ברוב מדינות העולם, טנדר הוא רכב עבודה. בדרך כלל נטול יומרות או פוזה. כלי עבודה ענייני של אנשים שעובדים באמת, שזקוקים לו כדי לבצע את עבודתם ביעילות מרבית. צווארון כחול, חברות מסחריות, כאלה. בהתאם, טנדר הוא בראש ובראשונה רכב שמיועד קודם כל לסחוב מאות קילוגרמים, לגרור כמה טונות או גם וגם, בכל תוואי שטח נדרש - ורק אחר כך לשמש גם לנסיעות ת"ש בכביש.
כתבות נוספות למנויים:
"רוב מדינות העולם"? ובכן, שכחנו לציין שמדובר ברוב מדינות העולם ללא צפון אמריקה, שנחשבת יוצאת דופן בשל העובדה ששם הטנדרים זוכים לפופולריות יוצאת דופן, שאינה קשורה דווקא לעבודה. הטנדר בארה"ב הוא הצהרה, ולכן מחזיק בנתח עצום של כ-20% משוק הרכב שם. חלק ניכר משמש רכב משפחתי לכל דבר ועניין, ללא שום קשר לעבודה. לא מפתיע אם כן שיצרניות הטנדרים האמריקניות - וגם אלה מהמזרח שמוכרות שם - משווקות גרסאות סופר-מפוארות. לא פלא גם שעולם הטנדרים כולל מוטציות ספורטיביות נפלאות כמו פורד F150 ראפטור או ראם 1500 TRX, פחות או יותר טנדר מרוץ שטח עם רישוי לכביש.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
באופן טבעי, לב-ליבה של תעשיית הטנדרים העולמית ממוקם בפינה הצפון-אמריקנית של הגלובוס. כן, אנחנו יודעים שבאפריקה יש המון מהם, וגם בצפון-מזרח אסיה ובעצם היכן לא, אבל מרכז הטנדרים העולמי הוא בארה"ב - ואם לדייק עוד יותר, בחלקה המרכזי שנצבע אדום בכל מערכת בחירות שם.
לכן לא מפתיע שהדבר הבא בעולם הטנדרים, הכולל את החלפת המנוע העצום בחרטום ומכל הדלק האדיר ביחידה חשמלית ובמצברי ענק שמניעים אותה, מגיע משם. אחרי הכול, האינטרס המסחרי הוא הקובע, ואין יותר אינטרס מסחרי מ-2 מיליון טנדרים בשנה.
שלוש הגדולות של תעשיית הרכב האמריקנית, ג'נרל מוטורס, פורד וקרייזלר (של פיאט), עוסקות כמובן בעתיד הזה במלוא המרץ - מי יותר מתקדמת (GM) ומי פחות (קרייזלר). אבל לראשונה בהיסטוריה המוטורית, השלוש האלה אינן המעניינות מכולן בהכרח, וממש לא בטוח שישמרו בעתיד על הבכורה שבה הן מחזיקות כעת.
הנוגסות בעקבי מפלצות הרכב העצומות האלה הן לא יצרניות מוכרות מתחרות, אלא בעיקר חברות רכב קטנות וחדשות, עד לא מזמן סטארטאפים עם המון חלומות, שהאצת מהפכת החשמל הזניקה את מעמדן (ואת ערכן) באופן בלתי נתפס. יצרניות צעירות שנטרול מנועים ותיבות הילוכים קלאסיים מדגמי העתיד אפשר להן לסגור במהירות פערי ידע ומיומנות, להציע ביצועים עדיפים ואפילו להקדים את ענקיות הרכב, שנושאות על גבן ערימות של בירוקרטיה מכבידה ומאיטה.
ועוד עניין אחד שחשוב לזכור, לפני שאתם צוללים לעולם המופלא של טנדרים חשמליים עתידיים: על אף שהוא נתפס כרכב פשוט הרבה יותר ממכונית נוסעים, פיתוח טנדר חשמלי מורכב הרבה יותר, שכן הוא נדרש להפגין עמידות בתנאים קשים יותר, אלא שמהווים את האויב הקלאסי של מצברים וחשמל - אבק, בוץ ומים.
