פריז: מסע צלב בעיר האורות
מסע רגלי בפריז שמתחיל בכיכר הבסטיליה, מסתיים בקינוח אלוהי ליד כנסיית סן-שאפל ולא פוסח כמובן על הנוטרדאם
| סן פול סן לואי |  | סנט אוסטאש | | סן-ז'רמן לאוקסרואה | | סן-סולפיס |
| ||||||
| סן-סווארן | | נוטרדאם | | סן-שאפל | | |
אינספור קבין של יופי נפלו על פריז. לא סתם אמר פעם יוסי בנאי שגם כשהוא נמצא בעיר האורות, הוא מתגעגע אליה. פריז, על בנייניה וגשריה המופלאים, השדרות המזמינות והסימטאות הציוריות, השווקים והבוטיקים הסוכרייתיים ועשרות הכנסיות הפזורות בחיקה, כמו גבישים יקרים שאוצרים בתוכם הוד אינסופי.
קחו למשל מסלול רגלי בן יום, החובק את ליבה של העיר ומתפתל בין כמה מהכנסיות המפורסמות שלה. המסלול מותאם ליום ארוך, ונכון שתלכו הרבה ברגל, אבל לפחות תוכלו לנוח תחת כנפי האב, הבן ורוח הקודש ועל גבי ספסליהן של כל אחת מהכנסיות בהן נבקר.
פורסם לראשונה
סן פול סן לואי חזור למעלה
בגלל הגובה
נגיע בשעות הבוקר לכיכר הבסטיליה ההומה. המכוניות נוסעות בעיגולים עצבניים מסביב למה שמהווה את סמל המהפכה, ואנחנו שמים את פעמינו לתוך רחוב סן אנטואן, שמנוקד כמעט לכל אורכו באטליזים, מעדניות, חנויות לחם וגבינות (אח, כמה חבל שכל-כך מוקדם בבוקר עכשיו). אנחנו נמצאים בלב אזור המארה.
צועדים בצידו השמאלי של הרחוב, עד לכנסיית סן פול סן לואי. שימו לב לגובהה העצום של כנסייה ישועית זו (גם ביחס לשאר הבניינים הסובבים אותה) והרימו עיניים כדי להתרשם מכיפתה. היכנסו פנימה כדי להביט בציור של דלקרואה, ישו בגן הזיתים, היחיד ששרד ולא נבזז בתקופת המהפכה.
מה עוד בסביבה: כיכר דה-ווז' המרשימה, ארמונות ומוזיאונים (הוטל סולי, מוזיאון פיקאסו, מוזיאון קרנבלה), שוק הבסטיליה שבכיכר הבסטיליה (פועל בימי ראשון). בלילה פעילים בסביבה מועדונים אופנתיים. האזור נחשב מעוזם של מעצבים צעירים.
סנט אוסטאש
בגלל האקוסטיקה
ממשיכים ברחוב סנט אנטואן, שמחליף את שמו לרחוב ריבולי. חולפים על-פני רחבת הוטל דה-ויל (אם יש לכם מזל, חלונות בניין העירייה מקושטים לקראת בואו של אורח חשוב ופרשי הרפובליקה חולפים על גבי סוסיהם מצידי הרחוב הראשי כדי להקביל את פניו).
הלאה ברחוב ריבולי. משמאלנו גן קטן ובמרכזו מגדל סן-ז'אק, שריד לכנסיה שהיוותה מקום מפגשם של עולי רגל ונחרבה אחרי המהפכה. מרחוב ריבולי נפנה ימינה לתוך בולבאר דה-סבסטופול ולאחר מכן שמאלה ברחוב ברז'ר. בדרך תבחינו במזרקת חסרי הישע. נמשיך ברחוב ונעבור את מרכז הקניות התת-קרקעי פורום דה האל וניכנס לגן רחב הידיים הצמוד אליו.
הביטו מסביב. לא תוכלו לפספס את כנסיית סנט אוסטאש שנטועה בקצה הגן. גם אם לא נכנסתם אליה עד היום, שווה להציץ כדי להתפעם מהפיתוחים הרנסאנסיים, מגודלה ומתקרתה הגבוהה - שתי עובדות שמקנות לה גם איכויות אקוסטיות (שווה לברר ימים ושעות מדוייקים בהם מתקיימים במקום קונצרטים של מוסיקה קאמרית ושירת מקהלות). בצאתכם מהכנסייה אל תשכחו להרים את העיניים לשחקים כדי להתפעל מגודלה ומיופיה, ולא, זה לא גוליבר ששרוע למרגלותיה, זהו רק פסל הראש המקשיב של אנרי דה-מילר,
מטה אוזן לצלצול הפעמונים שמפציע בכל שעה עגולה.
מה עוד בסביבה: מרכז פומפידו, כיכר סטרווינסקי, כנסיית סן-מרי, המסעדה הוותיקה והמרהיבה או פייה דה קושון, כיכר ויקטואר (על הבוטיקים היוקרתיים המקיפים אותה).
