חדשנות, יצירתיות והוגנות בחינוך

אם היו אומרים למייסדי המדינה הקטנה ומוקפת צבאות אויב גדולים כי 70 שנים לאחר הקמתה, כל חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם יבחרו להקים מרכזי פיתוח דווקא בישראל - הם היו מתקשים להאמין. הצלחתה של ישראל לעבור את המשבר הכלכלי הגדול של שנת 2008 באופן מוצלח יחסית לשאר הכלכלות המפותחות, ביצרה עוד יותר את מעמדה של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ".

(צילום: אלי אטיאס)

אולם קטר היי-טק, אשר הוביל את צמיחת המשק, לא הצליח לחלחל מטה לשכבות הפגיעות יותר בחברה הישראלית. בדו"ח ה-OECD האחרון הוצגו הפערים החברתיים-כלכליים העצומים שיש במדינה כסכנה אמיתית לתוצאות המרשימות שישראל מציגה. במהלך העשורים האחרונים, הולכים וגדלים פערי הזדמנויות מדאיגים בין הילדים שבאים מרקע סוציו-אקונומי גבוה לאלה הבאים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. על פי נתוני ארגון אונסקו, בשנת 2015 נשרו ממסגרות חינוך ברחבי העולם יותר מ-61 מיליון בני נוער ללא כל חלופה לימודית, תעסוקתית או קהילתית אחרת. במשקים לאומיים של המאה ה־21, ילד שנושר מלימודים ושאינו זוכה לתמיכה או התערבות מקצועית, מחוסר כל אופק תעסוקתי או חברתי הולם ולמעשה נידון לחיי עוני והדרה חברתית.

״מלחמה אמיתית בפערים החברתיים־כלכליים בישראל מתחילה בחינוך״, אומר ד״ר רמי סולימני, מנכ״ל ג׳וינט־אשלים. ״אחד האתגרים הראשונים עימו עלינו להתמודד הוא עיקרון השיוויון. במערכת בה שונות וגיוון כה רבים, יש להפוך את השונות והגיוון ליתרון יחסי של כל ילד וילדה. עקרונות ההוגנות בחינוך מדברים על פיתוח סביבה חינוכית המעודדת עבודת צוות, תקשורת, חשיבה ביקורתית ויצירתיות, הנותנת לכל ילד וילדה מקום להביא את עצמם לידי ביטוי״.

ג׳וינט־אשלים, שותפות בין הג׳וינט וממשלת ישראל לפיתוח שירותים למען ילדים, נוער, צעירים ובני משפחותיהם במצבי סיכון, מפתחת פיילוטים חברתיים להתמודדות עם אתגרים חברתיים־כלכליים ברמה הלאומית, יחד עם הממשלה ושותפים נוספים. פיילוטים אלה מגובים במחקר מלווה תומך, כאשר אם הוכח כי הם מוצלחים – הם מועברים לאחריות הממשלה, אשר מפיצה אותם ברחבי הארץ.

|

תוכנית ״מרחבי למידה ירוקים״ היא דוגמה לפיילוט כזה, אשר כבר החל בהטמעת ערכי ההוגנות בחינוך. למעלה מ־4,000 תלמידי בתי־ספר כבר נהנים מהתוכנית, המקדמת את הקמתם של מרחבים ירוקים בחצרות בתי־הספר היסודיים. באמצעות מערכי שיעור ייעודיים מאפשרת לפעילות קבוצתית בגינות בתי־הספר להפוך לשיעורי מתמטיקה ומדעים מן השורה. כך מוצאים את התלמידים לומדים מתמטיקה באמצעות נטיעות בגינות ירק בבתי־הספר, דרך העיסוק בשתילים, בזרעים, בחישוב כמויות המים והאור.

לדברי מרים, מורה למתמטיקה: ״כששמעתי לראשונה על הרעיון הזה, המחשבה ללמד את תלמידיי בחוץ כמעט שיתקה אותי ולא ידעתי איך אצליח לעשות זאת. אחרי ההדרכה המקצועית שעברנו, ראיתי שלא רק שאני מצליחה, אלא שהתלמידים אוהבים את השיעורים ומבינים את החומר הנלמד בלי שום בעיה. השיעורים בחוץ הם עכשיו השעה האהובה עליהם במהלך השבוע, והלימוד בחוץ הפך להיות אפילו יותר קל לעיתים מבתוך הכיתה״.

התלמידים עובדים יחד בקבוצות על ערוגות ולומדים מתמטיקה באופן אחר וחווייתי. בשיעור שאחרי הפעילות בגינה, כולם מרגישים שהם לקחו חלק בשיעור מתמטיקה, החשש מהמקצוע יורד, והתלמידים החלשים והחזקים יותר במתמטיקה כאחד בעלי מוטיבציה להשתתף בשיעורים הבאים. התפיסה הלימודית הזאת מאפשרת לכל תלמיד להביא לידי ביטוי את החוזקות שלו, לחוות חוויה חיובית ביחס למקצוע שהיה יכול להיות מאתגר וללמוד דרך חוויה משותפת.

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "בעידן הזה היציאה מגבולות הכיתה, העבודה הקבוצתית ופיתוח של חשיבה יצירתית, מהווים חלק חשוב ומשמעותי בעיצוב דמותו של בוגר מערכת החינוך. במתווה זה כל תלמיד יכול להביא לידי ביטוי את החוזקות שלו, לחוות למידה חיובית שיוצרת תחושה של שייכות ותורמת לביטחון העצמי שלו. אנחנו בוחנים מודלים שונים בהם מתקיימת למידה במרחבים השונים של בית־הספר, לרבות בחצרות או למשל בכיתה שפועלת במתכונת של M21 ובלמידה שבשטחים שמחוץ לבית־הספר אך סמוכים לו".

״בשבוע הבא ייערך כנס ״יוצרים היום @ מחר״ של ג׳וינט־אשלים ומשרד החינוך, לאנשי מקצוע, יזמים, חוקרים, קובעי מדיניות ופעילים מכל הקשת המקצועית, בו יוצגו אתגרי המחר של מערכת החינוך ודרכי פעולה אפשריות לפתרון. ״תוכנית כמו מרחבי למידה ירוקים היא דוגמה לכך שאפשר אחרת. אם רק נשכיל לחשוב באופן שונה, נצליח לייצר פתרונות יצירתיים וטובים בעבור דור העתיד שלנו״, מסכם ד״ר סולימני. לדברי אבואב, "מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים חברתיים וכלכליים גדולים, ואין ספק שמערכת החינוך מהווה חלק מהפתרון לאתגרים אלה".