שידוך: תיאטרון גבעתיים ולהקת המחול הקיבוצית

אמש הסתיים בתיאטרון גבעתיים פסטיבל "על פי באר", מחווה ליצירתו של הרקדן, הכוריאוגרף ומנהלה האמנותי של להקת המחול הקיבוצית, רמי באר. במסגרת "על פי באר" הועלו יצירותיו של הכוריאוגרף כמו המופע "ראטל סאקה", שהוא מעין פסיפס חדש השוזר בתוכו את המיטב מיצירותיו לאורך השנים, המופע "פרפרים" ויצירות ותיקות כמו "זיכרון דברים", יצירת חובה של כל מי שמגדיר את עצמו כחובב מחול.
בימים שבהם המוזות מתקשות להביא פרנסה והמצברוח הלאומי משאיר את הקהל מול הטלוויזיה, הצליח הפסטיבל למלא אולמות ולמשוך כ-10 אלף צופים. לאור ההצלחה העצומה הבטיח מנהל התיאטרון, יוסי אלפי, כי שיתוף הפעולה בין להקת המחול הקיבוצי לתיאטרון גבעתיים יימשך גם בשנה הבאה מתוך תקווה להפוך את הפסטיבל לחגיגת יום-הולדת ללהקת המחול. אם אכן כך יהיה, נראה שמרכז סוזן דלל לא יהיה המרכז היחיד שמקיים פסטיבלי מחול באזור.

פסיפס מרהיב של תנועה בחלל

הגדולה של באר היא בשימוש מלא הדמיון בחלל. הוא מצליח ליצור יופי ויזואלי מדויק שלא מפסיק להפתיע עם מרשם שבנוי על אסטטיקה ועל איזון עדין בין כוריאוגרפיה לקבוצה, דואטים, רקדנים ורקדניות, שפשוט עובד. "זיכרון דברים" הועלה לראשונה בשנת 1994 והעובדה שהוא מצליח עד היום למלא אולמות בארץ ולקבל אינספור הזמנות להופעות בחו"ל, מרמזת על תחושת הקהל. העבודה נוצרה מתוך מחשבה על השפעת זיכרון השואה על חיינו ועם זאת התחושה שהיצירה הזו מעבירה מלאת חיים, חושניות ויצריות. באר הצליח ליצר פסיפס מרהיב של תנועה בחלל, תוך שימוש במינימליזם מדויק ובקטעים מסוימים שימוש בכוח המאגי של תנועות מחזוריות שיכולים להמשיך להנאת הצופה בהן לעד, ממש כמו הים.

כוח גברא

"ראטל סאקה", של באר, שכאמור סוקר את יצירתו לאורך השנים, מועלה בימים אלה בעיקר בפני בני-נוער. זהו מופע דינמי מאד וקצר באופן יחסי (55 דקות), שבנוי קטעים קטעים ומשלב דואטים, קבוצות קטנות ושלשות. ביצירה הזו מצליח באר להוציא בעיקר מרקדניו הגברים את מיצוי האיכויות שלהם, ומשום מה נדחקו הרקדניות הצידה למעין קטעי מעבר פשטניים פסוודו-הומוריסטיים ולעתים מביכים. עם זאת מדובר במופע קצבי ומגוון ששוב מצליח לייצר תמונות ויזואליות מרשימות ושימוש אסטטי נפלא בחלל. למרות שמדובר בלהקה הצעירה, הרקדנים שלה נפלאים. חבל שלרקדניות לא ניתנה היכולת להראות לקהל למה הן מסוגלות, חבל שבאר מתעסק בניסיון ללכת על הומור נמוך במקום להתמקד במחול.