עוד דבר שחשוב מאוד לזכור הוא שכל הטנדרים המופיעים כאן עדיין לא זמינים לרכישה. חלקם נאנקים כרגע בניסויי נהיגה מפרכים ואחרונים, אחרים נמצאים בעיקר בשלבי תכנון-ביצוע, ולכן הפרטים אודותיהם לא מלאים.
ריביאין הציגה את ה-R1T כאב טיפוס כבר בסוף 2018, ומיד הוסטו אליה הזרקורים בגלל עיצוב מוצלח ותכונות ייחודיות, כמו תא מטען נוסף לרוחב המרכב בין הארגז לקבינה. אבל את עיקר העניין עוררו נתוני ביצועים יוצאי דופן, שמאפשרים ארבעה מנועים חשמליים עם הספק משולב שמגיע ל-750 כ"ס, וזינוק ל-100 קמ"ש ב-3 שניות בלבד. בטנדר. שילוב מנוע חשמלי בכל פינה מאפשר כמובן יעילות חסרת תקדים בהעברת כוח לקרקע, בין אם מדובר בנהיגה מהירה או בעבירות בשטח טכני, והדובדבן על קצפת היכולות היה יכולת סיבוב במקום בדומה לכלי זחלי, הגם שלא ברור אם אפשרות זו תוצע בדגם סדרתי.
ריביאן הוא גם היחיד שהציג את יכולתו בניסויי נהיגה, כולל כרכב ליווי לצוות הפקת הסדרה "כל הדרך למעלה", עם צמד הרוכבים-כוכבים יואן מקגרגור וצ'רלי בורמן שחצו את דרום אמריקה. טווח הנסיעה בין טעינות צפוי לעמוד על בין 400 ל-640 ק"מ, וכושר הגרירה על 5 טון. וגם, הוא צפוי להיות הטנדר החשמלי הראשון שיעלה על כבישי צפון אמריקה, כבר ביוני הקרוב. תג המחיר בארה"ב ינוע בין 220 ל-250 אלף שקל.
אחרי שביססה בשנים האחרונות את ארסנל הדגמים הרלוונטי שלה על שני דגמי נוסעים (3 ו-S) ושני רכבי פנאי שמבוססים עליהם (Y ו-X), יצרנית הרכב החשמלית המפורסמת בעולם חשפה בסוף 2019, באירוע מתוקשר היטב, את הטנדר הראשון שלה תחת השם סייבר טראק. העיצוב שנוי במחלוקת - כמו שהבעלים אילון מאסק אוהב - ונראה כלקוח מסרט מדע בדיוני דל תקציב, בעוד שההגה לנהג מעוצב כסטיק של מטוס נוסעים.
בתא ניתן להושיב בנוחות (כנראה) שישה מבוגרים, ויש דלת ארגז ייחודית שמאפשרת - במקביל להנמכת החלק האחורי באמצעות מתלי אוויר - העמסה קלה של אופנוע או טרקטורון שטח ללא צורך במגלשיים ייעודיים. טסלה מבטיחה חוסן מבני הודות לפלטפורמה אחודה מפלדה, שבה חלקי המרכב נושאים בעומס והשמשות עשויות מזכוכית מחוזקת ועמידות יותר כנגד שבירה. במפתיע, דווקא ניסיון ההדגמה באירוע ההשקה הסתיים בכישלון מביך.
לגרסת הבסיס (החל מכ-165 אלף שקלים בארה"ב) מנוע חשמלי בודד והנעה אחורית, עם טווח נסיעה של 400 ק"מ. הגרסה הבכירה תעלה שם 230 אלף שקלים וכוללת שלושה מנועים חשמליים שיאפשרו זינוק ל-100 קמ"ש בכ-3 שניות, ויותר מ-800 ק"מ בין טעינות. כושר הגרירה נע בין 3.4 ל-6.3 טון, ויחידות ראשונות צפויות להגיע לכביש בסוף השנה הבאה או בתחילת 2023.
