כדור בראש: על שחקני NBA שהתאבדו

השבוע לפני 12 שנים, בבוקר יום שני ה-14.8.89, נמצא ריקי ברי מת בביתו, כשהוא ירוי בראשו. ברי השאיר אחריו מכתב, אישה צעירה, אלפי אוהדים המומים וקריירת כדורסל מבטיחה.

המיליון הראשון

בגיל 24 נראה היה שלריקי ברי יש הכל: הקלע המוכשר (2.03 מ'), בעונתו הראשונה (האחרונה אי פעם, בדיעבד) במדי סקרמנטו קינגס מה-NBA, עמד בפני מיליון הדולר הראשונים שהובטחו לו בתום שלוש שנים לחוזהו. אחרי 11 הנקודות ושלושת הריבאונדים, שהשיג הרוקי הצעיר מסאן חוזה (נבחר 18 בדראפט 88'), היה ברור לכולם בסקרמנטו: לברי נכונו עוד עונות מוצלחות רבות ככוכב הקבוצה ותזרים מזומנים בהתאם. התחזיות האופטימיות, להן היה שותף ברי עצמו, הביאו אותו לרכוש לו ולאשתו, ואלרי, בית פרטי בשווי 360 אלף דולר. בית שחודש לאחר קנייתו שימש כאתר המוות של בעליו. השאלה למה? נשארה חסרת תשובה ברורה עד היום.

תעלומה לעד

רבים תהו על הנסיבות שהביאו את ברי לקחת את חייו בידיו, כשלכאורה היו אלה בשיאם.
"הוא היה כשרון ענק ואדם טוב", אמר כליו מאמנו מהתיכון, בוב ברוקס. "אולם, בימים אלה, הלחץ בו נתונים אתלטים צעירים יכול להיות קטלני. הם מקבלים יותר מדי, מוקדם מדי". למרות זאת, ברי לא נראה מעולם כאילו הוא כורע תחת העומסים של חיי המקצוענות. "הוא עשה הרבה יותר מללמד ילדים כדורסל", סיפר דרל רוברטס, שעבד עם ברי במחנה קיץ לילדים טעוני טיפוח. "הוא היה מדבר עם הילדים, ממש מקשיב להם. לא רק ככוכב כדורסל אלא גם כאדם צעיר, שיכול להזדהות עם המשברים שעוברים עליהם".
מכתב ההתאבדות של ברי לא פורסם מעולם, אך נראה כי ברי, הבן המוצלח והחייכן של משפחת הקינגס, נאלץ לוותר על חלק חשוב מחיי המשפחה שלו לטובת הכדורסל, שלטענת חבריו הקרובים, אפילו לא היה תחום העניין העיקרי שלו.

נישואים מפוררים

בני הזוג ברי הכירו עוד כשריקי שיחק במכללת סאן חוזה סטייט (מלך הנקודות שלה בכל הזמנים). הם התחתנו במאי 88' כשריקי כבר שיחק ב-NBA ולא עבר זמן רב עד שהמערכת הזוגית שבנו החלה להתפורר. כשריקי היה יוצא עם הקבוצה למסע משחקי חוץ במזרח, היתה ואלרי אשתו נוסעת לבית הוריה בסאן פרנסיסקו. כשהיה חוזר היה מוצא אותה לא פעם עסוקה בלימודיה (ואלרי היתה סטודנטית לסוציולוגיה). לטענת ידידיו נהג ברי לתאר אותו ואת אשתו כ"שותפים לדירה" יותר מזוג נשוי. בניסיון להציל את נישואיהם הסכים אפילו לנצל את חופשת הקיץ מהעונה המפרכת, בעבודה כמוכר מכוניות בחברת המכוניות בה עבדה אשתו. ניסיונות ההתקרבות נחלו כשלון סופי לאחר הריב שהתפרץ בין השניים בליל ראשון, בסופו עזבה ואלרי את הבית. כשחזרה למחרת בבוקר, מצאה את בעלה מת ואקדח התשע מ"מ שלו לצידו.

החיים בצל אבא

ייתכן והתפוררות הנישואים היתה הסיבה המיידית לצעד הדרסטי של ברי, אך היה זה רק עוד תשלום שהיה על ברי לשלם לטובת ההצלחה. תשלום נוסף, אולי אפילו כבד יותר, היה על ברי לשלם ביחסיו עם אביו, ביל. מאמן הכדורסל, ביל ברי (היום עוזר מאמן שיקגו בולס), אימן את בנו במשך ארבע שנים בסאן חוזה סטייט, אולם שנה לאחר מכן פוטר מעבודתו. הסיבה לפיטורים היתה ההתייחסות התובענית והקשוחה של ברי כלפי חניכיו. שיטות האימון הקיצוניות שלו הביאו לנטישתם של עשרה משחקני הקבוצה באותה עונה (89'- 88'), במחאה על התנהגותו. עם התנהגות זו היה על ברי לחיות במשך 24 שנותיו וספק עם דבר מינויו העתידי של אביו כעוזר מאמן הקינגס, הוסיף לבריאות נפשו. באותו יום שני ארור, נודע לביל ברי על מות בנו, במהלך פגישה עם ראשי הקינגס על סיכום הצטרפותו לצוות המקצועי של הקבוצה.

