עשרה ביום 2

עושים שוק עם גיל חובב. כתבו: גיל חובב וציפי לביא. הוצאת סטימצקי, 174 עמודים.

ספר מתוק ולא יומרני, שהוא גם מדריך לשווקים וגם מדריך מה לעשות עם כל מיני דברים שתמצאו בשוק, לפי העונה ומצב הרוח. אוכל ישראלי במיטבו: טרי, פשוט ולא מתחכם בכלל.

השף העירום. ג'ימי אוליבר. מאנגלית: גיא עד. בבל, 253 עמודים.

טרי מן התנור ומדיף ניחוחות של כיף אדיר. מי שלא התאהב בשף העירום בערוץ 8, ימצא כאן את עיקרי משנתו הקולינרית, מתובלת בחוש הומור נדיר.

מכתבים ברוח. יוסי בנאי. זמורה ביתן, 172 עמ'.

תמיד חשבתי שבתוך האיש המדהים הזה מקנן גם סופר שמחכה לעיתוי נכון, או לרוח נכונה: הוא כותב לדמויות שעיצבו את עולמו, והוא מפזר אהבה וענווה, חן ושום-שכל, בשפה המיוחדת לו, כך שממש אפשר לראות אותו מתנועע דרך המלים, מדבר בתנועות ידיים ובירושלמית של פעם, ובעיקר –אוהב ומעריך.

חולית, בית הארקונן. בריאן הרברט וקווין אנדרסון. מאנגלית: דורית לנדס. עם עובד, מדע בדיוני. 701 עמודים.

למכורים ל"חולית" לא צריך להציג את הספר. לאחרים יש לומר, שזהו אחד הפרקים בסאגה שהחלה בספרו של פרנק הרברט, "חולית", סיפור ענק על מאבקי טוב ורע באימפריה עתידנית בכוכב צחיח. את האפוס הנוכחי כתבו בנו של הרברט, שכבר הלך לעולמו, וקווין אנדרסון, בעצמו מדב"יסט מוכשר.

היסטוריה עולמית של אהבת גברים, יותם ראובני. הוצאת נמרוד.

זה לא ספר. זה תקליטור, ובו היסטוריה בדיונית ועתידנית על המלחמה הכלל עולמית בהומוסקסואליות, ועל מה שיקרה לכולנו, כבני אנוש, על פני הכוכב הזה עד שנת 2025. אני לא בטוחה שתמצאו אותו בדוכנים, אבל שווה עד מאד לחפש בחנויות, ולו כדי להתנסות בחווית קריאה דיגיטלית מעניינת להפליא. הספר מחולק ליותר מ–1000 פרקים קצרצרים, והוא משלב פילוסופיה ומלחמות, אהבות ושנאה, המצאות שאולי עוד נראה כמותן בשנים הקרובות וקטעי הגות ליריים.

זוכר כמעט הכל, אהוד בנאי. כתר. 172 עמ'.

האם כל המוזות מתגוררות באושר בבתים של משפחת בנאי המורחבת, וכל הזמן? המוסיקאי המוכשר הזה כתב יומן, ממש לעצמו, במשך שנים ארוכות. יש בו מסעות ודיונים על האלוהות, שירים ומפגשים עם אנשים מתרבויות שונות, תהיות וחיבוטי-נפש וכל מה שיעשה רב מכר, והוא יהיה מן המוצדקים שנראו במקומותינו לאחרונה.

ויקטור, חמישה סיפורים מצויירים. כתבו וציירו: מירה פרידמן, ירמי פינקוס, בתיה קולטון, איציק רנרט, רותו מודן. הוצאת מודן, 128 עמודים.

הם מוכשרים כמו שדים, במילים ובמכחולים, וכל אחד כתב וצייר סיפור קומיקס שלגיבור שלו קוראים ויקטור. ביחד קוראים להם "אקטוס" והם עובדים כקבוצה של קומיקסאים שזוכה להמון הערכה מחוץ לגבולות ארצנו, ועכשיו הם סוף סוף כאן ובעברית. לו הייתי צריכה לבחור רק ספר אחד שאקנה בשבוע הספר, "ויקטור" הוא בעיני הבחירה הכי מענגת. ואז הייתי קונה עשרים עותקים ומחלקת לחברים.

הפילוסופים הגדולים. ערך: יהודה מלצר. הוצאת ידיעות אחרונות וספרי עליית הגג.

גם זה לא ספר אחד כי אם עשרים ספרונים שונים, שהם חלונות קטנים לעולמות גדולים של מחשבה. כל ספר עוסק בפילוסוף אחד: מאפלטון ועד טורינג, האיש שהגה את המחשב. הם כתובים בשפה נגישה לבני אנוש שלא ביקרו בפקולטה לפילוסופיה, והכי נחמד – אפשר לקנות כל ספר לחוד, אם כי אפשר ואפילו רצוי לצייד את מדף העיון בספריה בערכה השלמה.

בועז נוימן, חייל טוב. זמורה ביתן, 197 עמ'.

מתוך האוטיזם שחיילים מפתחים לפעמים כדי לשרוד, כותב בועז נוימן את ספרו הראשון, רומן אוטוביוגרפי ממש לא רגשני, חסכני בדמעות ובחיבוטי נפש, ועשיר בתיאור מפורט של הגהינום המסתתר מאחורי חוק-שרות-ביטחון. התחלה מבטיחה של מספר חדש.

אלכסנדר המון, שאלת ברונו. מאנגלית: אלינוער ברגר. עם עובד, סדרת פרוזה אחרת (אלה הספרים הקטנים החומים).

ספר שחודר מתחת לקצות העצבים של קוראיו. זהו סיפורה של משפחה שחלקים ממנה מתפזרים בסרייבו תחת האש, אחרים חווים את מסע הזוועות ממלחמת העולם השניה דרך המשטר הלא כל כך נאור של טיטו, ואחרים מתבוננים בכל זה מן המרחק הבטוח יחסית של ארצות הברית השבעה והמנוכרת. קוראים ובוכים וצוחקים ולא יכולים להפסיק.