילדים', את 'מגדלים באוויר' - דרמה משפחתית של ניר ברגמן, עוד עונה של 'מקום לדאגה' ושלל פרויקטים דוקומנטריים. כל כך עילי אצלנו כרגע שאי אפשר לנשום, בטח נאכל אותה ברייטינג. לפעמים יש תחושה שאנחנו גם אוכלים את הדגים המסריחים וגם מגורשים מהעיירה".

מה הפתרון?

"צריך למצוא הסדר רגולטורי שמאפשר לערוצים המסחריים להרוויח ומבטיח פרנסה ויצירה. אני מאמינה ברגולציה חיצונית, זו האמונה הציבורית שלי כאזרחית. אבל ברבות השנים נוספו כל כך הרבה תקנות שזה נהיה מפלצת שקוברת תחתיה את היוצרים, השוק והעובדים, שכבולים באינסוף תקנות. אני אומרת, תחייבו אותי להפקות, אל תתנו לי לעשות הפקה בשקל ולמכור אותה כדרמה איכותית, אבל אם אני עושה משהו בהרבה יותר משקל, תנו לי על זה יותר קרדיט. צריך לשבת עכשיו ביחד, היוצרים, הגופים המשדרים, משרד התקשורת, הרשות השנייה, ולעשות רגולציה רזה ואפקטיבית".

וזה יקרה?

"לא (צוחקת). כל מה שאני אומרת לך לא יקרה".

אז מה יקרה?

"בינתיים מחפשים מישהו שייקח את הערוץ הזה ממימן, אבל אף אחד לא ישכיב ככה כסף. וזה מאט ודופק את התעשייה, ומצער אותי".

יש אירוניה בעובדה שדווקא הגוף הקודם שבו עבדת, טלעד, הגיש הצעת מכרז ריאלית יותר מכולם, ונכשל.

"זה לא היה העסק שלי אז. כשהייתי בטלעד כל מה שחשבתי זה מה אני אשדר. לא הייתי מודעת לדברים האלה. במכרז הצענו ביד הכי נמוך ועשינו את התחזית הכי נכונה, וכן, הפסדנו. במקרה של ערוץ 10, הרבה השתנה מאז שהוגשה ההצעה".

"תנאי המכרז חזו גודל שוק מתפתח שלא קרה, היתה אינתיפאדה, השוק עשה הרבה דברים חוץ מלגדול, אבל הדרישות של הרשות השנייה לא השתנו. התוצאה היא שהערוץ התרסק, צבר חובות למדינה ולצופים, ומ־2006 יוסי מימן הזרים כסף כדי לעמוד בכל התקנות של שידור ורגולציה. שידרנו יותר דרמה ודוקו, ולא צברנו חובות חדשים מאז 2008".

איבדתם מומנטום אחרי העונה הראשונה של "הישרדות"?

"ב־2008 היתה לנו שנה טובה, בשלושה מתוך שבעה ימים ניצחנו את ערוץ 2, אבל לא עשינו עם זה כלום. יצאנו לחודש חופש עם כדורגל והברחנו את כולם, אחר כך היה לנו קיץ דוקומנטרי, עם 'ניצן הורביץ מחפש את המחר', וגילינו שחוץ משמונה אחוזים אף אחד לא רצה למצוא את המחר. זו היתה סדרה נהדרת, אבל זה לא מספיק. עכשיו יש לי שוב קיץ מכובד ואלטרנטיבי, אבל לא יהיו לי 29 אחוז".

איך הגענו למצב הזה?

"אני מאמינה שאף אחד לא רוצה לסגור את הערוץ, אבל למה זה נתקע? כי אף אחד לא רוצה להרגיש שהוא התקפל. לאנשים יש תפיסה שבגלל שמימן מיליארדר, אז מה זה בשבילו? אז הוא שם ערבות אישית, וזה לא מספיק להם, הם רוצים שהוא יוציא כמה שיותר".

או שאולי צריך לעשות בדק בית בתוככם?

"אנחנו בעיקר צריכים זמן. עשינו שגיאות, אני בעצמי חתומה על אחד הכישלונות - 'דה שואו'. כל גוף עושה שגיאות, אבל לא העלינו תוכניות לא טובות בשנתיים האחרונות. בעבר היו תוכניות שהעלינו ואמרתי שאני מקווה שלא רואים אותן, לא אנקוב בשמות מפאת כבודם של הטאלנטים והעורכים, אבל זה נגמר. אין יותר מצב שבו נשדר משהו לא אפוי ולא מוכן".

• עוד על התוכניות העתידיות של ערוץ 10, מה חושבת פלדמן על מאבק היוצרים ומה היא מצביעה בשלט בעצמה, בגיליון החדש של פנאי פלוס
  

• לכל כתבות פנאי פלוס