כוכב נופל

שבע שנים לפני כן נפל קורבן נוסף של תובענות הכדורסל המקצועני, ביל רובינזיין, שהיה גם הוא שחקן הקינגס, כשזאת עוד שיחקה בקנזס סיטי. עם זאת בניגוד לברי, נראה כי התאבדותו של רובינזיין בגיל 29, הינה תוצאה של תובענות ואכזבה אישית, יותר מאשר אי עמידה בציפיות של הסובבים אותו. רובינזיין (2.02 מ') נבחר על ידי הקינגס עשירי בדראפט 75' וביסס עצמו כאחד הפאוור פורוורדים הפיזיים והקשוחים בליגה. בחמש עונותיו בקינגס (80'- 75') קלע 10.7 נק' וקלט 6.4 ריבאונדים למשחק וזכה להערכה רבה, למרות שהושפל על ידי הסנטר הענק, דאריל דאוקינס, ששבר עליו סל בהטבעה המפורסמת מ-79' שנקראת על שמו. על אף הצלחתו בקינגס, הוא הועבר לקליבלנד ומשם לדאלאס (81'- 80') ובעונה לאחר מכן ביוטה ג'אז, שם נפצע ושיחק רק 56 משחקים (5.8 נק' ו-2.5 ריב' למשחק). בראותו את קריירת הכדורסל שלו דועכת אל קיצה, החליט רובינזיין לשים קץ לחייו, בחנק, כשהוא שואף את עשן המנוע הרעיל המכוניתו. ב-16 בספטמבר הוא נמצא מת במכוניתו בקנזס סיטי.

מחיר גבוה

מאז מקרהו הטראגי של ברי, לא נרשמה ב-NBA התאבדות נוספת של שחקן, אך העומס הרגשי על המקצוענים הצעירים לא פחת כלל וכלל ואף גבר בעשור האחרון. בעשר השנים האחרונות, הסתיימו מהר מן הצפוי קריירות של לפחות שני שחקנים, שנסיונות ההתאבדות שלהם נכשלו, כמו גם עתידם המקצועי. הסיפור הידוע מבין השניים הוא סיפורו של לות'ר רייט, שהספיק לשחק רק 92 דקות (ב-15 משחקים) במהלך קריירת ה-NBA שלו. רייט, גוף NBA קלאסי (2.17 מ', 116 ק"ג) ממכללת סיטון הול, היה אמור לפתור את הבעיות של יוטה מתחת לסלים, כך לפחות חשב מנכ"ל הג'אז, פרנק ליידן, שבחר בו במקום ה-18 בדראפט 93'. נציגי הג'אז הופתעו הכיצד הגיע שחקן מוכשר כל כך לידיהם בשלב מאוחר כל כך של הדראפט. בדיעבד הסתבר שהג'אז לא ידעו על מחלת המאניה דיפרסיה ממנה סבל רייט, ובינואר 94', בעיצומה של העונה, נאלצו לשחררו לטובת בית החולים הפסיכיאטרי בסולט לייק סיטי. מספר שבועות לאחר מכן, ניסה רייט להתאבד ונכשל.

קמבאק כושל

לאחר ששוחרר, ניסה רייט, שהיה אז בן 23, לשקם את חייו, תוך שהוא מבזבז את המיליונים ששלמה הנהלת יוטה עבור הטיפול, ללא הועיל. בשנה שעברה עוד ניסה לעשות קאמבק כשחקן כדורסל, אך כששובל גלולות הליתיום מאחוריו וברקע גיליון האישפוז הפסיכיאטרי לא נותר לו סיכוי. היום, רייט בן 29, גרוש, חסר כל, גדול מתמיד (136 ק"ג) ומשועמם. "חיפשתי בזמנו עבודה, אבל אני לא יודע לעשות שום דבר אחר חוץ מכדורסל", אמר רייט, בדירתו המוזנחת בניוארק, ניו ג'רזי. "אני לא מתגעגע לכסף", ניסה לשכנע את עצמו. "אני מתגעגע לתחרותיות ולאוהדים. הקאמבק הוא אתגר בשבילי ואני מתכוון לתת מאה אחוזים מעצמי לטובת העניין". למרות ההצהרה, ליידן ממשיך לפקפק. "רייט רוצה לשחק לפני שהוא משלם מחיר כלשהו", אמר הג'נרל מנג'ר של הג'אז על בחירת הדראפט שנאבדה. חבריו הבודדים של רייט מוסיפים: "הבעיה היא שהוא כל כך גבוה, אחרת הוא בכלל לא היה מנסה לשחק כדורסל".

פצעי בגרות

מקרה דומה היה זה של ליאון סמית' (2.09 מ'), שנבחר מהתיכון בדראפט 99', כשהוא רק בן 19, על ידי דאלאס מאבריקס. שנה אחת לאחר מכן, במהלכה הספיק להסתבך עם החוק, להיות מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי ולנסות להתאבד (בלע 200 כדורי אספירין), שוחרר סמית' מהמאבריקס לפני שהספיק לשחק ולו משחק אחד במדי הקבוצה. בגיל 21, כשלרשותו מיליון וחצי דולר, כספי פיצויים מדאלאס, מנסה סמית' לחזור אל מסלול ההצלחה הספורטיבית שהיתה צפויה לו בעבר. הוא ממשיך להתאמן בעיר הולדתו, יוסטון, בהדרכתו של שחקן הפועל תל אביב לשעבר, פרוויס שורט. מי ייתן והוא ייזכה להצלחה רבה יותר, מאלו שקדמו לו.