חזור למעלה
סן-ז'רמן לאוקסרואה
בגלל ההיסטוריה
אנחנו בדרכנו לנהר הסיין. יוצאים מהגן דרך הבורסה למסחר (המבנה העגול) לרחוב הלובר. לוקחים שמאלה ברחוב הלובר עד רחוב ריבולי וחוצים לכיוון הנהר - מימין מוזיאון הלובר, משמאל כנסיית סן-ז'רמן לאוקסרואה. הכנסיה הגותית הצחורה בעלת המגדל הבודד היתה בית התפילה השכונתי של המלכים שהתגוררו בארמון הלובר מהמאה ה-14.
מה עוד בסביבה: פאלה רויאל על הגן המרשים שעוטף אותו, כיכר דופין האינטימית, פונט-נף, בית הכלבו סאמאריטן.
חזור למעלה
סן-סולפיס
בגלל הרסיטלים
מהכנסייה נלך עד לנהר, לרחוב קוואי דה לובר. נפנה שמאלה ולאחר כמה עשרות מטרים ניקח ימינה ונחצה את הסיין על גשר פונט-נף. נמשיך דרך רחוב דופין ובסופו נפנה ימינה ברחוב דה-בוסי. אנחנו נמצאים בליבו של רובע סן-ז'רמן. בצומת הססגוני הזה מתערבבים בתי הקפה הקטנים עם המעדניות ודוכני הירקות והבשר של שוק דה-בוסי.
אפשר לעצור לקניות בבוטיקים שבשולי השוק, לחטוף משהו לאכול או סתם לשבת לאספרסו קצר או כוס יין ולספוג את האווירה. בסביבה גלריות רבות לממכר עתיקות (בעיקר ברחובות הסמוכים לנהר) ועל גדות הנהר ממתינים לכם הבוקיניסטים על שלל ספריהם.
אנחנו בדרכנו לכנסיית סן-סולפיס. מרחוב דה-בוסי יוצאים לבולבאר סן-ז'רמן, ממשיכים עד רחוב דה-פור וברחוב בונפרט פונים שמאלה. הדרך זרועה בשמות הגדולים של עולם האופנה כמו איב סן-לורן (שהבוטיק שלו נמצא בפינה הצופה אל הכנסייה), סוניה ריקייל ועוד.
לאחר שצעדנו את מחצית רחוב בונפרט (לכיוון גני לוקסמבורג) מתגלה לפתע כיכר סן-סולפיס עליה מסוככים עצי ערמונים עבותים. אם תישאו עיניים אל בין צמרות העצים תוכלו להבחין בכנסייה הניאו-קלאסית על שני מגדליה המרהיבים והלא זהים.
בתוך החלל הענקי של הכנסייה אורגן גדול ממדים, עליו מנגנים לעתים תכופות רסיטלים. כתליה של הכנסייה מקושטים ביצירות מופת של הצייר דלקרואה וחלונותיה עמוסים בוויטראז'ים מרהיבים. למרגלותיה, בכיכר המרובעת, ניצבת מזרקת ארבע הרוחות, הבנויה מדמויותיהם של ארבעה בישופים שישובים שם יומם וליל בחברת חיות המחמד שלהם - האריות - ושומרים על הסדר הטוב.
מה עוד בסביבה: כנסיית סן ז'רמן דה פרה, בתי הקפה המפורסמים של הגדה השמאלית, ארמון לוקסמבורג (בתוך הגנים), תאטרון האודאון, הסורבון וכנסיית הסורבון, הפנתיאון, שוק מופטארד.
חזור למעלה
סן-סווארן
בגלל הויטראז'ים
נלך עם רחוב סן-סולפיס עד כיכר האודאון שבבולבאר סן-ז'רמן. נפנה ימינה, נחצה את בולבאר סן-מישל. בדרך נחלוף על פני מוזיאון קלוני (המציג את תולדות צרפת בימי הביניים). ברחוב סן-ז'אק נפנה שמאלה בדרכנו לכנסיית סן-סווארן על הגן הקטן שלצידה. הכנסייה בנויה בסגנון גותי ונחשבת לאחת היפות בפריז, לא מעט בזכות הוויטראז'ים המרהיבים שבה. הפעמון שלה שימש בעבר כאזעקת אזהרה בזמן שריפות וגם כאן מתקיימים לעתים תכופות קונצרטים למוסיקה כנסייתית (המועדים מתפרסמים על פני כרזות בכניסה לכנסייה).
מה עוד בסביבה: הפנתיאון, הסורבון, כיכר סן-מישל, חנות הספרים שייקספיר אנד קו, כיכר מובר (עם השוק הקטן שפועל בה), כנסיית סן ז'וליין לה פוברה.
חזור למעלה
נוטרדאם
בגלל היופי
נרד עם רחוב סן-ז'אק עד לנהר. כבר בהגיענו לגדה תתגלה בפנינו בכל יופיה ובבהירות (אחרי השיפוץ) הכנסייה המפורסמת בעולם כולו - הנוטרדאם
של פריז. אולי היהלום שבכתר.
