היתה עבודה. ואיננה

אבטלה. המילה המאיימת הזאת, שמתלווה לכל משבר כלכלי, תמשיך לככב בשנת 2002. על-פי כל הסימנים, יפוטרו ברחבי העולם בשנה הקרובה מיליוני בני-אדם. במדינות רבות במערב ובוודאי במזרח כבר עולה שיעור האבטלה על 10%.

ישראל עוד לא הגיעה לכך, אולם שיעור האבטלה הנוכחי - 8.9% - יעלה, גם על-פי התחזיות המתונות ביותר, ל-9.6% שהם יותר מ-240 אלף מובטלים, לעומת 221.5 אלף בקיץ 2001.

הסיבות לאבטלה הגוברת מרובות: ענף ההיי-טק בעולם מצוי במשבר. מאז 11 בספטמבר ענפי התיירות והתעופה, לא רק בישראל, במשבר קשה. בארה"ב החלה ההאטה כבר בחורף שעבר, וביפאן ובאירופה מדברים אפילו על מיתון לא קל שצפוי בעולם בשנה הבאה.

לישראל יש סיבות טובות נוספות למיתון ולאבטלה, ובראשן המצב הביטחוני, שמונע תיירות כבר יותר משנה, משבר קשה זה חמש שנים בענף הבנייה, ומאות אלפי עובדים זרים, שמועסקים בשכר נמוך במקום ישראלים.

"האבטלה מדאיגה אותי, וצריך שהממשלה תיתן כעת עדיפות לטיפול בה", אומר מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף התקציבים במשרד, אוהד מראני. למעשה, הממשלה קיבלה כבר שורת החלטות שעשויות לסייע לבלימת העלייה באבטלה, אך בשטח הדברים עדיין לא נעשים.

למשל, הממשלה אישרה לגרש אלפי עובדים זרים בלתי חוקיים, אבל אפילו פעולות אכיפה אלמנטריות לגילוי עובדים אלה ולהפסקת עבודתם בקושי מתבצעות. אושרו עשרות פרויקטים בתחומי התשתיות, אבל בשטח לא נראים הטרקטורים. איש לא החל בשדרוג מסילת הרכבת מירושלים לבית-שמש, במדידות של כבישים שיש כוונה לסלול בצפון בשנה-שנתיים הקרובות, או בניסיונות לקדם סיומם של פרויקטים.

"אנחנו קוראים על הכוונות הטובות רק בעיתונים. לשטח עוד לא הגיעה שום הוראה לזרז את העבודות וגם לא הובטחו תקציבים נוספים", אומר אחד הקבלנים.

גם בממשלות קודמות התקבלו החלטות למלחמה באבטלה, אבל כל ניסיונות ראשי משרד האוצר להביא ליישומן בשטח עלו בתוהו. הבירוקרטיה ניצחה כמעט בכל החזיתות. כך, למשל, הוחלט בעבר להקשות על הבאת עובדים זרים. בפועל הובאו עוד אלפים. פרויקטים שונים, למשל נתב"ג – 2000, ספק אם יסתיימו עד 2003 ו-2004.

פרופ' בן-ציון זילברפרב, לשעבר מנכ"ל האוצר, סבור ש-2002 תהיה שנה כלכלית לא טובה, בהמשך ל-2001. התוצאה הבלתי נמנעת כמעט תהיה פיטורים בענפים רבים. לדברי זילברפרב, אין פתרונות פלא. מה שחשוב הוא ביצוע ההחלטות שהממשלה כבר קיבלה והחלטות נוספות שעליה לקבל.

משהו במערכת לא עובד, כאשר בחקלאות משוועים לידיים עובדות, בעוד שבלשכות העבודה רשומים 200 אלף מובטלים, הוא אומר, הסיבה האמיתית שההחלטות לא מתבצעות היא שחלק מהצעדים איננו פופולרי, והממשלות פוחדות לבצע אותם, בפרט כאשר לא ברור מתי יתקיימו הבחירות.

גם מי שהיה מנכ"ל משרדי האוצר והעבודה לשעבר, שמואל סלבין, צופה רעות לשנה הבאה. האבטלה תהיה מלת המפתח, ולא רק בארץ, הוא אומר, יש בעיה קשה בתחום הזה, אבל בישראל גם לא עושים הכול כדי לנסות לפתור לפחות חלק מהבעיה.

שר האוצר, סילבן שלום, מציע שוב, כפי שהציע בעבר, לנהל מלחמה נגד ריבוי העובדים הזרים, לאלץ ישראלים לעבוד כמעט בכל עבודה, להזיז פרויקטים מועדפים בשטח, תוך מעקב מתמיד אחר התקדמות ההשקעות בתשתיות, ולאלץ את הממשלה לקיים את החלטותיה. אולם הצעות לחוד ומציאות לחוד.