פורד F150 הוא אחד מכלי הרכב הנמכרים בעולם ושיאן מכירות בצפון אמריקה במשך שנים ארוכות, וכמובן, הוא נחשב למלך הבלתי מעורער של הקטגוריה שם. אבל גם פורד הגדולה חייבת טנדר חשמלי, ומה יותר מתבקש מלהציג אחד כזה הנושא שם כה אהוב, מוכר ונחשק. הבסיס לגרסה החשמלית יהיה הדור החדש ל-F150 שהוצג לפני כחצי שנה, לראשונה אגב גם בגרסה היברידית, עם יכולת ייחודית לנצל את המערכת החשמלית כגנרטור לאספקת חשמל באתר בנייה או לציוד מחנאות.
פורד לא חושפת הרבה מידע בינתיים, פרט לכך שהספק המנוע החשמלי (שניים ככל הנראה) יהיה הגבוה ביותר שאי פעם הוצע בטנדר. אנחנו מנחשים ש-500 כ"ס יהיה רף תחתון כאן. טווח הנסיעה בין טעינות צפוי לעמוד על כ-480 ק"מ. פורד גם מציינת כי מתחת למכסה הקדמי (מכסה מנוע בדגם הרגיל) יוצע תא גדול לציוד, בדומה למקובל ברכב חשמלי מודרני.
ג'נרל מוטורס החליטה להצמיד את השם רב המשמעות וההיסטוריה "האמר" לטנדר החשמלי הראשון שלה, כעשור לאחר שהמותג המפורסם חוסל. בינתיים הוא מבטיח להיות החזק ביותר, עם שלושה מנועים חשמליים ו-1,000 כ"ס שיאפשרו לו זינוק של מכונית-על. טווח הנסיעה עומד על 560 ק"מ, ואם תמצאו עמדה אולטרה-מהירה (350DC) תוכלו להוסיף 160 ק"מ בתוך עשר דקות בלבד.
המחיר שלו אינו צפוי להיות זול, החל מ-370 אלף שקלים, והצפי לתחילת שיווק הוא בסתיו 2021. שנה לאחר מכן תוצע גם גרסת הספק מופחת (EV3X), עם 800 כ"ס "בלבד" ומחיר של 330 אלף שקל. באביב 2023 תוצג גרסת שני מנועים במקום שלושה (EV2X) ו-625 כ"ס, במחיר משוער של כ-300 אלף שקל. שתי האחרונות עם טווח נסיעה של 480 ק"מ.
יכולות השטח צפויות להיות כמו אלה של האב הרוחני וגיבור מלחמת המפרץ, בזכות זוויות מרכב מצוינות ואפשרות לצמיגי שטח ענקיים במידה זהה ל-H1 המקורי ("37). עוד במאפיינים: היגוי הגלגלים האחוריים עד 10 מעלות, עם אפשרות להפניה בזווית הפוכה לקדמיים כדי להקטין רדיוס סיבוב, או לבחור ב"מצב סרטן" ייחודי שבמסגרתו הגלגלים פונים באותה זווית לקדמיים ומאפשרים נסיעה "צידית". ועוד פרט חשוב: יבואנית המותג הבטיחה כי הוא ישווק גם אצלנו.
בשונה ממרבית הטנדרים החשמליים, שממוצבים כדגמי קצה עם ביצועים יוצאי דופן ותג-מחיר עסיסי, המתמודד הזה צפוי להיות זול ונגיש יותר עם מחיר של כ-170 אלף שקל, דומה לפורד F150 כפול הנעה. לורדסטון, הקרויה על שם העיירה באוהיו שבה היא ממוקמת, רכשה בסוף 2019 מג'נרל מוטורס את המפעל ששימש שם להרכבת שברולט קרוז המשפחתית, עד הפסקת הייצור בשל ביקושים נמוכים. הטנדרים הראשונים צפויים להתחיל ייצור בסתיו השנה.
האנדורנס מצויד בארבעה מנועים חשמליים הממוקמים בבתי הגלגלים, בשונה מהמיקום המקובל במרכב וחיבור באמצעות צירייה. לדברי היצרנית, כך ניתן לייעל את העברת הכוח ולהפחית את עלויות האחזקה החשובות בכלים מסוג זה. ההספק המשולב עומד על 600 כ"ס, טווח הנסיעה בין טעינות על 400 ק"מ וכושר הגרירה על 3.4 טון. היצרנית לא פרסמה נתוני זינוק ל-100 קמ"ש, אבל ציינה כי המהירות המרבית תוגבל אלקטרונית ל-128 קמ"ש כדי לשמור על רמת צריכת חשמל נמוכה.