נחצה את הגשר (פטי פונט) לכיוון הכנסייה. אנחנו נמצאים במקום הולדתה של העיר פריז. כאן, על האיל דה לה סיטה, עד שנת 55 לפני הספירה, חיו בני שבט הפריזי בתוך כפר דייגים קטן ורווי שיטפונות. בשנת 55 נכבש המקום על ידי הרומאים והתפתחה שם מושבה משגשגת שגלשה אל עבר הגדה השמאלית. אחר-כך באו למקום הפראנקים, שנתנו למקום את שמו - פריז. בימי הביניים הפכה פריז למרכז דתי, ואז גם החלה בניית הנוטרדאם.
מדובר באחת היצירות המופלאות של האדם. הכנסייה הגותית המושלמת והיפה ביותר בעולם. ניכנס אל רחבת הכנסייה. אנחנו נמצאים מול החזית המערבית שלה. זה המקום להניח לעיניים להוביל ולשוטט על-פני שלושת שערי הכניסה, המעוטרים בתבליטים מרשימים. מעל השערים מרפסת המלכים, מעליה חלון הרוזטה, עם הוויטראז' המדהים של הבתולה הקדושה, מעליו ישובה גלריית המפלצות המשעשעות-מפחידות, שמחזיקות על ראשיהן את שני מגדלי הכנסיה המרהיבים. עם כזו כניסה מרשימה, מי יכול להישאר
בחוץ?
אין טעם להרחיב את הדיבור על יופיו והדרו של החלל הפנימי של הנוטרדאם, שפירנס ספרים רבים לאורך ההיסטוריה. אל תחמיצו את הצד בו ישובה המקהלה (שימו לב לספסלים המעוטרים ולמחיצת האבן המקיפה את האזור). העיניים מתמגנטות לחלונות הרוזטה עוצרי הנשימה ולציורי הדת המרהיבים, לכוכי התפילה, לפסלים המלוטשים ולצבעוניות המהפנטת. אל תוותרו על העלייה הלוליינית בגרם הלא אחיד של כמעט 400 מדרגות, המובילות אל מרפסת המגדל הדרומי. כאן תפגשו פנים אל פנים את מפלצות האבן המגולפות ותוכלו להשקיף אל רחבת הכנסייה, נהר הסיין, הגשרים והגדה השמאלית, כשברקע מגדל אייפל.
אחרי שגם תרדו את כל המדרגות, לכו לנוח בגן שמאחורי הכנסייה, כשהנתיב המומלץ להגיע בו הוא זה שמקיף את הכנסיה מצידה הדרומי. הביטו אל צריחי הכנסייה ואל המגדל המחודד שבמרכז, ותוכלו להתפעם מהקשתות המרחפות שבחלקה האחורי (ולחשוב שאת כל זה החלו לבנות במאה ה-11). עכשיו באמת אפשר לנוח בגן הקטן, לבהות במזרקה שמארחת ברווזים ולחשוב כמה יופי לכם.
מה עוד בסביבה: מוזיאון הנוטרדאם, נקודת האפס ממנה מודדים את כל המרחקים בצרפת, איל סן לואי, כנסיית סן לואי-אן-לאיל, הקונסיירז'רי, שוק הפרחים, מסעדת טור ד'ארז'ן המכוכבת.
חזור למעלה
סן-שאפל חזור למעלה
בגלל הבראסרי ליד
ולפני הקינוח, כנסיית סן-שאפל הקטנה והמשגעת, אולי מתחשק לכם קינוח אמיתי? אם כן, המקום להתמסר אליו (וגם לנוח ממדרגות הנוטרדאם) נמצא ממש מתחת לאפכם. הגיעו לקצה הגשר המוביל מאיל דה לה סיטה לאיל סן לואי, מולכם בראסרי אלזאסי, המגיש לצד מנות מסורתיות כמו שוקרוט ופאטה כפרי גם טארט טאטן אלוהי עם קרם פרש אמיתי. והנוף, כמובן, בחינם.
כנסיית סן-שאפל ארוזה, כמו ממתק מפתה בנייר צלופן, בתוך מתחם פאלה דה ז'יסטיס - היכל המשפט. הבונבוניירה של הכנסיות נבנתה במאה ה-13. חלל קשתות צבעוני יקדם את פניכם. אמנם קטן בממדיו לעומת הגדלים אליהם הורגלנו עד עתה, אבל לא פחות עוצמתי.
אחרי שתגמרו להתפעל, קחו אוויר ותעלו לקומה השנייה של הכנסייה, שם מתחבאים התופינים השווים באמת, אלה ששמורים לאורחים. חלונות הוויטראז' המדהימים שמעטרים את כל חלל הקומה השנייה הם אחד החזיונות היפים ביותר שיכול אדם לאחל לעצמו. במקרה הזה באמת ויטראז' אחד שווה אלף מלים (ואולי יותר).
לפנייה לכתב/ת 
בימי הביניים הפכה פריז למרכז דתי ואז גם החלה בניית הנוטרדאם
הביטו אל צריחי הנוטרדאם והמגדל המחודד, ותוכלו להתפעם מהקשתות שבחלקה האחורי
סן-סוליפס מקושטת ביצירותיו של דלקרואה וחלונותיה עמוסים בוויטראז`ים
פרסום שימושי
מומלצים