בשונה מהדגמים האחרים כאן, הפונים ללקוחות טנדרים קטנים (יחסית, מדובר בארה"ב) כמו פורד F150, ה-XT ינסה להיות תחליף לדגמי העבודה הכבדים והגדולים יותר (Heavy Duty), המשווקים גם בישראל תחת ההגדרה "משאית". כבסיס משמשת שלדת סולם המאפשרת כושר העמסה של עד 2.3 טון (בגרסת דאבל-ג'אנט שתוצע כאופציה), 700 ק"ג יותר מפורד F350, בעוד כושר הגרירה עומד על כמעט 16 טון באמצעות התקן ייעודי (גלגל חמישי).
הקבינה מופרדת מתא המטען, וכך ניתן להחליף את הארגז בסידור התקנים ייעודי על פי צורך. אטליס לא מפרסמת עדיין נתונים מלאים על תצורת המנועים או על ההספק, אבל מבטיחה הנעה כפולה, זינוק ל-100 קמ"ש ב-5 שניות וטווח נסיעה שינוע בין 480 ל-800 ק"מ בהתאם לגרסה, עם אפשרות טעינה מהירה ל-100% בתוך רבע שעה. המחיר המשוער ינוע בין 150 אלף שקל לגרסת בסיס ועד לכפול מכך לגרסאות בכירות.
בעוד שאר המותגים מתכננים לשווק את הטנדרים החשמליים שלהם בכמויות גדולות, בולינג'ר מכוונת לעולם האקזוטיקה, והמחיר מעיד על כך - 410 אלף שקלים בארה"ב. מראה זה עניין של טעם, ובמקרה זה מדובר לטעמנו בטעם מוזר. עם מרכב זוויתי ותכליתי כמו פעם יש שיראו בו קלאסי, יש כאלה שיחשבו שהוא מיושן ויש מי שסתם לא יעריכו. תא הנוסעים צפוי להיות נטול מסכי מגע, עם מתגים ומחוונים אנלוגיים בלבד.
בהשוואה לגרסאות הקצה של הטנדרים האחרים, הביצועים סבירים בלבד. 614 כ"ס מצמד מנועים חשמליים יאפשרו 4.5 שניות ל-100 קמ"ש ו-320 ק"מ של טווח. שלדת סולם תאפשר כושר העמסה מרשים של 2.3 טון בעוד כושר הגרירה יהיה 3.2 טון. מרווח גחון של 50.8 ס"מ ותמסורת עם הילוך כוח מבטיחים עבירות גבוהה. תחילת השיווק צפויה למחצית השנייה של השנה.
הטנדר המרשים הזה של ניקולה כנראה לא יגיע לפס הייצור ולאולמות התצוגה ויישאר כסקיצה בלבד, על אף שהוא נראה מאוד מבטיח בעבר, כולל תוכניות לשותפות עם ענקית הרכב ג'נרל מוטורס. אלא שהצהרות החברה מפיניקס, אריזונה והעומד בראשה, טרבור מילטון, התגלו כשקריות, פיתוח הטנדר בוטל והכסף ששילמו הלקוחות הוחזר.
יחידת ההנעה שעליה הצהירה ניקולה מורכבת מארבעה מנועים חשמליים, אחד לכל גלגל, בהספק משולב של 906 כ"ס. הזינוק ל-100 עמד על 2.9 שניות וטווח הנסיעה על 480 ק"מ, או 960 ק"מ בגרסה עם יחידת הנעה מסוג תא דלק בנוסף על המצברים הקיימים. היצרנית הצהירה כי תצייד אותו בשקע חשמל, המאפשר לעשות שימוש במצברים לצורך הפעלת כלי עבודה שונים, עם אספקת חשמל לאתר בנייה למשך כ-12 שעות. אבל כאמור, ההצהרות התגלו כשקריות.
